פרויקט אאוטבק – פרק שני

תיאום ציפיות
תקציר הפרק הקודם: רכשנו אאוטבק 2.5 ל' מודל 2009 במחיר מציאה מתוך מטרה להפוך אותה לרכב שבילים וטיולים מפנק. 
הפרסום עורר הרבה עניין באתר שבילים וגם בעמוד הפייסבוק שלנו.
התקבלו תגובות רבות.

שיבחו את הרכב הזה, הציעו לנו להתמקד דווקא בפולקסווגן טוארג, ייעצו לנו להתקין ארגונית בתא המטען, מקרר ונעילה אחורית ועוד ועוד. 
וסלע כתב: "רכב מעולה אבל, בארץ כבר הכינו כמה יחידות וזה לא זה". 
ואולי זה המקום לתאם ציפיות. אין לנו כוונה לבנות מפלצת עבירות. את האאוטבק הזה לא תראו בעדשה וגם לא באשתאול. 
המטרה היא לבנות רכב כביש-שטח מרווח, כיפי ומהיר, שיודע לגהץ שבילים ופה ושם גם עבירויות בדרגת קושי קלה בסולם לנדקרוזר. 

אאוטבק מיסודו הוא רכב ארוך עם סרחי עודף גדולים (זוויות גישה, בטן ונטישה לא משהו). המתלים הם כמובן משולשים עצמאיים. אין לו תיבת העברה עם יחס העברה נמוך וגם לא תהיה לו.
בכל רכב כביש-שטח יש נקודת פשרה. היצרן מחליט כמה הרכב יתאים לכביש וכמה לשטח. בשנים האחרונות נקודת הפשרה הזאת זזה בעקביות לכיוון האספלט. יש יוצאי דופן כמו ג'ימני הדור החדש ורנגלר JL ששומרים על הגחלת עם שלדת סולם ושני סרנים חיים. ויש כמובן את פורד ברונקו, שיצא לי לטעום ממנו – והוא השאיר לי טעם של עוד (במיוחד גרסת הבדלנדס, 33 אינץ'). 
מי שמנסה לרקוד על שתי חתונות הוא לנדרובר דיפנדר (מבחן שטח) שמציע נהיגה כבישית ספורטיבית רהוטה ויכולת שטח טובה שנשענת חזק על מודולים אלקטרוניים מתוחכמים. 
אלא שבמחיר של דיפנדר חדש אנחנו קונים כמעט 20 אאוטבקים ישנים. 

הקסם של אאוטבק הוא בפשטות.
סובארו מתמחים במכוניות עם הנעה לכל הגלגלים כבר שנים ארוכות. בזמן שמכרו כאן – בטעות – ליאונות עם הנעה קדמית, הלכה וביססה סובארו בעולם מעמד של יצרנית שמבינה הנעה לכל הגלגלים. לא כדי לטפס על סלעים במואב, יוטה אלא כדי להסתדר בכבישים מושלגים בשווייץ, בקנדה ובעוד הרבה מקומות על פני הגלובוס.

קבוצת הראלי של סובארו קטפה את אליפות העולם הראשונה שלה בשנת 1995. והמשיכה לאליפות היצרנים ב-1996 וב-1997. ב-2001 וב-2003 קטפה גם את אליפות העולם לנהגים ובסך הכל ניצחה ב-46 מירוצים. זה קרה בזכות נבחרת חזקה מאוד של נהגים (למשל קרלוס סיינז, קולין מקריי, ריצ'רד ברנס ואחרים). וגם כמובן בזכות המכוניות עצמן. נכון שאין ממש קשר בין מכונית ראלי מקצועית למכונית שאפשר לקנות בסוכנות ובכל זאת. סובארו יודעים לעשות מכוניות הנעה-לכל-הגלגלים מאוזנות להפליא ומנוע הבוקסר המסורתי של סובארו תורם להורדת מרכז הכובד וליציבות.

משהו מאבק הכוכבים הזה נדבק גם באאוטבק מודל 2009 שלנו.
המנוע הוא בנזין אטמוספירי (ללא טורבו) ובסל"ד נמוך הוא די עגלה. אבל שתי לחיצות מהירות על המנוף שלצד ההגה והתיבה יורדת שני הילוכים ומד הסל"ד קופץ לכיוון ה-6,000 והאאוטבק התמימה מתחילה לצרוח ולהאיץ כמו משוגעת. נהג צעיר ושאפתן בטויטה ראב4 דנדשה ניסה להתחרות בי בכביש 395 מצובה לרמת רזיאל. ניאלצתי להשאיר לו אבק. אאוטבק יודעת לטחון כבישים באלגנטיות והמנוע שלה, כשהוא בסל"דים הנכונים, משמיע את הנהמה סובארואית אופיינית, עצורה אבל עוצמתית. הרעש שלה – סליחה, המוזיקה שלה – מזכירה לי מטוס. 
ואז אני נכנס לדרך עפר שמתפתלת לה בין קיבוץ הראל לתחנת הדלק נחשון והיא ממשיכה לטוס, יציבה, מאוזנת, שלווה מאוד. אין נעילת דיפרנציאל מרכזי. הכוח מתחלק בעצמו בין הזוג הקדמי לאחורי ודי בקלות אפשר לייצר החלקות כוח משובחות. 

השיפור הראשון והחשוב ביותר הוא הגבהה.
שתי אסכולות להתלבט בינהן: 1. ספייסרים. 2. החלפת קפיצים.
ספייסרים, תותבים, דוחפים כלפי מטה ב-2-5 ס"מ את נקודת החיבור של הבולמים/קפיצים לגוף הרכב. הפתרון של ספייסרים זול יותר משמעותית – אנחנו הרי נשארים עם אותם קפיצים ובולמים. היתרון העיקרי של הספייסרים מלבד המחיר הוא שמירה על הרכות והנוחות המקורית של הרכב. החסרון הוא פגיעה מסוימת במהלך המתלה, הרכב נשאר רך (אמנם נוח אבל לא מרוסן דיו בנהיגת שבילים מהירה). 
הפתרון השני הוא החלפת קפיצים ואולי גם בולמים. יתרונות: הרכב נעשה קשיח יותר, שיפור מסוים במהלך מתלה. חסרונות: יקר יחסית, עלול להיות קשיח מדי.
החלטתי ללכת על הפתרון השני – קפיצים.

מתברר שלא קל להשיג בארץ ערכת הגבהה לסובארו אאוטבק דור 4 (להבדיל מדור 5). בעולם הרחב מוכרים קיטים של אולדמן, איירונמן, קינג ועוד. בישראל הצלחתי לשים יד על דובניסונס (כן, בצבע טורקיז). יבואן אלי טמבור. הזהירו אותי שהם יהפכו את המכונית ל"קשה אבן". אבל אני הצטיידתי מראש בערכת התאמה להגבהה מתוצרת "פרימיטיב רייסינג", חברה אמריקאית שמתמחה בשיפורים לסובארו. הערכה הזאת עושה כמה דברים. דבר ראשון היא מתאימה את גובה תת השלדה של המכונית. למה אנחנו צריכים את זה? כי סתם הגבהה משנה ופוגעת בגיאומטריה של המתלים וביישור (alignment) של תת השלדה. ואנחנו הרי אוהבים כל כך את האיזון ואת ההתנהגות של האאוטבק אז למה לפגוע בה?
מעבר לכך, הערכה הזאת מתוצרת "פרימיטיב רייסינג" מכילה תותבים שמאריכים את הבולמים ומתאימים אותם לקפיצים הארוכים יותר ובנוסף גם מאריכים לצינורות הבלמים. הם חשבו שם כל הכל. צריך רק מישהו שיביא את כל הטוב הזה מארצות הברית. ולמה לא להביא גם את הקפיצים והבולמים? הלוואי. כבד מדי ומסורבל מדי במזוודה. 
ההתקנה בוצעה אצל טל צופי במוסך המהיר בדרום תל-אביב.
והתוצאה? בפרק הבא..

לקריאה נוספת:
פרויקט אאוטבק – פרק  1>>
פרויקט אאוטבק – פרק 2 >>
פרויקט אאוטבק – פרק 3 >>
פרויקט אאוטבק – פרק 4 >>

להצטרפות לקבוצת ווצאפ שקטה לעדכונים מהשטח >>