זיווד רכב שטח

חוק מרפי: הפריט אותו תצטרכו בדיוק הרגע, באמצע הטיול, אם זו ערכת קפה או רצועת חילוץ ושני שאקלים או ערכת עזרה ראשונה, תמיד יסתתר מתחת לערימות של תיקים אחרים, ארגזים ובלגן.
אין ברירה. צריך להוציא הכל, אבל הכל, כדי להגיע לפריט הנכסף. בסוף הקפה / חילוץ / פלסטר לילד מעמיסים הכל שוב, מנסים לנחש מה הדבר הבא שנצטרף בשלוף, וכמובן שמרפי ממשיך לארוב לנו מעבר לסיבוב.

פתרון יעיל ומוכח הוא סט של מגירות זיווד.
ניתן לרכוש סט מגירות אלומיניום או סט מגירות עץ. אפשר לרכוש ממזווד מקצועי ואפשר לקפוץ לנגר ולבקש אלתור.
הסט שבחרתי הוא מתוצרת חברת "רכסים זיוודי עילית" בבעלות חיים רכס.
רכס, ג'יפאי ותיק בפני עצמו, הוא הגורם המנוסה ביותר בארץ בתחום הזיווד לרכבים. רוב תפוקת המפעל שלו מיועדת לזיווד כלי רכב מסחריים, למשל צי הטנדרים של חברת שגריר שירותי דרך. אלא שגם ג'יפאים פרטיים מוזמנים לפנות ולקבל שירות.

"רכסים זיוודי עילית" נמצא אזור התעשייה ברקן. הנסיעה הראשונה למקום הייתה לצרכי מדידות והתאמות. הנסיעה השניה, כעבור ימים אחדים, לצורך התקנה.
הרכב עליו הורכב סט המגירות הוא טויוטה לנדקרוזר 120 ארוך. מדובר בדגם הפשוט שלא מכיל שורת מושבים שלישית, כך שנחסכה כל התלבטות מה לעשות עם אותם מושבים.
המגירות שהורכבו הן באורך (פנימי) של 90 ס"מ, רוחב 50 ס"מ וגובה 25 ס"מ. המגירות עשויות אלומיניום ומכוסות בפלטה של עץ בירץ'. משקל הסט הוא קרוב ל-30 ק"ג – לפני העמסת תכולה.
מבנה המגירות הוא רובסטי, ועושה רושם חזק ועמיד. כל מגירה יכולה לשאת עד 50 ק"ג. הפתיחה והסגירה, גם בעומס מירבי, היא קלה וחלקה. יש מנגנון סגירה פשוט וניתן גם לנעול עם מפתח.

מילוי נכון של המגירות דורש מיומנות וניסיון.
קיבלתי את עצתו של רכס ובמגירה הימנית, זו שקרובה לדלת תא המטען, שמתי ציוד חילוץ: רצועות, שאקלים, רגלי מוסך, משאבת אוויר חשמלית, סט תיקון פנצ'רים, כפפות עבודה, מספר קרשים, ספריי שמן (תואם WD40), ליפטמייט להייליפט (שמאפשר חיבור והרמה דרך החישוק).
ואילו במגירה השמאלית, ציוד אוכל וקפה: בקבוקי מים, גזיה, בלון ספייר, קפה/תה/סוכר, שימורים, כוסות זכוכית בשרוול וחד פעמיות ועוד. במגירה זו בחרתי לבצע חלוקת משנה בת שלושה תאים נוספים. החלוקה הזאת מאפשר לי לשים ציוד קטן גודל ולמצוא אותו במהירות רבה יחסית, למשל כפיות ומצית.
מדוע ציוד חילוץ במגירה הימנית וציוד קפה/אוכל/מים בשמאלית?
מכיוון שהדלת בלנדקרוזר נפתחת ימינה, הגישה למגירה השמאלית היא קצת יותר קלה ושם כדאי לשים את הציוד בו נשתמש לעיתים תכופות יותר. ההנחה (או השאיפה..) היא שנשתמש יותר בערכת הקפה מאשר בציוד החילוץ.

אחד החששות שהתעוררו אצלי הוא שהציוד בתוך המגירות ירעיש ויקרקש בנסיעה בשטח ואולי אפילו בכביש. למרבה ההפתעה, זה לא קורה. כלומר, יתכן שהציוד קופץ קצת בתוך המגירות אלא שלא נשמעים רעשים מטרידים. בכל מקרה, ניתן לגזור מזרון יוגה דק ולרפד את המגירות כך שיוחרשו לחלוטין.
האם המגירות מספיקות לכל הציוד הנדרש לטיול? התשובה היא כמובן לא. אוהל, מזרונים, שקי שינה נשארים בחוץ. גם חלק מכלי העבודה שאני נוהג פחות להשתמש בהם, למשל בוסטר התנעה, לא מצאו את מקומם במגירות.
היתרון המשמעותי הוא שגם אחרי התקנת המגירות ברכב נותר תא מטען מכובד מאוד. למעשה המגירות הן בפועל הגבהה של רצפת תא המטען בכ-20 ס"מ. על הרצפה החדשה, כאמור עץ בירץ' שמשמש ליאכטות, ביקשתי מאנשי רכסים, לחבר מספר נקודות עיגון שמאפשרות לי, בעזרת רצועות גומי ("שמרלינגים") לקבע ציוד נוסף.

ומה עם ההייליפט? הייליפט, יצור מגושם מאין כמותו אבל חיוני לדעתי, דורש מקום של כבוד – כך שמצד אחד יהיה מקובע כמו שצריך ומצד שני יהיה נוח לשליפה מהירה. בשלב ראשון מיקמתי את ההיליפט על גבי תיבת המגירות עצמה, בחלק השמאלי שלה. העיגון שלו התבצע בעזרת שלוש טבעות "שמרלינג". לא הייתי מרוצה מהתוצאה. במיוחד כיוון שהעיגון לא היה מוחלט ובנהיגת שטח הוא קיפץ.
בשלב שני הוחלט להעתיק את ההיליפט אל הגב של המגירות. מתברר שבגלל המבנה המשופע של המושב האחורי נותר חלל בלתי מנוצל שמתאים בדיוק לקיבוע המפלץ האדום. העבודה נעשתה על-ידי עומרי התקנות לג'יפים ממבשרת ציון וכיום ההייליפט יושב בשקט, מקובע למקומו.

לסיכום. סט מגירות מקצועי הוא עסק יקר (3,000-5,000 שקל לשתי מגירות) אבל מי שמטייל הרבה וחושק בסדר וארגון ועל הדרך, גם להרשים קצת את החבר'ה – אין תחליף למגירות המובנות האלה.

המלצה כללית: בין אם אתם משתמשים במגירות ובין אם לאו, הקפידו מאוד לא להעמיס ציוד כבד על הגגון. נכון שזה נראה נהדר לשים שם למעלה את ההייליפט ומיכל המים אבל ברגע שתקלעו לשיפוע צד חריף בשטח או תמרון חירום בכביש, עלולה להיות למשקל הגבוה הזה השפעה נוראית. ההמלצה החד-משמעית היא למקם ציוד כבד כמה שיותר נמוך, קרוב לרצפת הרכב. במקרה של מיכל מים, גם אם זה מחייב להשתמש במשאבה חשמלית.

 

 

לקריאה נוספת:

מתי לנתק ESP בשטח?

 

חוק המינימום – כמה גז לתת?

 

קורס נהיגת שטח עם יואב קווה

 

@ כל הזכויות שמורות ליואב קווה