כיצד לחצות שלוליות עמוקות

 

פעם זה לנדקרוזר חדש ופעם דיסקברי. בכל חורף אותו סיפור. בוואצאפ רצות תמונות של רכב שטח טובע במים. לפעמים הנהג עומד על הגג של הרכב, מנסה לזייף פרצוף צוהל, לפעמים הוא סתם נשאר בתוך הרכב, רגליו מבוססות במים, מקלל את היום שנולד.
טביעה של רכב במים היא בדרך כלל אבדן מוחלט "טוטל לוס". קשה לשקם את הרכב אחרי מקרה כזה וגם אם הוא ישוקם מבחינה מכנית, חשמלית ואלקטרונית, הוא יסריח למשך שנים. האם הביטוח המקיף מכסה מקרי טביעה? ראו עוד בפרק – "ביטוח".
טביעות כאלה מתרחשות בעיקר עקב חוסר ידע או ביטחון מופרז או שניהם. נראה לנהג שהוא יכול לחצות את הזרם והוא סומך על עצמו ועל הרכב שלו שיהיה בסדר.

כמה עמוק?
כלל אצבע: העומק המרבי שאפשר לחצות הוא חצי גובה הגלגל. זה הכל.
עמוק יותר ואתם עלולים להסתבך בשורה ארוכה של בעיות. זה מתחיל בכניסת מים לנשמים שונים (תיבת הילוכים, תיבת העברה, דיפרנציאלים), הרס מחשבים ברכב, בעיות חשמל שונות ומשונות ועלול להסתיים בגרוע מכל – נעילה הידרוסטטית של המנוע. זה קורה כשהמנוע נושם לקרבו מים במקום אוויר, מנסה (לשווא) לדחוס את המים ונהרס.

כלי רכב חדישים, עמוסי אלקטרוניקה, רגישים יותר לחציית מים. מנועי בנזין, עם מערכת הצתה, רגישים יותר בהשוואה לדיזל.
חיוני לברר – רצוי בחניה שליד הבית ולא בשטח, בלחץ, תחת גשם שוטף – מהיכן יונק המנוע את האוויר. יש לפתוח את מכסה המנוע ולעקוב אחר הצינור שמוביל את האוויר אל מעבר מסנן האוויר. לעיתים קרובות הוא נמצא מאחורי אחד הפנסים או בתוך הכנף. שימו לב שלעולם אתם לא עוברים את גובה פתח יניקת האוויר מינוס 20 ס"מ של מרווח ביטחון. אפשר להתקין שנורקל – צינור שמגביה את פתח הכניסה של האוויר – אבל גם זה לא יהפוך את הרכב שלכם לצוללת.

בדיקת השטח
קוליסים וסימנים של כלי רכב אחרים שחצו את המים בשלום, הם רמז אבל לא הוכחה. יתכן שמדובר בהיילקס מוגבה. אין ברירה, עליכם לבצע מדידה פרטית. זה אומר להיכנס למים, אפשר עם מקל, ללכת לאורך כל הנתיב ולגשש. יש לבדוק לא רק עומק המים אלא גם כדי לוודא שאין מכשולים נסתרים, כמו סלעים או בורות. צריך ללכת פעמיים – פעם בנתיב של הגלגלים השמאליים ופעם בימניים. אל תקלו ראש בנקודה הזאת – כבר ראיתי וידאו של לנדקרוזר טובע בנחל ענבה סמוך למודיעין בגלל שהנהג לא ידע שמשטח הבטון שמתחת למים מסתיים פתאום במדרגה. אז יירטבו לכם קצת המכנסיים, זה בטח עדיף מלהרוס את הרכב כולו.

מה לגבי סכנת שקיעה בבוץ שנמצא בקרקעית השלולית? בשורות טובות. ברוב השלוליות, בוודאי אלה שנמצאות לאורך מסלולי טיול ג'יפים קיימים, קרקעית השלולית יציבה וקשיחה יחסית – אחרת המים היו נספגים פנימה. לכן בדרך כלל עדיף לנסוע דרך השלולית ולא לנסות לעקוף אותה דרך השדה או הבוץ שאורב בצד – הסיכון להיתקע שם הוא גבוה יותר.

שקט, צולחים
לפני הכניסה לשלולית יש לוודא "סטאפ" נכון ברכב: נעילה מרכזית – בוודאי, אם יש הילוכי כוח – שימו בשני או שלישי אבל לא בראשון. אם מדובר ב"כביש שטח רך" – יש לנעול את בורר ההילוכים בראשון. מומלץ לנתק את ה-ESP. אנחנו לא רוצים שיתערב לנו באמצע הצליחה. לכבות אורות ומזגן (אם במקרה פועל).
הנושא הקריטי הוא מהירות הכניסה למים. טעות נפוצה של נהגים רבים היא כניסה מהירה מדי למים. זה קורה בכלל שהנהג לחוץ, מפחד להיתקע באמצע ורוצה כבר "יאללה לגמור עם זה".
כניסה מהירה מדי למים מרימה גל גבוה, שמציף את הרכב (ראו סיפור במסגרת בעמוד זה – שלולית תמימה בשמורת פורה). אז בבקשה, הפגינו שליטה עצמית ואל תנהגו מהר מדי דרך המים.
ההתקדמות בתוך המים צריכה להיות קבועה ויציבה. יש לדחוף כל הזמן את המים קדימה במהירות איטית – אבל בשום אופן לא בזחילת סבתא ובוודאי לא בנהיגה מקוטעת.
במהירות קבועה איטית לא יושפרצו מים מעל מכסה המנוע ויחד עם זאת, לא תהיה למים שהות מספקת לחדור לאזור המנוע או לחלל הנוסעים, דרך חריצי ניקוז במרכב ועוד.
השאיפה היא לשמר בועה גדולה של אוויר בתוך החלל הרכב ובתוך חלל המנוע ולדחוף קדימה מסה של מים. האינדיקציה למהירות חצייה נכונה: לפני הרכב נוצר גל קטן שכביכול מפלס לנו את הדרך. מפלס המים שקיים לפני הרכב, נמוך יותר ממפלס המים הכללי בשלולית.

