אל שמורת הנחלים הגדולים: ציחור וצניפים

מסלול טיול ג`יפים 4X4 לדרום הנגב: נחל גרזי, הר צניפים, גב צניפים, שער צניפים





  • אזור:

    הר הנגב והערבה
  • אורך:

    70 ק"מ
  • משך:

    6-9 שעות
  • דרגת קושי לרכב שטח קשוח:

    קלה
  • דרגת קושי לרכב שטח רך:

    בינונית
  • עונה מומלצת:

    אביב, קיץ, סתיו, חורף
  • מגבלות שטחי אש:

    ניתן לטייל בסופי שבוע ובחגים בלבד



הו, הנחלים הגדולים! תארו לכם קילומטרים על גבי קילומטרים של מדבר – בלי עמודי חשמל, בלי בתים ובטח בלי כבישים – ואתם דוהרים שם עם רכב השטח שלכם, מעלים ענן קטן של אבק וחיוך.

גב צניפים

גב צניפים

זה לא בשמיים. זה בדרום הארץ, בשמורת הנחלים הגדולים. המסלול סובב את נחל ציחור, נחל קטיפה, נחל צניפים ונחל גרזי. הוא ארוך יחסית בקילומטראז' אבל מהיר וללא קשיי עבירות מיוחדים.
נקודת ההתחלה היא מצפה רמון או צומת ציחור, המפגש בין כביש 13 לכביש 40.
לבאים ממצפה רמון: מאפסים את מד המרחק בכיכר של מצפה רמון (מול תחנת הדלק), נוסעים בכיוון דרום על-גבי כביש מס' 40 ונוסעים ונוסעים. כעבור 51 ק"מ חוצים את נחל פארן (שלט בצבע חום) וכעבור 10 ק"מ נוספים (כלומר 61 ק"מ ממצפה רמון) מגיעים אל נחל ציחור (שוב, שלט חום). לבאים מצומת ציחור: נוהגים בכביש מס' 40 בכיוון צפון מזרח למרחק של 2.0 ק"מ עד השלט נחל ציחור.

נחל ציחור. התחלת המסלול

נחל ציחור. התחלת המסלול

לכולם: מאפסים את מד המרחק ליד השלט נחל ציחור ונוהגים דרומה לתוך השטח (ימינה לבאים ממצפה, שמאלה לבאים מצומת ציחור) עם סימון השבילים האדום (מס' 19130 במפה). כעבור 300 מ' חולפים על-פני חניון לילה (אופציה ללינה למי שמדרים בערב ורוצה להתחיל את הטיול עם הזריחה).
ממשיכים דרומה וב-700 מ' מתחת לקו מתח גבוה (רגע, מי אמר שאין כאן סימני ציביליזציה??). הדרך רצופה קפלים קטנים ומעצבנים. לקראת 4.5 ק"מ מגיעים לריכוז מרהיב של עצי שיטה, סוואנה צפופה שנמשכת לאורך קילומטרים. הרבה ג'ירפות אין כאן אבל צבאים יש בשפע וגם פינות מתאימות לארוחת בוקר. נחל ציחור הוא אחד היובלים של נחל פארן. אורכו כ-32 ק"מ והוא מתחיל בפסגת הר צניפים.

ב-8.8 ק"מ מפגש עם שביל מסומן ירוק (19135). ממשיכים עם האדום בכיוון דרום מערב.
אם מרווח הגחון שלכם נמוך ואם המתלים רכים ואם הנהג משוגע, יש סיכוי טוב לגרד את החצץ. זה לא נעים באוזן אבל בדרך כלל לא מזיק לרכב. האווירה פראית למדי ולקראת 13 ק"מ מגיעים לאזור מישורי פתוח. ב-13.7 ק"מ מגיעים לצומת, מאפסים את מד המרחק, עוזבים את הסימון האדום וממשיכים ישר עם הירוק (19155). ב-1.0 ק"מ חוצים ערוץ. ב-2.0 ק"מ ממשיכים ישר עם הירוק ולעבר העלייה. ב-2.3 ק"מ מתמודדים עם מדרגה קטנה. ב-3.2 ק"מ נכנסים לשטח אש של חיל האוויר. המחזה סוריאליסטי: גרוטאות של מטוסים, מכתשי הפצצות, שלדים של כלי רכב, נפלי פגזים ועוד ממתקים. ב-4.7 ק"מ חוצים ערוץ וב-6.2 ק"מ ממשיכים ישר עם הירוק. מסביב נפלי פגזים. משום מה גנבי המתכות לא מרחיקים עד כאן. ב-7.5 מגיעים לצומת – מפגש עם סימון אדום (1916). מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה, בכיוון דרום מערב, עם הסימון האדום. ב-2.5 ק"מ ממשיכים ישר. ב-2.7 ק"מ עליה קטנה. ההמשך הוא מישורי צחיח. ריק. אפילו נפלים אין כאן.

