לקנות רכבי שטח יד שניה: על מה להתעקש?
לא ראה שטח?! מה עדיף לקנות - רכב 4X4 שנסע כל החיים בעיר או אחד שביקר פעמיים בחודש בנגב? כמה חשוב לחפש רכב עם קילומטראז' נמוך ומה הקשר לתהליך המתיש והיקר שנקרא "יישור קו"?
יד שניה, מה עדיף: רכב שטח שנסע בכביש או רכב שטח שנסע בשטח? ומה לגבי הקילומטארז' – האם קילומטראז' נמוך בהכרח מבשר טובות?
לא ראה שטח?! לנדקרוזר למכירה
רכב שנסע הרבה בשטח, הם יגידו לך בפסקנות, סובל מבלאי גדול, מכות במכלולים, הזעות, נזילות, דפיקות, מה לא. רכב שנסע הרבה בשטח, הם יודיעו לך, הוא כבר רגל אחת בקבר או גלגל אחד בפירוקיה. אז מה שאתה צריך, הם יגידו לך, זה להתאמץ ולמצוא רכב שלא נסע בשטח ואם צריך, תשלם עליו אפילו הרבה מעל המחירון, ותראה שזה ישתלם לך.
צודקים?
לא תמיד.
לפעמים דווקא רכב שבילה הרבה בשטח ייתן תמורה טובה יותר. בדרך כלל, רכב ששייך לג'יפאי חובב טיולים הוא רכב שקיבל אהבה. אז נכון שהוא חרש את הנגב והערבה אבל ככל הנראה גם זכה בתחזוקה קפדנית. הג'יפאי הטיילן ישקיע הרבה שעות וכסף בתחזוקה.
אני לא מדבר על יוצאים מן הכלל שהתחרעו על הרכב בבור של תל ברוך. ואני לא מדבר על השבוזים שטחנו לרכב את הצורה ולא טרחו לטפל בו. את הטיפוסים האלה קל להריח מרחוק ולא להתקרב אליהם.
אני מדבר על טיילנים שיוצאים למסעות בנגב, עמוסים בציוד על הגגון. יש להם הייליפט ופויקה. הם ישנים בשטח ואף פעם לא משאירים לכלוך בשטח.
לא ראה שטח. מיצובישי פאג'רו יד שניה
הרכב שלהם לא יהיה הכי נקי בעולם. על הריפוד יהיו כנראה לא מעט כתמים. הפלסטיקים יהיו משופשפים והצבע החיצוני שרוט. אבל מסנן האוויר יוחלף בתדירות גבוהה, מסנן השמן יוחלף במסנן מקורי בלבד ואם יתגלו חופשים או רעשים חשודים הם בדרך כלל יטופלו. הטיילן ייתקע בשמחה במעלה ורדית או בבוץ של שדות נהלל אבל להתיקע על סתם תקלה מכנית? טפשי ומיותר.
ויש את עניין השיפורים. הרי אי אפשר לקנות רכב שטח בתול ומייד לקפוץ איתו להר קומות. כל רכב שטח או כמעט כל רכב שטח יתאים לטיולים רציניים רק אחרי שורה ארוכה ויקרה של שיפורים והתקנות. הרשימה מתחילה בקפיצים ובולמים, מיגון גחון, מדרגות סף, צמיגים, גגון ולא נגמרת בתאורת לד וכננת.
לקנות רכב ממישהו שבילה רק בכביש זה אומר להתחיל מאפס. ומדובר לא רק בהוצאה שיכולה בקלות להגיע לעשרות אלפי שקלים, אלא גם בהתרוצצות עצומה, בזבוז זמן ואנרגיה.
לחסוך תהליך מייגע של אבזור. לנדקרוזר יד שלישית מטיילן
לעומת זאת, אם רכשתם רכב משועל שטח, תרוויחו אולי פגושי ברזל, מגירות בתא המטען, רשתות אחסון ועוד.
הצרה, מהצד של המוכר, היא שרוב הקונים לא יודעים, לא רוצים ולא טורחים להעריך את השיפורים, את העבודה ואת המחשבה שהושקעה בהם ונצמדים בכל כוחם למחירון האומלל.
שאלת הקילומטראז'
רבים סבורים שצריך לקנות את הרכב שעבר קילומטראז' נמוך ככל האפשר, גם אם זה אומר לשלם מעל המחירון, הרבה מעל המחירון.
האמנם?
לא בטוח.
לקילומטראז' יש בוודאי משמעות אבל מה שחשוב יותר זה איך נהגו ברכב ואיך טפלו בו. האם נהגו בו בהתחשבות או התחרעו עליו בזינוקים פראיים מרמזור לרמזור, האם טופל בזמן, עקבו אחר הוראות היצרן והחליפו שמן גיר בזמן?
רכב שנסע מעט מדי – מהבית מקסימום עד המספרה וחזרה – הוא לא בהכרח מציאה היסטרית. שמן המנוע שלו אפילו לא הגיע לטמפרטורת עבודה.
ובנושא הטיפולים – היסטוריה של טיפולים שווה זהב. גם אם לא מדובר במוסך רשת. היסטוריה מסודרת של טיפולים חשובה יותר מקילומטראז' נמוך.
האם טופל במועד? דיסקברי יד שניה
מהצד השני של המתרס, יש כאלה – יצא לי לפגוש כמותם בעיקר בממלכת הלנדקרוזר – שמדלגים על טיפולים, מחליפים רק א הדברים הזולים ואומרים לעצמם – הרכב אמין, הרכב יחזיק מעמד, ממילא הרכב ייחטף כמו לחמניה חמה.
אחרי רכישה של רכב יד שניה והדבר נכון במיוחד לרכבי שטח, מתחיל תהליך ארוך, מתיש ויקר שנקרא "יישור קו". זה אומר להשלים טיפולים חסרים – כאלה שעושים רק בפעם ב-100 אלף ק"מ כמו החלפת נוזל קירור. זה אומר לדגם ולאבזר בכל הציוד החסר לשטח. זה אומר הרבה כאב ראש והתרוצצות.
בשורה תחתונה: "יישור קו" הוא תמיד הרבה יותר קצר וזול ברכב שטופל כהלכה ואובזר כנדרש. אל תפסלו רכב מאובק, לא מושלם קוסמטית ואל תדחו על הסף קילומטראז'ים גבוהים.
אולי תתעניין גם בנושאים הבאים:
הייליפט: חובה בכל רכב שטח או מיותר לגמרי?
