נפרדתי מהלנדקרוזר 120. ומה עכשיו?

נפרדתי מהלנדה (זה שיר פרידה). הכתבה עוררה עניין לב והגיעו לא מעט תגובות.
ושאלה אחת שחזרה – מה תקנה במקום?
אמממ, שאלה טובה.
בואו נתלבט רגע ביחד.
אני מחפש רכב שטח עם יכולת שטח ממשית.
חשוב לי שיהיה נוח ומרווח.
הוא צריך לשאת את אוהל גג ולהכיל מטבח מצויד היטב, מיכל מים, ציוד חילוץ מלא ועוד.  
ג'ימני, כך נראה, יורד מייד מרשימת האופציות.
וכך גם רנגלר קצר.
טנדר? מה לגבי טנדר?!

במשך קרוב לשנתיים החזקתי היילקס ויגו, מודל 2008.  פרויקט שיפורים היילקס ויגו – כאן >>
אהבתי את יכולת העבירות, אהבתי את התחושה הגברית-כוחנית.

"מוסמך שטח", התכנית המקצועית למובילי קבוצות.
מחזור 19, מרץ 2024: מפגש זום למתעניינים
כל הפרטים כאן >>

המתלים המקוריים בוויגו הזה שודרגו לערכה מתוצרת איירונמן: מלפנים – קויל אובר (קפיץ ובתוכו בולם), מאחור – לקסטה של העלים נוסף עלה אחד שאמור היה גם להגביה וגם לרכך. השיפור היה ניכר ובכל זאת – הרכב עדיין היה נוקשה. צריך היה להעמיס אותו לעייפה כדי שיואיל ויתרכך קצת. רוב הזמן הוא פשוט בעט לנו בגב. זה הפריע בכביש והפריע יותר בשטח. מי שישב מאחור סבל במיוחד. לפעמים זה נגמר בקללות. 
דימקס יותר נוח מהיילקס אבל דימקס לא עושה לי את זה. מבחן דרכים לדימקס – כאן >>

גם לא טרייטון. אין כימיה. מצטער.  טרייטון במבחן שטח – כאן >>
במעבר חד. מה דעתך על פורד ברונקו? הם נוחים, מאובזרים, מציעים יכולת שטח מעולה וביצועי כביש מרגשים למדי. כן, נכון, ברונקו זה פצצה. לא יודע איך יזדקן לאורך שנים ארוכות ובכל מקרה, כרגע מחוץ לתקציב. פורד ברונקו במבחן – כאן >>
קבל הברקה: לנדרובר דיסקברי 4?! מסכים, דיסקו4  זו בחירה מעניינת. המחיר סביר, יכולת הכביש ויכולת השטח פשוט מעולות. מבחן שטח השוואתי – כאן >>
יש רק את הענן הזה, שרובץ מעל הראש. תקלות, בעיות, סיבוכים. נכון, לא לכולם, לא כל הזמן. אבל אני לכשעצמי לא רוצה להיכנס לסרטים האלה. רוצה שקט.

סאניונג רקסטון? לא עושה לי את זה. סליחה. רקסטון – מבחן שטח >>
פאג'רו BK שנתון חדש יחסית? נהדר בכביש, פנטסטי בדרכי עפר מהירות אבל לא איכותי עד הסוף ובעיקר לא ידידותי ולא משתף פעולה בדרכים מסולעות / שטח טכני. פאג'רו – מבחן שטח >>

מה לגבי רנגלר? חברי לפודקאסט אייל גרוספלד כבר תוקע לי מרפקים. "קווה", הוא אומר לי, "מתי תקנה כבר ג'יפ אמיתי?!".
נכון, רנגלרים זה כיף. כבר נהגתי בכמה, JK ו-JL, משופרים יותר או פחות. יש בג'יפ הזה (וסוף סוף אפשר לומר ג'יפ) קסם. מנוע הבנזין, המבנה הקשוח, שני הסרנים. זה הדחף, זו הברוטאליות. קל להתאהב בדבר הזה.  רנגלר – מבחן שטח >>
הרכב הבא שלי יהיה רנגלר, אני אומר לאייל. בינתיים אני משתפן. למה? כי החדשים יקרים רצח, כי הישנים דורשים תשומת לב, תחזוקה ותיקונים. כי הוא צפוף. כי הוא שתיין. 
טוב, מה נשאר? מגרד בראש. נלך שוב על לנדקרוזר?? 

ביאסתי אתכם? ביאסתי את עצמי? השכל ניצח את הלב?
יכול להיות.
האמת, זה בא די בהפתעה. לא תכננתי להחליף את ה-120. הוא היה סבבה. פשוט נקרתה בפני הזדמנות לקנות 150 מודל 2014 במחיר מציאה. לנדקרוזרים, בוודאי שמורים, נמכרים בדרך כלל הרבה מעל המחירון. אלא שמלחמת עזה טרפה את הקלפים גם בשוק הרכב והמחירים צנחו. אז הצלחתי לשים את היד על אקזמפלר שמור במחיר נמוך משמעותית מהמחירון.
חוץ ממיגון גחון, הרכב הוא במצב "סטוק" וכמעט לא ראה שטח.

"מוסמך שטח", התכנית המקצועית למובילי קבוצות.
מחזור 19, מרץ 2024: מפגש זום למתעניינים
כל הפרטים כאן >>

אני נכנס אליו. מתיישב, לא מניע, מחכה רגע. מביט סביב. הריפודים בהירים, נקיים ונוחים. יש אפילו ריח חדש כזה. הוא מפואר (בשבילי). מחכה עוד רגע, מנסה לספוג את האווירה. אני מבין שייקח לי עוד זמן להתרגל אליו ועוד יותר זמן להתחבר אליו.
מכוון את המושב (חשמלי! מה זה הפינוקים האלה?) ומתחיל, בזהירות, לנסוע. כלומר להפליג.
הבהמה הזאת שלי? 
. 

מכסה המנוע, רחב ושטוח, מתפרש לפני. בצידיו, ימין ושמאל, תפיחות, מעין כתפיים. הרכב לא מתנדנד יותר מדי, יציב בציר הרוחבי (Roll). התחושה השלטת – חוסן. בהמה חסונה. והיא מדברת אלי. בגרגור הדיזל שלה אומרת לי: "חביבי, אני אקח אותך לאן שצריך. אתה יכול לסמוך עלי". אחר-כך היא מוסיפה בקריצה: "שים קרוז קונטרול ותנמנם בשקט". 
המנוע הוא אותו KD1 גרגרני וגס. בידוד רעשי הכביש, לעומת זאת, קפץ כיתה. למעשה, שורר פה שקט. יותר מדויק, שלווה. מין שלווה מוצקה שכזאת, שלווה שאפשר למשש.

אני נוסע לאט. זה לא רכב לממהרים (למרות שיש גם לא מעט כאלה).
נותן לשלווה הזאת לחלחל אלי עמוק פנימה.
הרכב הזה מרגיע.  
האם התחושות האלה תקפות גם לשטח?
מה הדבר הראשון שאשדרג ברכב? 
התשובות בפרק הבא בסדרה – בקרוב. 

משפחת לנדקרוזר פראדו: מה באמת ההבדלים בין ה-120 ל-150?

ראשית, סדר בשמות. לנדקרוזר זו משפחה גדולה של דגמים ואנחנו מתייחסים פה לסדרה אחת בתוך המשפחה – סדרת פראדו. בניגוד למשל לסדרה 70 של לנדקרוזר, דגמי הפראדו אינם רכבי שטח מובהקים. יש כאלו (אוסטרלים חצופים..) שיגידו שזה כלל לא רכב שטח אלא SUV. פראדו, להבדיל מלנדקרוזר 70 ולהבדיל מרנגלרים וניסאן פטרול של פעם, רוכבים מלפנים על מתלים נפרדים "משולשים" ולא סרן חי (כמו שיש להם מאחור). יש מי שיגיד שעובדה זו בפני עצמה כבר פוסלת אותם מלהיחשב לרכב שטח של ממש. ההנעה היא AWD, כלומר הנעה קבועה לכל הגלגלים. 

