נחל ציפורי 4X4

מסלול טיול בגליל התחתון - קל בקיץ וקשה בחורף

מאת יואב קווה
  • אזור:

    גליל תחתון ועמקים
  • אורך:

    15 ק"מ
  • משך:

    2-4 שעות
  • עונה מומלצת:

    אביב, קיץ, סתיו, חורף
  • מגבלות שטחי אש:

    אין מגבלה. ניתן לטייל בכל ימות השבוע



בקיץ ובאביב נחל ציפורי הוא טיול משפחתי נינוח – מעיינות מפכים, עצי תות, תאנה ורימון, צבי מים מחייכים. אבל בשיא החורף יודעים היטב הנחל והשביל שלצידו ללכוד ולתקוע נהגים וכלי רכב מכל הסוגים. בימי גשם זהו אתגר המחייב חבורה של שני 4X4 לפחות, צמיגי בוץ, ציוד חילוץ וראש במצב תקין. היתקעות, אם מתכוננים לקראתה נפשית, יכולה להיות תענוג.

נקודת המוצא היא צומת המוביל (1), החיבור בין כביש מס' 77 וכביש מס' 79. בצומת מאפסים את מד המרחק ופונים לצפון-מערב, לכיוון שפרעם-חיפה (שמאלה מכביש מס' 77 לבאים ממרכז הארץ). כעבור 500 מ' בלבד, בצומת יפתחאל הסמוך, פונים שוב שמאלה לעבר היישוב הקהילתי אלון הגליל. מיד אחרי הרמזור פונים שמאלה, דרומה, לדרך עפר. רמז לתועים: דרך העפר המבוקשת מתפצלת מהכביש בנקודה שבה הוא מתחיל לטפס בעלייה עם סיבוב לכיוון אלון הגליל.

נחל ציפורי. מפת המסלול באדיבות הוצאת מפה

נחל ציפורי. מפת המסלול באדיבות הוצאת מפה

בירידה מהכביש לדרך העפר מאפסים את מד המרחק. הדרך מלווה את נחל יפתחאל הנושא מים מבקעת בית נטופה. גדת הערוץ סבוכה בעצי תאנה, רימון, שיחי פטל קדוש וצמחים אחרים. ב-500 מ' חולפים על-פני תחנת שאיבה. ב-1.0 ק"מ פוגשים מזלג – ממשיכים עם הזרוע הימנית (בדרך הראשית). משמאל יש מקבץ של עצי דקל שמנמנים. על הגבעה מימין, בסתיו, פריחה יפה של חצבים. כשמד המרחק מורה 1.7 ק"מ מגיעים למזלג נוסף – הבחירה חופשית (הזרועות מתמזגות). ב-1.8 ק"מ מתמזגים עם דרך עפר אחרת וממשיכים ישר. ב-2.0 ק"מ, מפגש דרכים: ממשיכים ישר בדרך הנוכחית (מקבילה לקו טלפון ולערוץ הנחל). מצד שמאל אפשר להבחין במפגש נחלים – מימי יפתחאל מצטרפים למימי נחל ציפורי, שראשיתו בהרי נצרת. מכאן ממשיכה הנהיגה בכיוון מערב ובמקביל לנחל (הדרך מסומנת בסימון שבילים כחול, מס' 4110). ב-2.3 ק"מ עוד מזלג: הדרך בסימון כחול ממשיכה ישר, אבל מומלץ לבחור דווקא בזרוע השמאלית הקרובה יותר לאפיק הזרימה. 2.7 ק"מ מנקודת ההתחלה מזדקר עץ אקליפטוס, ששותה ישירות מהנחל; למרגלות העץ, בכל עונה ושעה, נהדר לערוך פיקניק (2). המים הזורמים טובים לשכשוך אבל לא לשתייה.

ב-2.8 ק"מ (100 מ' אחרי האקליפטוס) פונים שמאלה, לכיוון דרום, וממשיכים בדרך עפר לא מסומנת (הדרך המסומנת כחול חולפת מצפון לה). בחורף, בגלל הבוץ, כדאי לספור יומיים יבשים לפני שנוהגים כאן. ב-3.0 ק"מ ממשיכים ישר (לא חוצים את ערוץ הנחל). ב-4.7 ק"מ פוגשים עץ תות מפואר ומסביב שדות חקלאיים של בדואים מקומיים. שאיבת המים היא ישירה: מחנים טרקטור על שפת הנחל, מחברים צינור השקיה רחב ומזרימים לשדות. ב-5.1 ק"מ מגיעים לכביש קטן המחבר בין שתי הכעביות: כַּעַבִּיֶה הצפונית (הקרובה יותר להרדוף) וכעביה הדרומית.

