יער ביריה והמעיינות לכל מכונית

היער הזה הוא הגדול ביותר בגליל – 20 אלף דונם וחמישה מיליון עצים – אבל ללכת בו לאיבוד אין סיכוי. יער בּיריה הוא יער מלאכותי משולט ומוסדר, שרובו ניטע בשנות ה-1950. ב-1999 חצה את היער דחפור כבד, שהכשיר בו דרך נוף כבושה היטב ומתאימה למעבר כל מכונית. דרך זו היא עמוד השדרה של המסלול. ממנה יש גישה קלה לכמה מעיינות זכים שלצידם בריכות שכשוך, בוסתני פרי, טרסות של צמחי תבלין, חורשת פיסטוקים, קברי צדיקים, סלמנדרות ועוד הפתעות. היער חטף מספר פגיעות במלחמת לבנון השניה אך עדיין נותר יפה ומעניין לטיול.

יער ביריה – מפת המסלול. באדיבות הוצאת מפה

חלון אל הנוף
מצומת עין זיתים (1) על כביש מס' 89 פונים לכיוון צפת, בעקבות השילוט "מצודת ביריה" (פעמיים ימינה). בצומת הכניסה לצפת ממשיכים לעקוב אחרי השילוט החום למצודה המכוון לעלייה סלולה ותלולה שבראשה כיכר. בכיכר מאפסים את מד המרחק ונוהגים צפונה לפי השילוט "בת יער", "מצודת ביריה", ו"קבר רבי יונתן בן עוזיאל". ב-700 מ' מגיעים לצומת (2). מכאן אפשר לפנות לגיחת הלוך-חזור למצודת ביריה המשוחזרת (ראו מסגרת), ואפשר להמשיך ישר, להמשך המסלול.

המשך המסלול: הכביש הסלול מתפתל במורד, בכיוון מזרח. ב-1.6 ק"מ אפשר לעצור לצד מצפור הארזים ע"ש טוביה אשבל – המנהל הראשון של חבל הצפון בקק"ל, שהביא מטורקיה זרעים של ארז אטלנטי. ממשיכים בנהיגה באותו כיוון, בירידה. ב-3.2 ק"מ מגיעים למזלג של דרכים סלולות: דרך העפר ימינה מובילה למלון בית בגליל ונסיעה ישר מוליכה לתוך היישוב הקהילתי עמוקה. כדי להגיע לדרך הנוף צריך לפנות שמאלה, לכיוון צפון, עם הכביש. ב-3.4 ק"מ פונים שמאלה, מערבה. במקום מוצבים שלטים: "דרך נוף ביריה" וגם "הכניסה לאוטובוסים ומשאיות אסורה" (3). כאן מאפסים שוב את מד המרחק.
המטרים הראשונים של דרך הנוף מצופים אספלט. ההמשך הוא דרך עפר כבושה ונוחה (סימון שבילים ירוק מס' 2308). זה הזמן למלא את הריאות בחמצן אורנים טרי, לקבע את מוט ההילוכים בראשון או "L", לשחרר מצמד (אם יש) ולתת למכונית להתגלגל קדימה בקצב הליכה. המבטים יכולים לשוט סביב. מימין, בין העצים הגבוהים, נפער חלון לנוף. למטה, בין הצמרות, מבצבצת הכיפה הכחולה של קבר רבי יונתן בן עוזיאל, גדול תלמידיו של הלל הזקן, שלמרות היותו רווק מושבע נחשב קברו סגולה לנישואים ופריון. לצד הקבר נטוע עץ המשאלות – אלה ארץ-ישראלית, שמענפיה מתנפנפים מאות סרטי בד צבעוניים. גבוה ורחוק יותר בתמונת הנוף מתנוססת קרן הרי נפתלי ולמטה מונח עמק החולה. ביום טוב-ראות אפשר להשקיף גם לחרמון ולהר דוב.

