נחל שורק

זוג עיניים תמימות מציצות מתוך העשב. אנחנו מתקרבים לעברן בנסיעה, אבל הן ממשיכות להביט בנו ולא נמלטות. יש כאן בעיה. חיית בר אמורה לפחד מבני אדם ולברוח. אבל היחמור הפרסי הזה – נראה כמו אייל בגודל בינוני – ממשיך לרבוץ על העשב בנחת. אפשר להבין את ההתנהגות שלו. הוא אמנם חופשי כיום, אבל גדל כל חייו במכלאה סגורה בגן חיות והתרגל לנוכחות בני אדם.

נחל שורק. מדלגים בין שלוליות רדודות

פרויקט השבת היחמורים הפרסיים אל שמורת נחל שורק התחיל במארס 2005. היחמורים הובאו אל השמורה מגן החיות התנ"כי ומה"חי-בר" בכרמל. בהתחלה הם הושמו בתוך מכלאה גדולה בשטח השמורה ובהמשך חלקם שוחררו לחופשי.
שמורת נחל שורק היא שמורת הטבע הגדולה ביותר בהרי ירושלים – 14 אלף דונם. בשמורה יש לא רק יחמורים, אלא גם תנים, שועלים, ציפורי שיר, עופות מים ועוד שפע מגוון של צמחייה. ויש גם נחל. המים שזורמים בו, במשך כל ימות השנה, הם אמנם מי ביוב, אבל מטוהרים היטב. תשאלו את היחמורים.

את השמורה חוצה מסילת רכבת, שנבנתה בפטיש ואזמל בידי הטורקים. בשנים האחרונות שודרגה המסילה – הושקע ממון רב בבולדוזרים שיישרו כמה סיבובים בתוואי בניסיון לאפשר לרכבת מהירות גבוהה יותר בדרך לירושלים. הפרויקט הסתיים לפני פחות משנה. משך הנסיעה לא התקצר במיוחד, והקרונות נסדקים בגלל תכנון לקוי של הפסים, אבל לפרויקט יש כנראה גם תוצאה חיובית. העבודות באזור גרמו לשיפור דרך העפר המקבילה, וכיום היא טובה לנסיעה לכל מכונית נוסעים ולא רק ל-4×4.

כבר פורחות רקפות

נקודת ההתחלה של הטיול היא צומת שמשון על כביש 38 בואכה בית שמש. בצומת מאפסים את מד המרחק ונוהגים מערבה לכיוון בית שמש. ב-1.7 ק"מ פונים שמאלה אל כביש 3856 ולפי השילוט "נחם" (מושב נחם). הכביש מוליך לעבר שתי מחצבות ענקיות, שמכרסמות בלי הרף בהרים המתנשאים ממול. בין המחצבות, אפשר לראות כבר מרחוק, פעור המוצא של נחל שורק שמגיח מההרים. ראשו של הנחל מדרום לרמאללה. זנבו בים התיכון, ליד קיבוץ פלמחים.

ב-3.8 ק"מ מגיעים למזלג דרכים. פנייה ימינה מוליכה אל תוך מפעל הבטון – לא הדרך שלנו. פנייה שמאלה – הכניסה אל השמורה, שמסומנת בסימון שבילים אדום. הסימון מופיע כאן על גבי עמוד עץ. אחרי 50 מ' פוגשים מזלג נוסף, קטן יותר, ושוב בוחרים בזרוע השמאלית (הזרוע הימנית, הראשית, נגמרת בחסימה). הדרך העוקפת מביאה את מטיילי החורף אל שלולית נאה. אם לא מדובר ביום גשום במיוחד לא צריך להיבהל – הקרקעית נוקשה ולרכב לא נשקפת סכנת טביעה או שקיעה.

הלאה, עם הסימון האדום (מס' 9333 במפה). הנחל זורם משמאל – אפשר לשמוע את פכפוך המים. המסילה מונחת מימין – אפשר לראות את הגדר ותלוליות העפר. אבל בשלב הזה של המסלול יפה להביט שמאלה צפונה ולמעלה אל הקירות המצוקיים שסוגרים על הנחל. המערה הגדולה שפעורה שם היא מערת שמשון.

יחמור אחד רובץ ושני מדלג לתוך הסבך

ב-1.2 ק"מ מזומנת חצייה ראשונה של הנחל. אין גשר של ממש אלא משטח בטון שמונע שקיעה או החלקה. השלט המוצב במקום, זה שמנוקב בכדורי ציידים, מורה לא לחצות את הנחל בימי גשם.

אחרי החצייה חולפים בתוך סבך ים-תיכוני מוצל ויפה. מהעצים משתלשלים סרטים כחולים, אדומים וירוקים. זה לא קוד סודי של מסיבת סמים פרועה, אלא חלק מניסוי אקדמי שעוקב אחר הצמיחה הפראית של השיטה המכחילה.

ב-1.5 ק"מ נוסעים דרך שער טבעי של עצי אורן. מסביב, בתחילת ינואר, כבר פורחות רקפות. ב-3.4 ק"מ יתמודדו הנהג והגלגלים עם המנה האחרונה של המהמורות. מכאן ואילך דרך עפר בסגנון אוטוסטרדה. אבל לא כדאי למהר מדי. היחמורים, כאמור, לא נבהלים מספיק מבני אדם ומכוניות. ליתר ביטחון חרצו אנשי רשות הטבע והגנים חריצים עמוקים בחלק מהדרך, שמאלצים את הנהגים להאט. עד היום לא נדרסו יחמורים על ידי מכוניות, אלא רק על ידי הרכבת. כמה יחמורים נטרפו, מספרת דינה וינשטיין, פקחית תשתיות של רשות הטבע והגנים בהרי יהודה. "אם הטורף הוא זאב או קרקל, אז שיהיה לו לבריאות. זה חלק מהטבע", אומרת וינשטיין, "אבל אם נטרפו על ידי כלבים משוטטים אז זה מוציא מהדעת".

הרפתקה בפנייה ימינה

המשך המסלול. ב-10.5 ק"מ, מימין, ניצבת תחנת הרכבת הישנה של בר גיורא. אפשר לעצור כאן ולחצות אל התחנה באמצעות גשר צר להולכי רגל. מכאן גם אפשר לצעוד עם סימון שבילים שחור (מס' 9332) שמטפס בערוץ נחל קטלב או סימון ירוק (9336) שמעפיל לעבר דיר א-שיח. שני המסלולים הרגליים האלה לא קלים ומאוד מומלצים. הם נגמרים כעבור 2-3 ק"מ בתחנת המידע של קק"ל ובית הקפה "בר בהר", על כביש מס' 3866.

לממשיכים בנהיגה: ב-12.7 ק"מ מגיעים אל מנע בקר – משטח צינורות עם רווחים, שמונע מהיחמורים לצאת מהשמורה אל הכביש הראשי. הכביש הוא כביש מס' 386 ומי שיפנה שמאלה יגיע אל עין כרם, ירושלים או כביש מס' 1. ימינה פירושו טיפוס אל בר גיורא ונס הרים. משם אפשר לגלוש בחזרה לבית שמש.

אנשי 4×4 שחושקים בעוד הרפתקת שטח יכולים לפנות ימינה על כביש 386 ומיד שמאלה, עם המשך הסימון האדום, שמלווה את ערוץ נחל רפאים, היובל העיקרי של נחל שורק. הסימון האדום מתחלף כעבור כ-8 ק"מ בסימון ירוק (9316) שמטפס אל הר עמינדב ויד קנדי.

אולי תתעניינו גם במסלולים הבאים:

תל צפית ויער חרובית – לכל מכונית

הרי ירושלים והשפלה

הר חרת ועין חרת – לכל מכונית

הרי ירושלים והשפלה

הר גלבוע – רכס הגלבוע

גליל תחתון ועמקים

סובב נחל רקפת

כרמל ורמות מנשה

נחל יבנאל, מעלה יבנאל

גליל תחתון ועמקים

דיונות אשדוד וניצנים

הרי ירושלים והשפלה

נחל שורק

הרי ירושלים והשפלה

מלטרון ליער חולדה – לכל מכונית

הרי ירושלים והשפלה

מדבר יהודה אתגרי

מדבר יהודה וים המלח

יער בארי אל הכלניות בכל מכונית

צפון ומערב הנגב

רמות, חורבת כנף, צומת מעלה גמלא

רמת הגולן וגליל עליון

אל ראש חורבת רגב

הרי ירושלים והשפלה

הספארי הגדול. מסע שלושה ימים

הר הנגב והערבה

מעיינות בהרי ירושלים – נחל זנוח

הרי ירושלים והשפלה

נחל פולג

השרון ומישור החוף