נחל ציפורי. השביל חוצה את נחל. אין חשש, הקרקעית מוצקה

נחל ציפורי. השביל חוצה את נחל. אין חשש, הקרקעית מוצקה

מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה (דרום מזרח), אל הכביש (3) ולתוך כעביה הדרומית. בכיכר הסמוכה פונים ימינה וממשיכים כל הזמן ישר, מערבה (הדרך מסומנת בסימון שבילים כחול, מס' 4111). לרוחב הכביש מקבץ אכזרי של פסי האטה בלתי נראים. כעבור 1.2 ק"מ מנקודת האיפוס חולפים על פני גשרון קטן. מיד אחריו פונים שמאלה אל דרך עפר לבנה עם אותו סימון שבילים כחול (מס' 4111). ממשיכים בדרך הזאת וב-1.9 ק"מ עוברים ליד בית קברות קטן, בתוך חורשה מגודרת של עצי אלון גדולים. כעבור 100 מ' מגיעים לעין יִבְקַע (4). המעיין השופע 860-4,850 מ"ק ביממה – נמצא מעט מצפון לאפיק נחל ציפורי, ומימיו נלכדים בבריכה מלאכותית מהתקופה הרומית. הכינוי שדבק בבריכה הוא "בריכת הסוסים", בגלל מנהג התושבים לרחוץ בה את סוסיהם. המים באזור הבריכה ירקרקים ועדיף לטבול ביציאה ממנה לכיוון הנחל.

טירה מהאגדות

המשך הנהיגה חוצה את זרם המים – אין חשש מטביעה מאחר שהקרקעית מוצקה. ב-2.4 ק"מ – עדיין באותה דרך מסומנת כחול (מס' 4111), לאורך ערוץ הנחל – חולפים בין מטעים יפים של רימונים המאדימים ומזהיבים לקראת ספטמבר. ב-2.4 ק"מ חוצים את הנחל. אין קשיי עבירוּת, צריך רק להיזהר לא לדרוס צב מים. מסביב שיחי פטל מתוקים-חמצמצים (בקיץ, אם נשאר משהו) ודוקרניים (תמיד). ב-3.2 ק"מ מגיעים לקרחת אדמה חומה, שבחורף גשום מדביקים לה הג'יפאים המקומיים את הכינוי "הביצה הגדולה". ממשיכים ישר, הנחל מימין.

ב-3.9 ק"מ מתגלית טירה מהאגדות, או לפחות מאירופה, ולצדה גשר אבן ציורי. זוהי טחנת הנזירים (5) – טחנת קמח שהיתה שייכת למנזר הכרמליתים בחיפה. בטחנה היו ארבעה זוגות של אבני ריחיים, והמים להנעתן הגיעו באמה שנמשכה מעין יבקע. הטחנה פעלה עד סוף שנות ה-1920 ונסגרה אחרי שהוקמו טחנות עם מנועים חשמליים בשפרעם ובאיבטין הסמוכות. בשנות ה-1950 הפכה הטחנה לדיר חזירים, ובהמשך התארחו בה כבשים ועיזים. ב-2001 הצליחו לחכור את המקום, ישירות מהוותיקן, עומרי בורונובסקי מטבעון וקני שוורץ מקיבוץ בארי. לאחר ששיפצו את המבנה הם מתגוררים בו עם משפחותיהם ועוסקים קצת בחקלאות, במסעדנות ובאירוח.

נחל ציפורי. אקליפטוס שותה ישירות מהנחל

נחל ציפורי. אקליפטוס שותה ישירות מהנחל

הנפתול והטחנה

בטחנת הנזירים מאפסים את מד המרחק וממשיכים בנהיגה ישר מערבה, לאורך הנחל. כעבור 100 מ' עוברים מקבץ של עצי זית ולצידו מעיין קטנטן הפורץ ישירות מהאדמה. ב-700 מ' מתחברים לכביש, מול בניין ורוד – בית ספר לילדי הבדואים. מימין נמצא הנפתול של גבעת עליל (6): מי הנחל הפוגשים את הגבעה מקיפים אותה בסיבוב (הסיבה להיווצרות הנפתול היא מקור לוויכוח פופולרי בין גיאולוגים). אפשר להחנות את הרכב בצד ולצאת ברגל למחקר עצמאי קצר ולפגוש מינים מגוונים של ציפורים וצמחים. חוזרים למכונית וממשיכים על הכביש המשובש.

בדרך חולפים על פני טחנת עליל (ראס עלי), שמאוכלסת כיום בעיקר בפשפשים. בהמשך נוסעים לאורך שדירת ברושים ולצד הגידולים האורגניים של הרדוף. 2.9 ק"מ מנקודת האיפוס מגיעים לכביש מס' 70 (7). מי שרוצה לנסוע צפונה, לכיוון צומת סומך, צריך לפנות שמאלה – בדרך העפר הנמוכה מהשתיים שבמקום – ואחרי נהיגה קצרה לעלות לכביש ולהשתלב בתנועה ימינה. מי שפניו לדרום, לכיוון צומת יגור, מתבקש לנהוג מתחת לגשר ואז להשתלב בתנועה דרומה. אפשר גם להמשיך ישר, מערבה, מתחת לגשר, באותה דרך משובשת, לעבר אושה, רמת יוחנן, כפר המכבי וקרית אתא .בעונת הפריחה כדאי מאוד לבקר בשמורת אלוני אבא (ראו מסגרת).

 

 
קורס נהיגת שטח עם יואב קווה - למתחילים ומתקדמים

אולי תתעניינו גם במסלולים הבאים: