יער דבירה ופריחת החלמונית

המסלול משפחתי ומתאפיין בנוף נהדר, פרחי בר יפהפיים ואפילו פעילויות לילדים

מאת יואב קווה
  • אזור:

    צפון ומערב הנגב
  • אורך:

    15 ק"מ
  • משך:

    3 שעות
  • עונה מומלצת:

    אביב, קיץ, סתיו, חורף
  • מגבלות שטחי אש:

    אין מגבלה. ניתן לטייל בכל ימות השבוע



סוף ההר ותחילת המדבר. נוף מיוחד במינו של שדות פתוחים, גבעות ויער נטוע. המסלול משלב ביקור באתר ארכיאולוגי עם מחילות זחילה, ובעונה הנכונה – כלומר בדיוק עכשיו – את פריחת החלמונית (השנה פורחת מאוחר מהרגיל).

יער דבירה

יער דבירה

נקודת המוצא היא צומת דבירה, על כביש מספר 40 , בדרך לבאר שבע, קצת פחות מ– 3 ק"מ מדרום לבית קמה. בצומת פונים מזרחה אל כביש מספר 325 ומאפסים את מד המרחק. המולת הכביש הראשי מתחלפת בשקט ובנוף פתוח, והצבע השולט נקבע לפי העונה: חום־אדמדם בסתיו, ירוק בחורף, צבעוני פורח באביב וצהוב בקיץ.
ב– 4.2 ק"מ, מול הכניסה לקיבוץ דביר (דבירה), מאפסים את מד המרחק. ממשיכים לנהוג בכביש מספר 325 בכיוון מזרח ואחרי 500 מטר פונים שמאלה, צפונה, לפי השילוט "יער דבירה", "יער טבע".

מיד אחרי הפנייה יש לעזוב את כביש הגישה הסלול לבית העלמין, ולגלוש ימינה במורד בדרך עפר בהירה, שמקיפה את בית הקברות.

900 מטר – בוחרים במזלג את הזרוע הימנית. הדרך צמודה לחורשה, ויש בה ספסלי פיקניק ושילוט "יער טבע".

1.2 ק"מ – בצומת ממשיכים ישר, צפונה, לפי סימון השבילים הכחול (שימו לב: לא פונים ימינה עם סימון שביל ישראל).

יער דבירה.  זמן לפיקניק

יער דבירה. זמן לפיקניק

1.5 ק"מ – חולפים לצד בטונדה עם הכיתוב "שטח אש". אל דאגה: השטח נמצא מחוץ למסלול הטיול.

1.6 ק"מ – בוחרים במזלג את הזרוע השמאלית וממשיכים עם הסימון הכחול.

2.0 ק"מ – לאחר שורת המבנים משמאל, מגיעים לצומת.

2.0 ק"מ – בצומת מאפסים את מד המרחק וממשיכים ישר צפונה (מתרחקים מקו העצים).

100 מטר – פונים ימינה עם הסימון הכחול, שמעוטר בנקודות סגולות (מסמן שביל אזורי).

500 מטר – בטונדה נוספת עם הכיתוב "שטח אש". כאן פונים ימינה, מזרחה, עם הסימון הכחול.

700 מטר – בצומת ממשיכים ישר, ומיד אחר כך, בצומת הבא, שוב ישר לכיוון העצים.

800 מטר – פונים במזלג שמאלה עם הסימון הכחול, אל בין העצים.

900 מטר – קטע יפה לנהג ולנוסעים: הדרך מכתיבה למכונית שיפוע צד מסוים. אל דאגה, אין סכנת התהפכות.

יער דבירה. שבילים קלים המתאימים לכל מכונית

יער דבירה. שבילים קלים המתאימים לכל מכונית

1.2 ק"מ – בתוך החורשה. אין כאן שולחנות מסודרים, אבל זה מקום יפה לפיקניק.

1.6 ק"מ – פונים במזלג ימינה, עם הסימון הכחול.

2.0 ק"מ – ממשיכים ישר עם הסימון הכחול.

2.2 ק"מ – פונים שמאלה, עם הסימון הכחול ובירידה.

2.3 ק"מ – בקצה הירידה פונים ימינה במזלג, בשולי היער. ממשיכים לעקוב אחר הסימון הכחול.

2.9 ק"מ – נוף פתוח לכיוון צפון. אפשר להבחין בבסיס צבאי. בצומת הטי מתחברים לדרך עם סימון שבילים ירוק. פונים ימינה ומכאן והלאה עוקבים אחרי הסימון הירוק (מספר 12357 במפה).

3.3 ק"מ – פונים במזלג שמאלה עם המשך הסימון הירוק (שימו לב: לא מטפסים בעלייה).

3.6 ק"מ – פונים שמאלה עם הסימון הירוק, בירידה, ואז ממשיכים ישר מזרחה (כל הזמן עם הסימון הירוק).

3.9 ק"מ – ממשיכים ישר עם הסימון הירוק.

4.05 ק"מ – פונים במזלג שמאלה, עם הסימון הירוק ובירידה. במזלג הבא בוחרים בזרוע הימנית וממשיכים עם הירוק.

יער דבירה. גם ללא ג'יפ ניתן להינות מהמסלול

יער דבירה. גם ללא ג'יפ ניתן להינות מהמסלול

4.3 ק"מ – מגיעים לכביש. ממול ניצבת אנדרטה לזכר צבי שמיל, חבר קיבוץ דביר.

4.3 ק"מ – מאפסים ופונים על הכביש ימינה.

4.6 ק"מ – מצד שמאל נמצאת הכניסה לחורבת זעק. בחווה שהוקמה במקום גר דודי דהן, הסיח רוח, חמור ללא שם, שישה כלבים, תריסר עיזים ועשרות אפרוחים. אפשר לטייל בין החורבות ובורות המים, לבקר במערה שהוסבה ליקב, לשכשך בבריכה או לישון בצימר בסיסי ורומנטי. הבילוי המרתק ביותר – בוודאי לילדים – הוא זחילה במחילות המסתור. בתקופת מרד בר כוכבא נחצבה בסלע הרך מערכת ניקבות ברוחב שהיה מאלץ כל חייל רומאי, אפילו רזה במיוחד, להתפשט מהשריון ומהנשק. אזור חורבת זעק היה מיושב לסירוגין במשך כ– 4,000 שנה, מתקופת הברונזה ועד לימי המנדט (אז ישב במקום כפר ערבי־בדווי).

בתום הביקור מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה, מזרחה, על גבי הכביש המשובש.

1.1 ק"מ – מגיעים לכביש ראשי יותר ופונים ימינה.

2.9 ק"מ – מגיעים לכביש 325 ופונים ימינה, לכיוון תל אביב או באר שבע. ממשיכים עד צומת דביר ובכביש מספר 40 – למי שרוצה לצפות בחלמוניות – פונים שמאלה לכיוון באר שבע (ראו מסגרת).

קורס נהיגת שטח עם יואב קווה - למתחילים ומתקדמים

אולי תתעניינו גם במסלולים הבאים: