תנוחת נהיגה נכונה ברכב שטח

יד ימין על ההגה, מרפק שמאל מחוץ לחלון? תנוחת נהיגה נכונה היא תנאי לנהיגה נכונה, חיבור לרכב ולשטח

19.01.23

תנוחת נהיגה 4X4 לא נכונה

איך יושב ג'יפאי ישראלי מול ההגה? יד ימין מתוחה קדימה, מרפק שמאל על אדן החלון.
הפוזה הזה מופיעה בנסיעה בדרכי עפר סתמיות ולמרבה ההפתעה פופולארית עוד יותר דווקא כשהדרך נעשית קשה, למשל לקראת מעלה תלול.
הנה אנחנו למרגלות מעלה עשוש ודווקא פה שולף הנהג את המרפק החוצה מהחלון.
לפעמים הוא ישלוף את הזרוע כולה ולפעמים יאחז בכף יד פתוחה לרווחה את הפח של הדלת.
חגורת בטיחות? לא, תודה, "חגורה זה לחלשים".

איך נולדה תנוחת הנהיגה הזאת?
במוח שלנו התקבעה כנראה התמונה של יפי הבלורית בפלמ"ח או בסיירת שקד, דוהרים בג'יפים אמריקאיים פתוחים, שנים לפני המצאת החגורה.
הפוזה הזאת של יד מחוץ חלון משדרת לסביבה מסר ברור: אני גבר, אני יודע מה אני עושה, הכל אנדר-קונטרול.
וכאן בדיוק הסכנה.
תנוחת הנהיגה הפוזאיסטית ועודף הביטחון המבוים פירושם נהיגה מרושלת, שמלווה בדרך כלל בלחיצות מוגזמות ולא עקביות על דוושת ה"גז".
זו גישה של צל"ש או טר"ש. או שאתה כובש את המעלה כמו גבר-גבר או שאתה גוזר ציריה, שובר דיפרנציאל, נתקע בשפ"צ היסטרי, נבהל, מחוויר כמו סיד ושוכח איך קוראים לאמא שלך.

חילוץ רכב הפוך

זה לא תמיד ככה. לא כל הנהגים סובלים מעודף ביטחון. יש כאלה שנמצאים בצד השני של הסקלה וסובלים מחוסר ביטחון.
תנוחת הנהיגה שלהם היא בדרך כלל "תנוחת סבתא". הישיבה נוקשה, קרובה מדי להגה, העורף מתוח, המבט מאומץ. הלחיצה שלהם על דוושת ה"גז" היא הססנית ורפויה. ברגע שיש מכשול או מדרגה, ברגע שהרכב קופץ, הנהג ההססן מרים את הרגל מהדוושה והרכב נתקע. אחרי שהרכב נתקע הוא אוזר אומץ ולוחץ שוב על הדוושה – לעיתים זה מאוחר מדי, כי המומנטום כבר התאדה.

איזה נהגים אתם? האם אתם סובלים מעודף ביטחון או מחוסר ביטחון?
אני טוען שלא משנה מה התבנית שלכם, אם תקפידו על תנוחת נהיגה נכונה זה יעזור לכם למצוא את הדרך לנהיגה נכונה.
המטרה היא לא לפחד מהשטח ומצד שני לא לזלזל בו. המטרה היא להשיג חיבור נכון לרכב ולשטח.
האמצעי להשגת המטרה הזאת הוא תנוחת נהיגה נכונה.
צריך לחפש את שביל האמצע – לא לשבת קרוב מדי להגה ולא רחוק מדי ממנו, לא נוקשה מדי ולא רפוי מדי. צריך לשבת זקוף אבל רך, דרוך אבל שקט, עירני ולא מתוח.

שימו לב להנחיות הבאות.
הן נכונות לשטח ולכביש כאחד.

