משבר גיל 50 ומשהו: חזרתי לאופנוע (פרק 3)

אנחנו לא מהעמק, ובכל זאת נהיגה זה אצלנו בדם. סבא שלי (מצד אמא) רכב על סוסים במדבר יהודה, אבא שלי נהג בג'יפ בסיירת שריון, אני חרשתי את הארץ בשלל אופנועים ורכבי שטח. וגם הבן שלי, יאיר, נכנס לעסק בגיל די צעיר (ולא נסגיר בדיוק את הגילאים וכלי הרכב בהם נהג).

כבר שנים אני חולם על רכיבת שטח משותפת שלי ושל הצאצא יאיר במדבר יהודה. דווקא במדבר יהודה, כי זה השטח שרכבתי בו עשרות פעמים עד לפני 25 שנה, למעשה עד שהוא עצמו נולד.
אז אחרי הפסקה ארוכה וכשהילד גדל סוף סוף והוציא רישיון בדרגת A1, יכולתי להגשים את החלום. אבא ובן, שני אופנועי שטח והמדבר הכי יפה בעולם. בתוך כל הכאוס שמסביב, המלחמה, החטופים, הבשורות הקשות, יש רגעים של חסד.

במישור אדומים אנחנו פורקים את האופנועים מהעגלה ומתחילים בטקס המדוקדק של ההצטיידות בכל אביזרי המיגון האפשריים. עוצרים לתדלוק בפז ויאללה לשטח.
אני על ההאסקי 250 מודל 22 ויאיר על הכמעט תאום בצבע אדום, גאסגאס 250, מודל 24.  
בטיול ברכבי שטח הקצב הממוצע בטיול, כולל הפסקות, הוא 10 קמ"ש. באופנועי שטח ואפילו ברכיבה רגועה זה 30-40 קמ"ש. כל הבורות והחריצים נבלעים בקלות על-ידי המתלים ולא מצריכים שום האטה.
אמצע שבוע ולמעט רועה בדואי ועדר עיזים, השטח נקי ושקט. אנחנו גולשים לוואדי א-דאכאכין. מנועי ה-4 פעימות מספקים בלימת מנוע יעילה. ממשיכים בטיפוס בצד השני ודרך ציר האמבטיות ל"שד" של מדבר יהודה. תחת אחורה, אני מרביץ תורה בבן שלי, והאחיזה של הגלגל האחורי תשתפר פלאים. זה יעזור לך, אני אומר לו, בעליות וגם בירידות. "תחת אחורה!".

ממשיכים למעלה הורקניה במורד ולבקעת הורקניה עצמה. ימינה – דרומה על הכביש. החרגולים שלנו, כמה שהם מדהימים בשטח, ככה הם לא מתאימים לאספלט. אפשר לדהור על 100 קמ"ש אבל זה ממש לא נעים. למרבה המזל הכביש הזה נגמר די מהר ואנחנו שוב בשטח. חוצים את הג'ורה של נחל קדרון (מתי כבר ייכנס לפעולה מתקן הטיהור החדש?) וממשיכים בסמ"ש האדום ומשם לשחור, לנחל יעלים, רכס עוזלניה ובמורד "סיבוב המוות". משם לנחל דרגות ובדרך העפר המייגעת עד לכפר הנופש מצוקי דרגות.

נכנסים לבר-מסעדה, "מצוקי בר", מרגישים כמו צמד קאובויים שחצו את המדבר על גבי הסוסים ועכשיו מגיעים לעיירה נידחת. עם המגפיים הכבדות וציוד המיגון כל המבטים מופנים אלינו. שעה של הפסקה, ארוחה טובה, ייבוש הזיעה ומתחילים לחזור צפונה. לאורך מצוק ההעתקים ושוב חציה של הג'ורה, עולים ל"שחור" ומטפסים לרכס של הר מונטאר, סכין לבונה, א-דכאכין ובחזרה למישור אדומים ולעגלה.
שעתיים – שעתיים וחצי לכל כיוון וחיוך ענק שלא יורד מהפרצוף. לצלוח את צפון מדבר יהודה על גבי אופנוע שטח מקצועי ועוד ביחד עם הבן – חוויה בלתי נשכחת. 

ערך וצילם –  יאיר קוה, "צב הפקות"