נחל דישון

מנחל גוש חלב, דרך נחל דישון ועד לעמק החולה

מאת יואב קווה

אזור:
רמת הגולן וגליל עליון
אורך:
40 ק"מ
משך:
4-6 שעות
עונה מומלצת:
אביב, קיץ, סתיו, חורף
מגבלות שטחי אש:
אין מגבלה. ניתן לטייל בכל ימות השבוע

עלייך להיות רשום כדי לצפות
בהמשך הכתבה

שימו לב: החלק התחתון של נחל דישון נסגר בשנת 2013 לתנועת כלי רכב

יותר מג'יפאי אחד הטביע שם את המנוע למוות. נחל דישון, יבש ותמים בקיץ. מתנחשל ושוצף בשיא החורף. יפה בכל עונות השנה. למסלול הבא אפשר לקרוא "דישון מורחב". הוא מתחיל בנחל גוש חלב, יובל של הדישון, עובר לדישון עצמו וזורם אתו מזרחה עד לבקעת חולה. אם לא נוסעים כשיורד גשם שוטף אין בעיות עבירות מיוחדות
נקודת המוצא היא ג'יש (גוש חלב), על כביש מס' 89, בין צפת לסאסא.

ג'יש הוא יישוב ערבי גדול הבנוי על שרידי גוש חלב הקדומה, שבתקופת בית שני היתה אחת הערים החשובות בגליל. מקור השם לא קשור לגבינה אלא, בין היתר, לקרקע הקירטון הלבנה. אגב, אבני הקירטון אינן מחלחלות – זה יתרון למי שרוצה לכרות בור מים, אבל חיסרון למטיילים ממונעים בחורף, משום שהדרכים הופכות חלקלקות במיוחד. במקום יש שרידים קדומים רבים, ביניהם מאוזוליאום מפואר מהמאה ה-4 לספירה ומערות קבורה, שלפי מסורות יהודיות קבורים בהם כמה מחכמי ישראל.

נחל דישון. לא חייבים רכב קשוח כמו זה שבתמונה

מאפסים את מד המרחק בכניסה לכפר ג'יש (למי שמבכר להיטלטל ברכב על כרס מלאה – שתי מסעדות בכניסה לכפר: "ג'סקלה" (6987762-04) ו"ליאלי ביירות" (6989865-04). מטבח לבנוני, עשבי בר בעונה, קובה, מזטים ועוד. ממשיכים בנסיעה לתוך הכפר, אבל כבר אחרי 100 מ' פונים ימינה (בפנייה השנייה). הכביש גולש בירידה ואחרי 250 מטר האספלט מתפוגג ואת מקומו תופסת דרך עפר (סימון שבילים ירוק, מס' 2161 במפה). ערוץ נחל גוש חלב מונח מימין. ב-500 מ' מעבר בקר ראשון, יהיו עוד רבים. ב-700 מ' מעיין ראשון – יהיו עוד כמה – עין גוש חלב.

המעיין נובע במשך כל השנה, ממש על שפת הדרך. חלק מהמים ניגרים לנחל גוש חלב וחלקם נלקחים להשקיית המטעים. ב-900 מ', מימין לדרך, עומדים שרידי בית הכנסת העתיק של גוש חלב, שהיה פעיל במאה ה-3-6 לספירה. מבני בסיליקה דומים שימשו בימי קדם גם מקדשים וכנסיות – וסימן היכר מובהק ליהדותו של זה, פרט לעובדה שחזית בית הכנסת פונה לירושלים, הוא עמודי הפינה בעלי חתך לב – כן, כן, "הלב היהודי" (מדובר בעמודים אלה בטור העמודים דמוי האות חי"ת). על העמוד הימני הקדמי חקוקה כתובת בארמית האומרת: "יוסה בן נחום עשה את העמוד הזה, תהא לו הברכה". מסביב שפע עצי תאנה.