הר צניפים. יש נוף, איפה ערכת הקפה

הר צניפים. יש נוף, איפה ערכת הקפה

ב-5.8 ק"מ חולפים (מימין) על פני חיבור לסימון כחול (19180). ממשיכים עם הסימון האדום עד למפגש הבא עם סימון כחול – ב-6.2 ק"מ. במזלג הזה מאפסים ופונים שמאלה, בכיוון דרום מזרח, עם הכחול. ב-1.8 ק"מ יוצאים לרגע מהשעמום. ב-2.6 ק"מ מגיעים לצומת. מכאן נוהגים ישר בקטע הלוך-חזור אל הר צניפים ואל התצפית. ב-4.0 ק"מ עליה הדרגתית לעבר ההר. הנוף משתפר בקצב. ב-6.1 ק"מ מדוממים את המנועים של כלי הרכב ומתניעים את רגליים. ההליכה לתצפית היא קצרצרה. הנוף המצוין, בעיקר לכיוון מזרח, מזמין הפסקת קפה. הר צניפים נקרא בערבית ג'בל א-סנאף ש משמעותו "בעל תרמילי-הפרי" (בדרך כלל הכוונה לתרמילי חימצה היא חומוס – אך כאן מתייחס השם מטבע הדברים אל תרמילי הפרי של עצי השיטה). הגובה של פסגת ההר הוא 596 מטר מעל פני הים.
חוזרים לרכב וגולשים בחזרה, בדרך שממנה באנו, עד לצומת האחרון. מד המרחק אמור להראות בצומת 9.8 ק"מ. מאפסים ופונים שמאלה דרומה לפי השלט "מעלה צניפים" ולפי הסימון הירוק (19270). ב-1.8 ק"מ חוצים את ערוץ נחל ציחור וממשיכים דרומה לעבר נחל קטיפה. ב-3.9 ק"מ יש סיכוי לפגוש ארנבת גדולה. ב-4.0 ק"מ מגיעים לצומת T, מאפסים ופונים שמאלה דרומה עם הסימון האדום (19160). ב- 2.8, בצומת, פונים ימינה דרומה עם האדום. השלט מורה "גב צניפים". האזור הזה נקרא "בקעת צניפים". ב-5.7 ק"מ עיקול שמאלה. ב-6.1 ק"מ עוצרים מעל גב צניפים ויורדים למטה ברגל, דרך הסלעים, אל הגב. בחורף, אחרי זרימה בנחל צניפים, יש סיכוי טוב לפגוש כאן מים, שנאספו במכתשת שמתחת למפל הקטן.

נחל כסוי. החולות

נחל כסוי. החולות

חוזרים לגלגלים וב-6.2 ק"מ (כלומר אחרי פחות מ-100 מ') מגיעים לצומת, מאפסים ופונים שמאלה מזרחה עם הכחול (19350). ב-1.0 ק"מ חולפים על פני חיבור עם שביל הליכה מסומן שחור (19371). ממשיכים עם הכחול. מתעקלים בעיקול הדרך לכיוון צפון מזרח. ב-3.9 ק"מ, בצומת, מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה מזרחה עם הסימון הכחול (19350). יש שילוט – חניון לילה. המעבר הזה, שצמוד לסלע, נקרא "שער צניפים" – שער סלע טבעי ויפה ברכס צניפים, דרכו גם פורץ נחל צניפים וזורם אל מישורי דרום הנגב.
מכאן צריך לאתר את המשך הסימון הכחול, שצמוד לדרך העפר הדרומית יותר. ב-4.0 מתעקלת הדרך שמאלה, כיוון צפון מזרח, ואוספת אליה עוד דרך שבאה מדרום. ב-5.6, בצומת, ממשיכים עם הכחול. הקרקע באזור הזה בהירה יותר, רכה ופריכה. יש עיקולים לרוב והקצב יורד. ב-8.3 מגיעים לצומת – מפגש עם סימון אדום (19130). מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה דרומה עם המשך הכחול ולפי השלט נחל גרזי. ב-4.2 ק"מ, בצומת, פונים שמאלה מזרחה עם הסימון הירוק (19353) ורואים ממול את האנטנות של הבסיס הצבאי. ב-4.4 ק"מ חוצים את נחל גרזי. ב-5.5 ק"מ צומת T ודרך עפר כבושה – פונים שמאלה צפונה. הדרך מתעקלת מזרחה וב-7.5 ק"מ מתקרבים לבסיס. ב-8.2 מגיעים לכביש מס' 8103, מאפסים ופונים שמאלה. השילוט לאורך הכביש הזה עוזר לשנן את ההמנון הלאומי, שורה אחרי שורה, עד שב-4.2 ק"מ מגיעים לצומת T ולכביש מס' 12. שלט עצור ופניה שמאלה לצומת שיזפון או ימינה לכיוון אילת. הממהרים יכולים למהר מכאן הביתה.

חולות כסוי. צילום: אורי דביר

חולות כסוי. צילום: אורי דביר