תל גמזו, מי לא מכיר. בצד המזרחי של התל ניצבת עליה. היא לא תלולה במיוחד אבל מלאה בבורות הצלבה. ניגשנו לעליה הזאת עם סובארו אימפרזה 99, הנעה קדמית בלבד, צמיגים שחוקים למדי. נעילת דיפרנציאל? בקרת משיכה? הצחקתם אותנו. ובכל זאת, הסובארו טיפסה בהצלחה. ולא, לא הסתערנו ברבאק. אז מה כאן הסוד?

זה יושב אצלי בארגז החילוצים, מחכה לרכב תקוע וללא אוזן גרירה. הוק גרירה – דברים שיש לי ואף פעם לא עשיתי בהם שימוש. פרק ראשון

שלג יורד רק בשליש מכדור הארץ. באזורים תת-טרופיים, כמו מדינת ישראל, זוהי תופעה נדירה. בפברואר 1950 ירד שלג כמעט בכל אזורי הארץ, כולל תל אביב. המים הם רק כ-10% מהשלג. השאר הוא אוויר. לכן השלג הוא חומר בידוד מצוין. פעמים רבות אנשים שהיו קבורים שעות בשלג לאחר מפולת נשארו בחיים עקב שמירת חום הגוף. טיפים

השארתי בבית, 8,000 ק"מ מאחוריי, את הוסקוורנה FE250 ועליתי בווייטנאם על הונדה XR150. אני רוצה לשתף אתכם ברשמי רכיבה בווייטנאם, בעיקר בכביש וטיפה בשטח ועל הדרך לתאר מה ההבדל בין שני האופנועים – ויש הבדל!   וייטנאם היא ארץ נהדרת לטיול אופנועים: כבישים סבירים (שופרו מאוד בשנים האחרונות), נהיגה בצד ימין כמו בארץ, נופים נהדרים,

טעות נפוצה, מעבירים ל-"L" בידית ההילוכים וחושבים שאנחנו ב-"LOW". 
העברה "אמיתית" ונכונה ל-LOW, זה רק בידית או בכפתור של תיבת ההעברה. 

והפעם: ציוד הרכיבה הנחוץ. נכון זה יקר, אבל זה ישמור עליכם. וחוץ מזה ההופעה היא חלק לא פחות חשוב

פגשנו חבר בקהילת "שבילים" והתרשמנו מהטרופר המשופצר שלו – בעבודה עצמית. רוצים לשתף גם את הבייבי שלכם? כיתבו לנו!