שבעה מיתוסים בנהיגת שטח

מיגון גחון - באמת הכרחי? מה שלא הולך בכוח יילך בעוד יותר כוח? ולמה כולם שמים יד על החלון? שבעה מיתוסים שבאמת הגיע הזמן לנפץ

06.09.14
סוזוקי ג'ימני 4X4

סוזוקי ג'ימני בנחל פרצים עליון



1.  כוח

הסלוגן הוא "מה שלא הולך בכוח, הולך בעוד יותר כוח". ויש כאלה שמוסיפים – "מה שלא הולך בעוד יותר כוח, הולך באלימות". זה נשמע יפה, אבל זה בדרך כלל לא נכון. כשאנחנו רוצים לצלוח שטח קשה, למשל עלייה מסולעת, הבעייה היא לא מחסור בכוח מנוע. הסתכלו בסוזוקי סמוראי וממשיכו סוזוקי ג'ימני. הם מטיילים על הגבעות וההרים כמו עיזים. כמעט כלום לא עוצר אותם וזאת למרות שמתחת למכסה שלהם פועם מנוע קטן וחלש.

למעט מקרים מסוימים של חול, בוץ ודרדרת – הבעיה היא לא מחסור בכוח מנוע. מה שקובע זו האחיזה של הצמיגים בקרקע. האחיזה הזאת מושפעת מהרבה גורמים – השטח עצמו, סגנון הנהיגה ומכלולים רבים ברכב עצמו – צמיגים, מתלים, דיפרנציאלים, סרנים ויחסי העברה.

 2. קצב

שיירות הגמלים של שבטי הנבטים עשו את דרכן לפני 2,000 שנה מדרום תימן לנמל עזה בקצב של כ-35 ק"מ ביום. למעשה, הקצב הזה לא השתנה עד היום. בטיול משפחתי ברכבי שטח עוברים בממוצע 35 ק"מ.

ניסיון להספיק לגמוא למרחקים גדולים יותר ולהגיע להרבה מקומות פירושו נסיעה בקצב מהיר. נהיגה מהירה מביאה איתה טלטולים עצבניים של הרכב. היא לא נעימה לנוסעים, מתישה את הילדים ועלולה לפגוע במכלולים של הרכב ובמיוחד בגחון ובצמיגים.

עדיף לנסוע בנחת, להינות מהדרך והנופים, לעצור להפסקות רבות.

3. מרווח גחון

יבואן הרכב מתגאה בפרסומת  "מרווח גחון ענק של 22 ס"מ". מה זה אומר? זה אומר שהרווח בין הנקודה הכי נמוכה בגחון הרכב לבין הקרקע הוא 22 ס"מ. נשמע מרשים אבל בפועל די חסר משמעות. כשהרכב נמצא בתנועה, ובמיוחד בשטח קשה, הוא מתנדנד מעלה-מטה. הקפיצים ובולמי הזעזועים של הרכב נפתחים ונסגרים ומרווח הגחון כל הזמן משתנה: פעם הוא 22 ס"מ ופעם הוא 15 ס"מ, פעם הוא 10 ס"מ ופעם הוא 24 ס"מ. למרווח הגחון ש"על הנייר" אין הרבה חשיבות. לעומת זאת, ליכולת השיכוך של בולמי הזעזועים יש יותר חשיבות. רכב עם מרווח גחון מצומצם אבל עם בולמי זעזועים משובחים עדיף על פני רכב עם מרווח גחון גדול ובולמי זעזועים חלשים שמאפשרים תנודות גדולות. חפשו מתלים טובים ולאו דווקא מרווח גחון מפואר.

מיגון גחון רכב שטח

פוגע ביכולת הקירור של הרכב. מיגון גחון / צילום: אלון רון

4. מיגון גחון

כולם מזדרזים לרצף את הרכב מפגוש לפגוש בפלטות אלומיניום מבהיקות. כולם קונים רכב 4X4 חדש וישר רצים ל"סדנת השיפורים" להתקים מיגון גחון. אלא שמיגון גחון הוא לא שיפור. להפך. מיגון גחון מכרסם במרווח הגחון של הרכב. הוא גם מקשיח את השלדה, באופן שלא תוכנן על ידי יצרן הרכב. להקשחה הזאת יש השפעה שלילית הן על יכולת העבירות של הרכב והן על הבטיחות הפאסיבית של הרכב בזמן תאונה. וחוץ מזה, מיגון גחון מקיר לקיר פוגע ביכולת הקירור של הרכב. המיגון חוסם תנועה של אוויר ומקשה על הרכב להיפטר מחום ובארצנו הלוהטת יש לכך משמעות רבה. אל תזדרזו למגן את הרכב מקצה לקצה, בחרו במיגון המינימלי ההכרחי.

בדיקת לחץ אוויר בשטח

הורדת אוויר בשטח היא כמעט חיונית. צילום: אמיר שר

5. לחץ ניפוח בצמיגים

רכבי כביש-שטח או "ג'יפונים" לא משווקים עם צמיגי שטח ייעודיים. הם נמכרים בדרך כלל עם צמיגים ברמת סיווג HT שפירושה 70 אחוז התאמה לכביש, 30 אחוז התאמה לשטח.
הצמיגים האלה נעימים בנסיעת כביש, בטוחים ושקטים אבל בשטח הם סובלים מחסרונות. אחד החסרונות המציקים הוא דופן עדינה ופגיעה.
נניח שאנחנו מטיילים עם הצמיגים האלה באזור הר הנגב, בשטח מלא אבנים, חלקן חדות. רוצה הגורל ואנחנו משפשפים את דופן הצמיג באחת האבנים החדות. התוצאה המיידית: חתך בדופן ובריחה של אוויר. נקר בדופן הוא נקר שאסור לתקן. 600-800 שקל, מחיר הצמיג, ירדו לטמיון.

איך מקטינים את הסיכון הזה? לפני הכניסה לשטח מומלץ להוריד 15-20 אחוז מלחץ הניפוח בצמיגים. לדוגמא: מ-36 PSI  אנחנו מורידים ל-28-30 PSI. הורדת האוויר משפרת את נוחות הנסיעה בשטח ואת האחיזה. היא נותנת לצמיג גמישות שמקטינה את הסיכון לחטוף חתך בדופן.
רק אל תשכחו לנפח את הצמיג חזרה מייד אחרי החזרה לכביש.

מעלה צניפים

לנדרובר פרילנדר 2 במעלה צניפים. צילום: אלק קפלן

6. חגורת בטיחות

בכביש זה ברור, לא נוסעים לא חגורים. אבל ברגע שמגיעים לשטח, מתחילה פתאום החגורה לגרד ולהציק. אז משחררים אותה ואומרים "בשטח לא צריך חגורת בטיחות" או שאומרים "בשטח נוסעים לאט, אז בשביל מה צריך חגורה".
הטעות הזאת עלתה כבר בחיים של מספר בני אדם בישראל, כולל ילדים.
כי כשמתגלגלים במורד מעלה "הבקתה השרופה" (נ.ג. 186) באזור הר חורשן אז חגורת הבטיחות יכולה להציל. קחו בחשבון שכלוב בטיחות של רכב שטח מודרני נשאר שלם גם אחרי מספר סלטות וגלגולים. לעומת זאת, טיסה ישירה של הנהג/נוסע החוצה מהרכב לתוך סלע עלולה להיגמר באסון.

7. יד על החלון

אני לא יודע בדיוק למה, אבל ג'יפאים רבים אוהבים לנהוג עם יד ימין על ההגה ויד שמאל על החלון. לפעמים המרפק שעון על אדן החלון. לפעמים כף היד אוחזת בדלת או את במסגרת העליונה של החלון. דווקא כשהדרך נעשית קשה, דווקא לקראת עלייה תלולה, נשלפת לה החוצה יד שמאל ואוחזת בחלון. אולי כי זה מפגין מצ'ואיזם וקור רוח, אולי כי זה עוזר לייצב את הגוף במושב.

אני חושב שזה הרגל שכדאי להיגמל ממנו. התנוחה הזאת מסוכנת ליד  ולא תורמת כלום לנהיגה. שליטה טובה ונכונה בהגה היא בשתי ידיים. ואם רוצים לייצב את הגוף אפשר להשעין בחוזקה את כף רגל שמאל אל המדרס שנמצא משמאל לדוושת הבלם ברכב אוטומטי והמיועדת בדיוק לכך. 

טיפים לנהיגת שטח – לקריאה נוספת >>
חמישה טיפים מנצחים לנהיגת שטח
טיפים לנהיגה בחולות
שבעה מיתוסים בנהיגת שטח
מתי לנעול את הדיפרנציאל המרכזי?
מתי לנתק את בקרת היציבות האלקטרונית?

לקורס נהיגה עם יואב קווה >> קורס נהיגת שטח