ליער אלוני בית קשת: לכל מכונית
מצומת גולני לנצרת: דרך נוף יפיפייה, מתאים לכל מכונית "פרטית"
-
אזור:
גליל תחתון ועמקים -
אורך:
20 ק"מ -
משך:
3-5 שעות -
עונה מומלצת:
אביב, קיץ, סתיו, חורף -
מגבלות שטחי אש:
אין מגבלה. ניתן לטייל בכל ימות השבוע
עלייך להיות רשום כדי לצפות
בהמשך הכתבה
"הארץ מכוסה כאן בכסות צפופה של שיחים ננסיים, אלת המסטיק, שקד בר, עָר אציל, קטלב, רקפות נחמדות ושפע מיני פרחים". הכותב הוא החוקר האנגלי הנרי בייקר טריסטראם. השנה היא 1863. האזור הוא השיפולים המזרחיים של הרי נצרת. האם טריסטראם היה מתפעל כך מהאזור גם כיום? ייתכן. השיחים הננסיים בתוקף. בסוף החורף ובאביב פושטים על מדרונות ההרים גדודים ריחניים של פרחים. ומסביב – מרשים בכל עונה – יער של ממש.
יער אלוני בית קשת, כמו שאר היערות באזור, נפגע קשה בזמן השלטון הטורקי, כשרבים מעציו נכרתו לצורך אספקת פחם לרכבות. בזכות אנשי סג'רה וקק"ל, שהדפו את הבדואים ועדרי העיזים, התחדש היער. דרך הנוף, המתאימה לכל מכונית, מתפתלת בין העצים, מדלגת לכמה תצפיות יפות ופונה לשבילי הליכה בדרגות קושי שונות, חלקם מתאימים גם לעגלות ילדים ולכיסאות גלגלים.
מצפורים ואלון קשיש
נקודת המוצא של המסלול נמצאת על כביש מס' 77, קילומטר וחצי ממערב לצומת גולני, או 4.6 ק"מ ממזרח לצומת בית רימון. במקום מוצבים שני שלטי מתכת: "מחנה שמשון" ו"דרך נוף בית קשת". מי שמגיע ממערב, מכיוון צומת המוביל, יפנה ימינה. מי שמגיע ממזרח, מצומת גולני, יפנה שמאלה ברמזור. מיד אחרי הירידה מכביש מס' 77 מאפסים את מד המרחק, ממשיכים קדימה לאורך 300 מ' ופונים ימינה (לכיוון מערב), לפי שלט העץ "דרך נוף בית קשת" ותמרור "אין כניסה לאוטובוסים". הדרך מסומנת בסימון שבילים ירוק (מס' 3248). כעבור 200 מ' פוגשים בשלט נוסף עם מפה והסברים ואחריו פסל גדול של ציפור נקר, סמל קק"ל בכניסה ליערות.
ב-1.1 ק"מ הדרך מתעקלת שמאלה (לכיוון דרום) ומתחילה להתרחק מהכביש. צריך להיצמד לשילוט "דרך נוף בית קשת" המוצב על עמודי עץ גמדיים. ב-2.8 ק"מ מגיעים למצפור תירען, הראשון בסדרת מצפורים יפים לאורך המסלול המשקיפים לכיוונים שונים. מצפור תירען מביט צפונה אל בקעת תירען, הר תירען והפצע של מחצבת גולני. לפני מאות שנים חצו את הבקעה הזאת שיירות נושאות חיטה מן החורן לעבר נמל עכו – יצוא אל איטליה לייצור פסטה. "תרע" בארמית הוא מבוא או שער, ואילו בערבית נקרא העמק מרג' א-סוּנְבּוּל (עמק השיבולים). מצפון לתצפית מנמנמים בין העצים כמה שולחנות פיקניק. בסוף האביב, כשהשמש מתחילה להכות, הנוריות קמלות והחרדונים פורחים.