דווקא כשהשטח קשה, נשלף המרפק מהחלון (צילום: תמר קוה)

א. כיצד לוודא מרחק נכון מההגה?
את המרחק הנכון מהגה צריך למדוד.
המדידה מתבצעת כשהגב צמוד למשענת המושב, כולל הכתפיים. צריך להגיש קדימה את שתי הידיים ולהניח אותן על החלק המרוחק ביותר (העליון) של ההגה. אם אנחנו מגיעים לגלגל ההגה רק בקצה האצבעות אז צריך לקרב אלינו את המושב. המרחק הנכון מתקבל כשבמהלך המדידה פרק כף היד מונח בדיוק על גלגל ההגה והזרועות עצמן גמישות ולא נעולות.
אותו דבר לגבי הרגליים שלנו והדוושות. יש ללחוץ על דוושת המצמד או הבלם עד הסוף – ואז לוודא שהרגליים לא ישרות והברכיים לא נעולות.
עוד עניין טכני: חלק מהמכוניות מאפשרות כיוונון הגה – לא רק מעלה מטה אלא גם פנימה –החוצה (הגה טלסקופי). השתמשו באפשרות הזאת. ברוב המכוניות יש אפשרות לכוון גם את גובה המושב. כוונו אותו כך שיהיה לכם שדה ראייה אופטימלי לכביש – העיניים צריכות להיות מול קו השליש העליון של השמשה.

המרחק הנכון מההגה פירושו שלעולם לא תהיה הזרוע שלנו מתוחה והמרפקים לעולם לא יינעלו. כי ברגע שזה קורה, השליטה בהגה נעשית קשיחה ולא מדויקת. מעבר לכך, במקרה חלילה של תאונה, הפציעה – כשהמפרקים נעולים ולא גמישים – היא בדרך כלל חמורה יותר.
זה נכון גם לרגליים. אצל רובנו מתקיימת פורפורציה בין אורך הידיים לרגליים. ברגע שהידיים רחוקות מדי מההגה יהיו כך גם הרגליים. וכך אנחנו עלולים לגלות, בזמן בלימה חזקה – ברגע הקריטי כשאנחנו רוצים ללחוץ על דוושת הבלם עד קצה מהלך הדוושה –שאנחנו נאלצים למתוח את הרגליים ולנעול את מפרקי הברך. התוצאה היא שליטה פחות מדויקת בבלם, בלימה שלא בעוצמה מירבית וגם, חלילה, במקרה תאונה – המכה תועבר בעוצמה גדולה ישירות לעצם האגן ועלולה לשבור אותה.

ב. כיצד לאחוז נכון את ההגה?
יש להחזיק את ההגה בשתי ידיים, גם אם זה נראה משעמם או לא גברי. יד ימין בשעה שלוש, יד שמאל בשעה תשע (או, יחד, רבע לשלוש). אחיזה זו תאפשר את מירב השליטה בהגה. מי שאוחז את ההגה למטה או למעלה או ביד אחת, לא יוכל להגיב בצורה מדויקת ומהירה ברגע שיידרש לכך.

ג. מה לעשות עם האצבעות?
אין להכניס יד, כף יד או אצבעות לתוך ההגה עצמו. הסיבה לכך: אם אחד הגלגלים הקדמיים פוגע בסלע, ההגה עלול להסתובב בבת אחת הצידה ולפגוע ביד. בעבר, כשהגאים לא היו הידראוליים או חשמליים – זה היה עלול להיגמר ביד שבורה.

תקופת הסתגלות
אחרי כל הכיוונונים האלה עשויה להשתרר בגוף תחושה מוזרה ולא נוחה. תנוחת הנהיגה מרגישה פתאום לא טבעית. זה עניין של הרגל. אם התרגלתם לנהוג בתנוחה לא נכונה, אז התנוחה הנכונה תיראה לכם עקומה. דרושה תקופה של הסתגלות.
בפעם הבאה כשאתם מוצאים את עצמכם מול מול מעלה עשוש, מרזבה או ורדית, הקפידו על תנוחת נהיגה נכונה שבזכותה לא תזלגו בלי משים לאחת משתי התבניות הנפוצות, הכל קטן עלי" או "הכל גדול עלי", ותוכלו לטפס את המעלה בצורה אלגנטית ובטוחה.

תנוחת נהיגה רכב שטח