נחל דישון. פריחה צהובה בחודש מאי

ב-1.1 עוד מעיין – עין ברקה. וב-1.4 – עין רחו. ב-1.5 במזלג בוחרים בזרוע השמאלית, עם המשך הסימון הירוק, ופוגשים עוד כמה מעיינות אנונימיים. פרות מתרוצצות כאן בהמוניהן. האם המסלול הזה הוא "ספארי בקר"? ב-1.9 ק"מ מעבר בקר. הדרך חוצה את ערוץ הנחל. ב-2.3 מעבר בקר וצומת T. פונים שמאלה וממשיכים ללוות את הערוץ. סימון השבילים הירוק עובר כעת ממש בתוך הנחל ומתאים להולכי רגל. המלצה: לשחרר את הנוסעים להליכה בתוך הנחל – שביל צר ומפותל, מעברי מים, שיחי פטל, שרידי טחנות קמח. המלצה נוספת: לא לשכוח לאסוף את הנוסעים כעבור קילומטר אחד – מד המרחק מורה 3.3 – ומגיעים לצומת משוכלל, שהוא מין כיכר עם עצי אורנים במרכז. מקום טוב לאיפוס מד המרחק.

טחנות הקמח ההיסטוריות

פונים שמאלה, חוצים את ערוץ הדישון – בחורף ובאביב מובטחת כאן זרימה – ואז פונים ימינה צפון-מזרחה במורד הזרם. סימון השבילים הוא אדום (2160) פלוס הסימון התלת צבעי של שביל ישראל.

נחל דישון (ואדי חנדאג') מתחיל במורדות הצפון-מזרחיים של גוש הרי מירון ויורד משם אל בקעת חולה. הנחל ויובליו העיקריים – נחל צבעון, נחל גוש חלב ונחל אביב – מנקזים שטח של 180 קמ"ר. נחל דישון הוא הגדול ביותר במזרח הגליל העליון. נקרא בעקבות צלצול שמו של הכפר דיישום לשעבר הצופה על הנחל, ובעיקר בעקבות הברכה לשבט נפתלי שנחל זה בתחומי נחלתו: "נפתלי – איילה שלוחה".

ב-700 מ' מזומנת חצייה נוספת של הערוץ. ב-1.1 ק"מ, משמאל לדרך, עין גרגר, ושוב חוצים. ב-1.6 עולים לכביש 8967, פונים ימינה, צפון-מזרח, על הכביש. הפוגת אספלט. ב-2.5 ק"מ (כעבור 900 מ' של נסיעת כביש) פוגשים בשלט "קבר ישעיהו הנביא".

מאפסים בסמוך לשלט ופונים שמאלה – דרך פתח בגדר הבטיחות – לעבר ערוץ הדישון. הירידה סלולה. ב-100 מ' פונים ימינה לתוך הערוץ. דרך משובשת. מוקפת שיחי פטל. ב-200 מ' מעבר בקר. ב-1.2 ק"מ, במזלג, שמאלה, ושוב חוצים את הערוץ. עלייה קטנה והמשך סימון שביל ישראל. ב-2.4 ק"מ מעבר כביש נוסף (8966) ואיפוס. ההמשך ממש ממול, משולט "נחל עליון דישון", וגם באנגלית עברית, "Upper Wadi Dishon".

ממשיכים עם דרך העפר הראשית, שמסומנת בסימון שביל ישראל ובסימון אדום (שמספרו כעת 2136). ב-2.1 ק"מ מפגש מרגש עם שביל מסומן כחול (2134) שמוביל ברגל למערות אביב. הלאה מזרחה עם האדום ושביל ישראל. פעם על מצע אבנים בתוך הערוץ ממש ופעם מחוץ לו.

ב-3.4 ק"מ מגיעים לעין אביב – עין עובא ("כיס פנימי של מעיל", בערבית). בעבר נבעו המים בחופשיות והפעילו את גלגלי טחנות הקמח, שבשרידים שלהם פוגשים בהמשך הדרך. כיום המים נלכדים על ידי חברת מקורות. ב-4.3 ק"מ, במזלג, זרוע ימנית. ב-4.6 טחנת קמח ראשונה בסדרה. הטחנות היו שייכות בשעתן לתושבי הכפר מארון א-ראס שבלבנון והופעלו עד שנות ה-40. לקראת 5 ק"מ לספירה מופיעים מצוקים. לא נדיר לפגוש כאן להקות של שפני סלע, שמשתזפים ומקפצים. ב-5.3 ק"מ עוד נקודת שאיבה ועוד שפני סלע – הופ, נעלמו.