לנדקרוזר פראדו 90 שווק בעולם משנת 1996 עד 2003 (בישראל משנת 1999).
ה-120 החליף את ה-90 בשנת 2003: ארוך יותר ב-20 ס"מ (485 ס"מ לעומת 465 ס"מ), רחב יותר ב-10 ס"מ (187 ס"מ לעומת 177 ס"מ). העיצוב פחות רבוע, יותר עגלגל. ובעיקר, ה-120 הציג קפיצת מדרגה מבחינת נוחות ועידון. פחות רכב שטח קשוח "טרקטורי" ויותר "פרייבט". האם זה בא על חשבון יכולת שטח? כן, במידה מסוימת. ה-90 נתן לנהג תחושה קשוחה יותר ופגיעה פחות. 120 חייב ערכת הגבהה. האחיזה של ה-120 נשענת על בקרת משיכה אלקטרונית ולא על נעילת דיפרנציאל אחורית. למרות כל אלה ה-120 מציג יכולת שטח משכנעת והוא כשיר לבצע את כל המסלולים הסטנדרטיים. כלים משופרים במיוחד יתמודדו גם עם נחל עדשה. 
משנת 2003 עד שנת 2009 עבר ה-120 שיפורים מינוריים: גיר חמישה הילוכים במקום ארבעה, קצת יותר כוחות סוס במנוע.
ב-2009 הוצג היורש: פראדו 150.

למעשה, זו אותה גברת בשינוי אדרת.
ה-150 יושב על אותה שלדת סולם של ה-120 עם אותו בסיס גלגלים, אותה תצורת סרנים ומתלים (סרן חי מאחור, נפרדים מלפנים) ואפילו אותו מנוע וגיר. גם המימדים כמעט שלא השתנו: רחב יותר בס"מ אחד, ארוך יותר בשניים.
אז מה כן? עיצוב תפוח יותר, ראוותני, יש שיגידו "נובורישי", יש שיגיד "מוגזם".
ה-150 כבד מה-120 ב-100-200 ק"ג. תוספת המשקל בגלל בידוד רעשים משופר, אבזור ופינוקים. נוחות הנסיעה השתפרה. הרכב נשלט יותר, מרוסן טוב יותר, מעניק תחושה בוגרת ומהודרת יותר. 
הגלגל החלופי, בגרסה הארוכה (חמש דלתות), שינה מקום: כבר לא תלוי על הדלת האחורית (מה שגרם במקרים רבים לשקיעת הדלת) אלא בגחון הרכב – בשקע שבו נוהגים רבים מבעלי 120 למקם מיכל מים גדול. ההעברה ל-LOW מתבצעת ב-150 בסיבוב חוגה ולא בהזזה פיזית של ידית. נוספו כמה כפתורים על גלגל ההגה והתצוגות חדשות.

בשנת 2014 עבר ה-150 מתיחת פנים ראשונה: פנסי חזית שמשתפלים כלפי מטה, דקורציה אחורית רחבה יותר (שכולם יידעו להבחין בדור החדש מכל הכיוונים), מסך פנימי משודרג . גם גרסת ה-SELECT קיבלה מושבים עם כיוונון חשמלי ואפילו חימום. משנת 2015 מנוע חדש: 2.8 ליטרים במקום 3.0 ליטרים, ההספק המירבי ירד מ-190 כ"ס ל-177 כ"ס. תיבת ההילוכים קיבלה הילוך נוסף (שישה במקום חמישה) וצריכת הדלק השתפרה מעט.
מתיחת הפנים הבאה התבצעה בשנת 2018 (מבחן שטח בנמיביה – כאן >>) : שוב שינוי בחזית הרכב, כולל פנסים חדשים ושקע במכסה המנוע ושדרוג נוסף של מערכת התצוגה. בנוסף, הרכב קיבל שורה של עזרי בטיחות, כולל בלימת חירום אוטונומית (כיום בכל הגרסאות). בשנת 2021 שוב שדרוג למסך והספק המנוע טיפס ל-204 כ"ס. הגרסאות השונות זכו גם בנעילת דיפרנציאל אחורית (ולא רק ה"סהרה" היקרה).

בשנה הבאה, 2024, נראה כאן את הדור הבא – לנדקרוזר 250. אמנם התצורה הבסיסית ללא שינוי (שלדת סולם, סרן חי מאחור, מתלים נפרדים מלפנים) ובכל זאת מדובר ברכב חדש, שיושב על שלדה חדשה. פראדו 250 ארוך יותר, רחב יותר, מפואר יותר ויקר יותר.. צפו לחצי מיליון שקל לפחות. פראדו 250 מכוון להילחם ראש בראש מול ברונקו ודיפנדר. לנדקרוזר פראדו 250 – הפרטים כאן >>