ממשיכים לנהוג במעלה הדרך בעקבות השילוט "להר דבורה". הדרך נכנסת לתוך יער. בינתיים, אלו אורנים בלבד. ב-4.7 ק"מ מגיעים לצומת ובוחרים בדרך האמצעית, ישר קדימה, לפי השילוט "בית היערן" וסימון שבילים כחול (מס' 3252) . ב-5.2 ק"מ מגיעים לחניון בית היערן. מכאן אפשר לטייל ברגל בשביל מעגלי קצר, נוח וסלול, הפותח את הנוף לכיוון הר תבור, קיבוץ בית קשת, בית הספר החקלאי כדורי והמרחבים הירוקים הנהדרים של רמת סירין, רמת כוכב, רמת יששכר ושלוחת צבאים. מסביב, על המדרונות, משתרע יער אלוני תבור. לעצים ציצת שורשים רחבה ולכן הם אינם צומחים בצפיפות, והתוצאה היא יער נקי ומסודר למראה, מעין יער-פארק, או "יער אנגלי".
הכביש של חניון בית היערן הוא מעגלי והנהיגה בו מחזירה את המכונית לצומת האחרון. כאן מאפסים שוב את מד המרחק וממשיכים לנהוג ישר (לכיוון מערב) לפי השילוט "הר דבורה". ב-800 מ' עוד תצפית מצוינת, לכיוון מזרח. ב-1.6 ק"מ עיקול חד שמאלה וחצייה של ערוץ נחל השבעה, על שם שבעה ממקימי בית קשת, שנרצחו במקום ב-1948 במארב של בדואים משבט א-צבח. בין הנרצחים היה גם עלי בן צבי, בנם של רחל ינאית ויצחק בן צבי, הנשיא השני של מדינת ישראל.
ב-2.6 ק"מ מגיעים לחניון האלון הקשיש. את העץ הנטוע כאן אפשר לחבק, אבל יותר מסעיר הוא שביל ההליכה הסמוך, "שביל הטרשונים" – נתיב פראי וצר המרקד לאורך כמה מאות מטרים בין הסלעים.
ממשיכים בנהיגה. משמאל תל גובל ועוד נקודת תצפית. ב-2.7 ק"מ, מיד אחרי התל, מציע המזלג שתי אפשרויות. הראשונה לממהרים: לנהוג ישר קדימה לכיוון קיבוץ בית קשת ולצאת לכביש מס' 65. השנייה – למי שרוצה להמשיך לטייל: לפנות ימינה (לכיוון מערב), לגמוא את דרך הנוף עד תומה ולהגיע לעיר נצרת.
אפשרות א': לבית קשת
מאפסים את מד המרחק ונוהגים ישר לפי סימון שבילים ירוק (מס' 3257). ב-200 מ', בצומת T, פונים שמאלה. ב-800 מ' חוצים מחסום בקר וממשיכים עם הסימון הירוק. ב-1.8 ק"מ עולים על הכביש ופונים שמאלה. ב-2.3 ק"מ יש פנייה לעבר בית הביטחון, בית קשת הישנה והארכיון (הביקור בתיאום מראש עם קיבוץ בית קשת). ב-2.8 ק"מ חולפים לצד שלולית יפה (בחורף).
ב-3.0 ק"מ פוגשים עץ אלון קשיש, שכבר חגג מזמן יום הולדת 250, ועל פי השלט במקום, קנה את מקומו בהיסטוריה בציור שמתאר את מסע נפוליאון ב-1798. מהצד השני של הכביש הראשי נמצאים שרידי חאן א-תוּג'אר, חֲנוֹת תַגָרים בשמה העברי, תחנת דרכים חשובה מהמאה ה-16, שסביבה התפתח שוק גדול שפעל עד 1898. סוף המסלול הקצר. כביש מס' 65 שעובר ממש כאן יכול להוביל לעפולה (ימינה) או לטבריה (שמאלה).
אפשרות ב': לנצרת
במזלג מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה עם הסימון הכחול (מס' 3252) והשילוט "הר דבורה". ב-600 מ' הדרך מתעקלת שמאלה וחוצה את ערוץ נחל אֲזֵנוֹת. מי שיצא מהמכונית וילך 200 מ' במורד הערוץ עשוי לגלות נביעה צנועה וצלולה – זהו עין אזנות, שהחל לזרום שוב בחורף 2003-2004, אחרי תקופת יובש של 12 שנים. ב-900 מ', במזלג, פונים ימינה, עם הסימון הכחול. ב-1.3 ק"מ, במזלג, ממשיכים ישר קדימה. הדרך נוטשת את מחטני קק"ל ועוברת בתוך יער אלונים טהור. אפשר לפתוח חלונות ולהחליף את נגינת הרדיו בשירת ציפורים. ב-2.1 ק"מ חולפים על פני פנייה נוספת לכיוון קיבוץ בית קשת וכביש מס' 65. ב-2.5 ק"מ, במזלג, פונים שמאלה.
ב-4.2 ק"מ מגיעים למצפור המשקיף ישירות אל הקימור הנשי המושלם של הר תבור (שגובהו 588 מ' וסביבתו שטוחה לחלוטין). ב-5.6 ק"מ, בצומת T, פונים ימינה (לכיוון צפון) לפי השילוט "הר דבורה". ב-5.8 ק"מ פונים שמאלה (לכיוון מערב) מתחת לקו המתח ולפי סימון שבילים שחור (מס' 3262). ב-6.8 ק"מ מגיעים לכיכר כפולה (8ב'). מכאן אפשר לפנות שמאלה ולבקר בהר דבורה או ללכת בנחל ברק, מסלול מצוקי היורד לכיוון בקעת כְּסוּלוֹת ומסומן בסימון שבילים אדום (מס' 3260). כדי להמשיך במסלול הנהיגה יש לבחור במסעף הימני לפי השילוט "נצרת עילית".
ב-7.0 ק"מ ממשיכים על הכביש הסלול. ב-8 ק"מ ואילך מתמלאות העיניים במרחבים הירוקים של עמק יזרעאל הפרוש למטה. הדרך סלולה על הצלע התלולה של הר כסולות ואפשר להרגיש כמו בטיסה בשמים. ב-9.5 ק"מ חולפים לצד אנדרטה ענקית לזכר וינסטון צ'רצ'יל. ב-10.4 ק"מ, בבת אחת, מתחלפת הפסטורליה בערימות של זבל ופסולת בניין. ברוכים הבאים לחצר האחורית של נצרת עילית.
איך יוצאים מכאן? ב-10.6 ק"מ פונים שמאלה (לכיוון מערב). ב-11.7 ק"מ – שדרות מעלה יצחק – פונים שמאלה בכיכר. ב-13 ק"מ שוב פונים שמאלה. בדרך עוברים על פני הפנייה שמאלה להר הקפיצה וב-16 ק"מ מגיעים לצומת הכניסה לנצרת – ישר לחיפה, שמאלה לעפולה.
vr11955: יער אלוני בית קשת
הייתי שם אתמול היה פשוט מדהים , גדול , יפה , דרך שמתאימה לכל מכונית בכל מזג אויר יש מקום לכווולם והמקום גם מתאים לכולם מטופל , נקי, וכייף גדול וכמובן המון תודה לכל העושים במלכה שיודעים להוביל את המטייל המצוי כמו הורים שלוקחים ילד לגן
yehuda kaveh: יפה מאד .
המסלול יפה , קל לנהיגה להתמצאות .
אורח: הערכה
תודות רבות על התיאורים הנאים ! עשיתי ע"פ תיאורי הכתבה את המסלול של יער בית קשת , ומצאתי אותו מדוייק להפליא , מפורט דיו ומכיל הסברים מספקים ונאים . הכוונות הדרך ותאורי המסלול מעולים ! תודה גדולה .
אבי
אבי חיפה omer_f@017.net.il