ב-5.9 ק"מ עולים לכביש מספר 886 ומאפסים. חוצים את הכביש וממשיכים היישר לנחל דישון תחתון – סימון אדום (2130). ההתחלה סלולה, ההמשך עפר. ב-400 מ' גשרון. ב-800 מ' תחנת שאיבה, שנקראת בריכת עין אביב. הצמחים משתנים בעקבות השינוי בסוג ובצורת הקרקע. פחות קידה שעירה וסירה קיצונית ויותר שיחים גדולים ועצים – אלות, אלונים, חרובים ועוד. סוג של יער. כדאי מאוד לעצור ולשוטט ברגל.

ב-3.9 ק"מ מפגש עם סימון כחול (שביל מס' 2140 מוביל לעלמה). ב-4.3 עוד תחנת שאיבה וב-5.1 ק"מ מגיעים לכביש. מאפסים. נוהגים עם הכביש בעלייה מזרחה. על ההר הסמוך, הר אליעזר (על שם אליעזר לבית רוטשילד, שבנו ניהל בשעתו את חברת פיק"א), נוצצות כמה וילות מסתוריות. מושב שדה אליעזר שוכן למטה. הדרך רצה שטוחה בין המטעים. ב-2.0 ק"מ מגיעים אל מתחת לכביש 90 (על הגשר). מי שרוצה להגיד די, יכול לעלות על 90 דרום לעבר ראש פינה והכנרת או צפון לקרית שמונה. מי שרוצה עוד מתבקש לפנות ימינה וכעבור 100 מ', בצומת T הקרוב, להמשיך ישר אל דרך עפר בין המטעים (שלט "סכנת טביעה"), דרך עפר עם סימון שבילים שחור (2129).

בנקודה הזאת מאפסים את מד המרחק. ממשיכים עם העפר והסימון השחור. כל הזמן עם השחור. ב-500 מ' ישר. ב-2.3 ק"מ בצומת T ימינה מזרחה – ובחזרה סמוך לערוץ נחל דישון. השלט מבקש בנימוס "סע לאט בלי אבק". ב-2.5 ק"מ, במזלג, זרוע שמאלית צמוד לערוץ. ב-3.3 במזלג – זרוע שמאלית עדיין עם השחור. ב-4.6 ישר (משמאל קיבוץ חולתה). בצומת ישר. ב-5.3 ישר לאורך השדה. חורבת תליל ממול – שבחפירות נחשפה בה כתובת הקדשה ארמית, המלמדת גם כאן על בית כנסת לשעבר. ב-5.8 צומת T, פונים שמאלה, חוצים את הערוץ, עדיין עם השחור. מקיפים את הבריכה. ב-5.9 ימינה מזרחה עם השחור. ב-6.6 עולים על הסוללה.

אירוסים בנחל דישון

למטה, בתעלה מלאכותית ("התעלה המערבית"), זורם הירדן. זו אחת משתי תעלות – השנייה נקראת "המזרחית" – ששימשו לניקוז בצות חולה. הירדן זורם בתעלה זו עד "גשר הפקק" הסמוך ומשם ממשיך בגיא הירדן – הערוץ הטבעי שלו, שנקרא בטעות "הירדן ההררי". מהסוללה אפשר להתפרש לצפון או לדרום, לאורך המים ולאתר נקודת פיקניק ונמנום. כדי לחזור לציוויליזציה צריך להדרים על הסוללה למרחק של 1.5 ק"מ עד לגשר הפקק לחיבור עם כביש 918 – צפונה לגונן, דרומה לגדות.

קורס נהיגת שטח עם יואב קווה - למתחילים ומתקדמים