יער ביריה. חלון אל הנוף

החלון אל הנוף נפתח בזכות השלגים הכבדים של 1992. באותו חורף היה יער ביריה מכוסה שלג כבד במשך שבוע שלם. עשרות אלפי אורנים קרסו תחת העומס. גוויותיהם היבשות עדיין מוטלות במורדות התלולים. במקומם נטעו 4,000 דונם של עצים חדשים, שהם עדיין צעירים, נמוכים ולא מסתירים את הנוף. גם הרכב המינים השתנה – קצת פחות אורנים וקצת יותר חורש מקומי ים-תיכוני של עצי אלון, אלה, עוזרד וכדומה. הוויכוח על הרכב היער אינו גווע. אנשי רשות הטבע והגנים טוענים שקק"ל מגזימה במספר המחטניים שהיא נוטעת וגם משתמשת בשיטות ממוכנות אגרסיביות של שבירת קרקע ותוספים כימיים. בתגובה אומרים בקק"ל, כי אי אפשר לחדש יער ללא הכנה מקדימה של השטח, תוך שימוש בכלים מכניים וחומרי הדברה במינון נמוך.

סלמנדרה ושכשוך
בחזרה למסלול. המכונית ממשיכה להדס בדרך הנוף. כעבור 500 מ' הזדמנות ליציאה מהמכונית – הליכה ברגל בשביל הפונה ימינה לעין יבנית, מרחק כ-300 מ'. המעיין, ששמו בערבית עין אל קוּסֵיבּה ("מעיין הקנה הקטן"), מרכז סביבו צמחים חובבי מים כמו פטל, קנה ועצי תאנה. יער ביריה הוא שתי וערב של דרכים מסומנות למכוניות נוסעים, ל-4X4, לאופניים ולהולכי רגל. הדרך הנופית פונקה בכמה קטעי אספלט ומעקות בטיחות.

עין גבר. מים מטפטפים

ב-1.2 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע הימנית (הסלולה). ב-1.6 ק"מ, בצומת, ממשיכים ישר. כשמד המרחק מראה 2.0 ק"מ, מגיעים לעין נְבוֹרַיָה (4). המעיין נובע מתוך מערה קטנה במשך כל ימות השנה. מימיו ניגרים על גבי משטחים לבנים מבהיקים של סלע קירטון ונקווים בתוך כמה בריכות ושקתות חצובות בסלע, שבעבר שימשו לרחצה, השקיה וכביסה, והיום הן טובות לשכשוך. בחורף, בעיקר בשעות הערב, יש סיכוי לפגוש כאן יצור דרמתי, שחור בעל כתמים צהובים. הסלמנדרות מגיעות לגודל 22 ס"מ לכל היותר ולמשקל 130 גרם. קרוב משפחה המתגורר בשכנות, הטריטון, קטן יותר (עד 13 ס"מ) וצבעוני פחות (שחור בלבד). מעל המעיין, בפינה רומנטית חצי כמוסה, הציבה קק"ל ספסל. בטרסות שלצד הבריכות נעשו ניסיונות, שלא כולם עלו יפה, לשתול צמחי תבלין – זעתר, מרווה, זוטה לבנה ועוד. מי המעיין משקים בוסתן צעיר של עצי תאנה, רימון, שקד, תות, אגוזי מלך וגם גפנים. עודפי המים נאספים לנחל דלתון הסמוך.

בעין נבוריה מאפסים את מד המרחק. מכאן אפשר לצאת לגיחת הלוך-חזור למצוקי דלתון, אטרקציה לא רק לחובבי סנפלינג. צריך לפנות ימינה וצפונה, לפי השילוט, אל הדרך שמתחילה מטרים ספורים אחרי המעיין, ומשם להמשיך בנהיגה בדרך נוחה עד המצוקים. על השלט בכניסה לדרך כתוב אמנם "4X4", אבל הדרך מתאימה לכל מכונית.

בית כנסת וזמזום צרעות
חוזרים ממצוקי דלתון לעין נבוריה (4) וממשיכים במסלול: במזלג שאחרי עין נבוריה ממשיכים בדרך הנוף הראשית, עם הסימון הירוק (זרוע שמאלית, בעלייה). כעבור 200 מ' מגיעים אל חורבת נבוריה ובה שרידי בית כנסת קדום, שנבנה במאה ה-2 לספירה עם תום מרד בר כוכבא, נהרס ברעידת אדמה במאה ה-6, ונבנה מחדש. היישוב היהודי נבוריה שרד במקום עד המאה ה-8 או ה-9.

מצוקי דלתון. אטרקציה לא רק לחובבי סנפלינג

מיד אחרי הרחבה הסמוכה לשרידים ממשיכים ישר, מערבה (עם הסימון הירוק). ב-1.4 ק"מ מגיעים לעמק הבוטנה. בוטנה? מי שיבקש 200 גרם בוטנה ממוכר הפיצוחים השכונתי יקבל קרוב לוודאי רק צעקות. אבל בוטנה היא פיסטוק, ומימין לדרך נטועה חורשה של פיסטוק חלבי. הפיסטוקיםהובאו לישראל בתחילת שנות ה-1960 מטורקיה והורכבו על גבי אלה ארץ-ישראלית. הפירות מבשילים בספטמבר-אוקטובר, והקטיף חופשי. לצד הפיסטוקים נטעו בחורשה גם כמה עצים של אגוז מלך.
המשך דרך הנוף. ב-1.5 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע השמאלית לכיוון עין גבר (בעלייה, מזרחה, עם הסימון הירוק). ב-2.2 ק"מ מגיעים אל המעיין (5). המים מטפטפים, צלולים, לתוך בריכה קטנה, מעל קן קטן של צרעות. למעט הזמזום, שורר במקום שקט מוחלט.

יער ביריה נחשב יער נקי. בשבתות ובחגים מגיעים אליו מאות מבקרים, אבל רובם מתאמנים בחניונים המרכזיים בספורט המנגל. מי שמתרחק קצת בנהיגה, רכיבה או הליכה יכול להיבלע בקלות בין העצים ולהתעטף בשקט. אחרי הגשמים הראשונים פורחות בפתחת נחל מחניים, מדרום לעמוקה, חלמוניות (לאזור מוליך שביל מסומן מהמצודה או מעמוקה).
ב-2.7 ק"מ, בצומת, ממשיכים ישר, מערבה, עם הסימון הירוק (לפי השלט "חנ"פ דלתון"). ב-3.2 ק"מ מגיחים אל כביש מס' 886 ואל קצה דרך הנוף. אם פונים ימינה ונוהגים עוד 400 מ' מגיעים אל חניון עין זיתים (6) – חניון נופש פעיל עם מתקנים משוכללים לילדים, כולל אומגה, ויש גם ברזים, תשתית למנגל, שירותים ביולוגיים ושולחנות פיקניק.

אולי תתעניינו גם במסלולים הבאים:

יער עמינדב וחוות הגתות – לכל מכונית

הרי ירושלים והשפלה

ממעלה שחרות לגב צניפים

הר הנגב והערבה

מרכס יודפת לבקעת בית נטופה: לכל מכונית

גליל תחתון ועמקים

רמת תבור לכל מכונית

גליל תחתון ועמקים

מבן שמן ללטרון

הרי ירושלים והשפלה

נחל כסלון, תל כסלון, עין למון

הרי ירושלים והשפלה

נחל סכר וחולות ביר משאש

צפון ומערב הנגב

דיונות אשדוד וניצנים

הרי ירושלים והשפלה

מלטרון ליער חולדה – לכל מכונית

הרי ירושלים והשפלה

עין נטף ונחל כפירה

הרי ירושלים והשפלה

דרך הפסלים ונחל אופקים

צפון ומערב הנגב

נחל שורק

הרי ירושלים והשפלה

מדבר יהודה לאורך קו המפלים

מדבר יהודה וים המלח

סכיני דימונה – המסלול המלא

צפון ומערב הנגב

שמורת הר חורשן

כרמל ורמות מנשה