טויוטה לנדקרוזר מבחן שטח
הוא כבר קצת מיושן וקצת מסורבל אבל למי שמחפש חבילת כביש-שטח סולידית שתשרת אותו לאורך מאות אלפי קילומטרים - ללנדקרוזר אין ממש תחליף
רכב השטח הקשוח בגודל מלא הנמכר ביותר בישראל כבר כמה שנים טובות עבר לאחרונה מקצה שיפורים. עבור טויוטה לנדקרוזר מספיק מקצה שיפורים קטן יחסית כדי להצית שוב (ושוב) את הביקוש. אז מה יש לנו? מבחינה חיצונית: פנסי LED חדשים בחזית, גריל חדש וכמה שפצורים בפנסים האחוריים. מתחת למכסה: מנוע דיזל בנפח קטן יותר (2.8 ל' במקום 3.0 ל') עם תיבת הילוכים בת 6 הילוכים. ההספק המירבי ירד מ-190 כ"ס ל-177 כ"ס אבל המומנט צמח במקצת ל-45 קג"מ. מבנה השלדה לא השתנה וטוב שכך – שלדת סולם, סרן אחורי "חי".
לנדקרוזר משווק לראשונה בארץ בגרסת LIMITED SAHARA שמצוידת בנעילת דיפרנציאל רוחבית אחורית מקורית, ניתוק אוטומטי של המוט המייצב, מערכת בקרת זחילה, בורר מצבי שטח ותצוגה פנורמית 360 מעלות. חבילת ה"סהרה" עולה רק 20,000 שקל אבל יש פה קטץ' – היא ניתנת להזמנה רק על בסיס הגרסה המפוארת ביותר של לנדקרוזר, "לימיטד" שמחירה נוסק ל-400 אלף שקל.
ועוד דבר קטן – ה"לימיטד" וה"לימיטד סהרה" משווקות עם חישוקי 18 אינץ' וצמיגים בחתך 60 – מה שנותן מבחר קטן יותר של צמיגי שטח בהשוואה לגרסאות ה"זולות" יותר של לנדקרוזר שמשווקות עם חישוקי 17 אינץ' וצמיגים בחתך 65.
למבחן התייצב לנדקרוזר בגרסת "לימיטד" ללא חבילת סהרה. רכב זה מצויד בבקרת שיוט אדפטיבית. המשמעות היא שמירה על מהירות קבועה בכביש מהיר, כולל יכולת של בלימה אוטונומית. הפטנט הזה מוצלח, נמצא כבר במגוון רחב של מכוניות, כולל זולות יחסית, וחבל שהוא קיים רק בגרסה היקרה ביותר של לנדקרוזר. בנוסף דגם זה מכיל איוורור למושבים הקדמיים (ולא רק חימום) ועוד כמה פינוקים ושכלולים כמו מראה מתכהה אוטומטי, הגה טלסקופי עם כיוונון חשמלי, שמשות כהות ועוד.
המבחן נפתח בנסיעת כביש. אז ככה: לפחות לפי תצוגת מחשב הדרך המנוע הזה חסכוני יותר במידה ניכרת ולא קשה להשיג 12 ק"מ לליטר מחוץ לעיר. בנוסף, המנוע הזה שקט יותר מהקודם אם כי הוא עדיין מחוספס. ומה לגבי עוצמה? לנדקרוזר היה ונשאר רכב כבד (משקל עצמי 2.2 טון) ו-177 כ"ס אינם מספיקים כדי להפוך אותו לרכב זריז. רוצים הוכחות מספריות? מהירות מירבית של 175 קמ"ש בלבד ותאוצה ל-100 קמ"ש שנמשכת 12.7 שניות ארוכות למדי.
נוחות הנסיעה טובה. הדגם החדש מעט יותר מעודן ושקט יותר מהדגם היוצא. תחושת הנסיעה "חלקה" יותר וזה חשוב.
יאללה לשטח. הפננו את החרטום אל משעולי בן שמן. יום אחר גשם כבד כל הדרכים היו בוציות וחלקלקות. לנדקרוזר מצויד בצמיגי AT מקוריים אלא שמדובר ב-AT "דרדלה", כאלה שלא באמת מצליחים לייצר אחיזה בשטח, בוושדאי לא בשטח חלקלק. אז נכון שהסרן האחורי ה"חי" יודע להוריד את הכוח נכון ויעיל ונכון שבקרת המשיכה מגיבה באופן כמעט מיידי אבל יש תנאים שבאמת האשמה כולה נופלת על הצמיגים.
בסופו של דבר הצלחנו לאתר כמה מקטעים יבשים שהוכיחו לנו שהלנדקרוזר נשאר לנדקרוזר – כלומר רכב שטח יעיל, שלא מצריך מהנהג שלו מיומנות מיוחדת כדי לצלוח שטחים טכניים בעייתים. אין מה לעשות, הנוסחה הישנה והטובה עובדת.
מה שבטוח: כל מי שרוכש רכב כזה למטרת טיולים חייב להגביה אותו – הגבהה חוקית של שני אינץ' תעשה את העבודה – ורצוי גם להחליף צמיגים למשהו קרבי יותר.
עכשיו לשאלת המתחרים. ג'יפ רנגלר טוב ממנו בשטח. מצד שני רנגלר שתיין בנזין, מרווח הרבה פחות ולא מתאים לנסיעות כביש ארוכות של ממש. מה לגבי מיצובישי פאג'רו? האחרון כבר נמכר והדגם הזה עומד להיכחד. לנדרובר דיסקברי 5? הבריטי הזה מציג ביצועי כביש עדיפים חד-משמעית על הטויוטה וגם יכולת שטח טובה יותר. יש רק בעיה אחת. בעצם שתיים. הוא יקר מאוד וקשה למצוא צמיגים עמידים לתקרים (החתך וקוד המהירות מגבילים את המבחר). סאנגיונג רקסטון אולי? על הנייר הוא נראה מבטיח עם שלדת סולם וסרן חי וגם מנוע נהדר (ותג מחיר זול ב-100 אלף שקל). אבל בפועל יכולת השטח של הרקסטון מאכזבת – בעיקר בגלל בקרת משיכה בעייתית וחבל.
350 אלף שקל תמורת גרסת ה"סלקט", 380 אלף שקל תמורת ה"לאקשרי", 400 אלף שקל תמורת ה"לימיטד", 420 אלף שקל תמורת ה"לימיטד סהרה". לנדקרוזר הוא רכב יקר בצורה כואבת. אומרים שחצי מהרווח של כל קונצרן טויוטה נגזר משני דגמים בלבד: לנדקרוזר והיילקס. המשותף לשניהם – מבנה פשוט ושמרני, מחיר מכירה גבוה.
ובשורה התחתונה – לנדקרוזר לא מלוטש, לא זריז ודי מיושן. אבל בפשרה של כביש-שטח, ביכולת לגמוע מרחקים בקלות ובעיקר בחוסן המבני, האמינות ושמירת הערך – אין לו מתחרים ישירים.
רוצים לטייל בראש שקט?
בואו לטייל עם "שבילים 4X4".
לפירוט כל הטיולים שלנו >>>
לחוות דעת נוספות בשטח – מאת יואב קווה:
טויוטה לנדקרוזר נגד ג'יפ גרנד צ'רוקי
ללמוד נהיגת שטח עם יואב קווה – כאן >>
שרון: צריך לעדכן את הכתבה
כדאי שתעדכן את הכתבה. לרקסטון שידרגו את מערכת בקרת האחיזה ועכשיו היכולת גבוהה בהרבה. מלבד זאת, כל רכב שאינו רנגלר, יצטרך לעבור הגבהה ושיפור בולמים ואולי גם מיגון לכל הפחות לגחון על מנת לרדת לשטח רציני ללא חשש. אה, גם החלפת צמיגים לפרופיל קרבי יותר היא נחלת כולם. ככה שהפער במחיר בין הלנדקרוזר לרקסטון, ממש אבל ממש לא מוצדק.