נתקעתם?
אם המנוע לא כבה, אם המים לא עוברים את מכסה המנוע או לא מתחילים לחלחל לרכב, נסו להמשיך. יתכן שהתקיעה רגעית.
אם המנוע כבה – בשום אופן אל תנסו להניע אותו שוב בתוך המים. לפעמים נשלחת היד אינסטינקטיבית לסובב את המפתח שבסוויץ' (או ללחוץ על כפתור ההתנעה). עצרו את היד הזאת! ההתנעה הזאת בהחלט עלולה להיות האחרונה בקריירה של המנוע שלכם. חכו בסבלנות לחילוץ.
שימו לב: גם אחרי שימשכו אתכם לקרקע יבשה (או אתם תמשכו את עצמכם בעזרת כננת) אל תתפתחו לנסות להניע. מה שצריך זה להבריג החוצה את המצתים (ברכב בנזין) או להוציא את המזרקים (בדיזל), להפעיל את המתנע (סטרטר) ולתת למים להשפריץ החוצה. אם אתם לא בטוחים במה שאתם עושים – עדיף להיגרר לכביש ועד המוסך שלכם.

עברנו את פרעה
בתום חצייה מוצלחת של שלולית עמוקה יש לבדוק גירוזים ושמנים. במקרה שנכנסו מים דרך הנשמים, ייעשה השמן חלבי (ניסיון הקצפה של שמן ומים) ויש להחליפו מיד.

עם שיטפון לא מתעסקים
לראות שיטפון במדבר זה מחזה שלא שוכחים לעולם. להיכנס לתוך שיטפון זורם זה חוסר אחריות. גם אם נדמה לכם שהזרם נמוך או איטי, יש סכנה מוחשית שהוא יסחוף את הרכב שלכם ואתכם בתוכו. מי שיטפון מסיעים איתם כמויות גדולות של אדמה ואבנים. יש להם מסה אדירה שעוקרת, הופכת ולוקחת אתה כל מה שעומד בדרכה, גם אם זה 2.5 טון של רכב שטח עם אנשים וציוד. בקיצור, אין לחצות זרימה שטפונית. תיהנו מהמחזה מהצד, חכו שעה-שעתיים, הזרימה תיפסק.

טיפים נוספים למתקדמים:
1. הצטיידו ביריעת פלסטיק גדולה, מאלה שמשמשים לחממות. לפני הכניסה למים כסו את כל הגריל הקדמי של הרכב (את כל אזור ה"רדיאטור" שבין שני פנסי החזית). הצמידו את היריעה למקום באמצעות סגירה של מכסה המנוע, ממש על היריעה עצמה. אפשר גם להדק באמצעות חיבור חוטים למראות הצד.
2. חברו מראש את השאקלים ורצועות הגרירה (קשה יותר לעשות את זה מתחת למים).
3. רססו את מערכת החשמל בסיליקון דוחה מים. אפילו WD40 יעזור.
4. נתקו את חיבור החשמל של המאוורר שעל המצנן. הניתוק הזה נועד לנטרל את פעולת המאוורר, שברגע שהוא פוגש תוך כדי פעולה זרם של מים הוא: א. עלול להתעקם ולהישבר. ב. עלול לרסס את כל חלל המנוע במים.
5. אם יש בשיירה שלכם רכב נמוך יחסית: עדיף לדומם את המנוע שלו, לחצות את המים בגרירה ואחרי החציה לבדוק האם חדרו מים למסנן האוויר ולמקומות אחרים.

 

 

 

להדרכת נהיגה עם יואב קווה, לחצו כאן >> קורס נהיגת שטח

טיפים נוספים בנהיגת שטח:

טיפים נוספים לנהיגת שטח:

נהיגת חול

מתי לנעול את הדיפרנציאל המרכזי?

מתי לנתק את בקרת היציבות האלקטרונית?

איך לנהוג בבוץ – המדריך לנהיגת בוץ

כיצד לחצות שלוליות עמוקות בשטח

חוק המינימום  – הכי לאט שאפשר

מרווח הגחון – קובע?

מכוון חיצוני – ג'יפים

הייליפט – כן או לא?

הצלבות – איך לצאת מהצלבה. כל השיטות