פולאריס אקספדישן מבחן שטח ראשון בישראל

נחל רחב, שביל חצצי, מסביב עצי שיטה. אני מועך את הדוושה הימנית. המנוע מגיב בנהמה מתכתית ומשגר אותי קדימה תוך כדי התזה של חצץ ומיסוך מסיבי של ענני אבק.
אוחז בהגה בעדינות. המבט שלוח קדימה. פיתולים רחבים, חריצים, חלקם עמוקים למדי. המהירות שלי חוצה את ה-80 קמ"ש. והנה עוד חריץ עמוק, ממש לפני. הגוף מתכווץ, מוכן לספוג את המכה.

אני מכיר היטב את המכות האלה משנים ארוכות של רכבי שטח. הגוף מכווץ, מוכן כבר למכה. המכה לא באה. פולאריס אקספדישן Polaris XPEDTION החדש סופג את החריץ כמו לא היה.
אני מבין את הרמז ומגביר מהירות. חוצה את רף ה-100 קמ"ש. חריץ נוסף לפני ושוב, מה לעשות, אינסטינקט זה אינסטיניקט, אני מתכונן למכה אלימה. שום דבר. אקספידשן הכלי הזה מגהץ את השטח וסוחט ממני (עוד) קריאת התפעלות.
במהירויות כאלה, בשטח כזה, כל רכב שטח סטנדרטי היה מתפרק. זאת אומרת מפוצץ בולמים, מעקם מוט הגה ואולי גם סודק חישוקים. אבל אני לא ברכב שטח סטנדרטי. אני בפולאריס אקספדישן החדש ואני בדרכי למעלה עשוש, כדי לבדוק האם מכונת הגיהוץ הזאת יודעת גם לטפס מדרגות ולהתגבר על הצלבות. 

פולאריס היא חברה אמריקאית שחתומה על אופנועי שלג, על הריינג'רים, המשעממים לכאורה. וכמובן על הרייזרים. בשנת 2008 הוציאה פולאריס לשוק את סדרת ה-RZR, להלן "רייזר". זה היה ז'אנר חדש לגמרי, שבו, בניגוד לטרקטורון, לא יושבים הנהג והנוסע אחד מאחורי השני, אלא אחד לצד השני. ומכאן שם הז'אנר – SBS, כלומר SIDE BY SIDE.
ההצלחה הייתה מיידית והחיקויים לא איחרו להגיע. כלי SBS נוספים מתוצרת קאן-אם הקנדית, שלל יצרנים יפנים ושלל יצרנים סיניים.
בפולאריס החליטו להעביר הילוך ולהמציא קטגוריה חדשה. הם הכתירו אותה בשם  UTV adventure side by side. הרעיון פשוט: לקחת את התצורה של הרייזר ולשדרג אותה כך שתוכל להוביל משפחה שלמה (חמש נפשות) בטבע, עם הגנה טובה יותר מפגעי מזג אוויר, בוץ ואבק, עם אפשרות לשאת מטען (החל מציוד פיקניק דרך סירת קאנו ועד אוהל גג) ועם מיכל דלק של 47 ליטרים שמאפשר טווח טיול מכובד.

קבלו את Polaris XPEDITION ואם תציצו בוויקיפדיה, תגלו שפולאריס אקספידשן הייתה למעשה אחד הניסיונות הרציניים הראשונים בהיסטוריה האנושית להגיע לקוטב הצפוני. זה קרה בשנת 1871. כלומר די מזמן. אנחנו כבר בשנת 2024 וכאמור לוקחים את האקספדישן שלנו דווקא בחודש יולי, למקום חם, הערבה התיכונה. 
פורקים את הכלי מהנגרר בישוב צוקים ותוך חמש דקות מוצאים את עצמנו בתוככי השטח, מקצרים טווח לעבר מעלה עשוש. ורגע לפני המשך האקשן עוצרים בצל עץ השיטה לפיקניק כהלכתו: פורקים שולנות וכסאות (יש מקום להכל בתא המטען) ושולפים מהצידנית שתייה קרה וכריכי בשר מטורפים מתוצרת המעדנייה כביש 90 שנמצאת בישוב צוקים.

תודה למעדנייה Route 90 צוקים

אקספדישן מוגדר כלי הרפתקאות, רכב שאמור לספק חוויית טיולים משפחתית בלי לוותר על אקשן ואדרנלין. זהו צעד נוסף בדרך של ה-SBSים למינהם לסגור את הפער מול רכבי שטח מן השורה.
כלי עם ארבע דלתות וחמישה מקומות ישיבה. בגרסאות שונות הוא מכיל ארגז העמסה דמוי טנדר או תא מטען סגור. והשוס הגדול – קיימת גרסה עם חלונות ומזגן.
גרסה עם מזגן צפויה להגיע בהמשך לישראל. בינתיים הגרסה שמשווקת כאן נקראת ULTIMATE ומציעה 5 מקומות ישיבה, שמשה קדמית נפתחת, כננת, מערכת שמע חזקה במיוחד מתוצרת JBL (אבל מי שאמר שבטבע חייבים לשמוע מוזיקה?), מצלמה קדמית ואחורית ועוד רבע מיליון פיצ'רים שננסה לפרט בהמשך.

תוך דקות ספורות אנחנו למרגלות מעלה עשוש. איך הגענו לכאן כל כך מהר ומאיפה נגזרת יכולת הגיהוץ הפנומנלית של הכלי הזה? הנתון הראשון הוא בסיס הגלגלים – המרחק בין זוג הגלגלים הקדמי לאחורי. בסוזוקי ג'ימני מסתכם בסיס הגלגלים ב-225 ס"מ. בסובארו פורסטר תקבלו 267 ס"מ. בטויוטה לנדקרוזר 279 ס"מ (285 ס"מ בדור החדש, לנדקרוזר 250), בפורד ברונקו 295 ס"מ. ובאקספדישן? 297 ס"מ טבין ותקילין.
ואם מסתכלים על הכלי אפשר להבין. הגלגלים ממוקמים ממש בקצוות. תקנות בטיחות הולכי רגל שמחייבות מכסה מנוע באורך וגובה כזה או אחר לא חלות עליו ולא חישובים של מידות פגושים. המנוע הוא אחורי. כך מתאפשר בסיס גלגלים פסיכי. ובסיס גלגלים פסיכי הוא הסוד לנוחות נסיעה. הוא גם הסוד ליציבות כיוונית. וזה בדיוק מה שאפשר לי, בתוך כמה דקות מאז התיישבתי לראשונה מול ההגה, לדהור במהירויות כאלו.
הסוד הבא הוא מהלכי המתלה. אקספידשן מצויד במתלים נפרדים בכל 4 הפינות, חמושים בבולמי זעזועים מתוצרת פוקס בקוטר 2" ו-2.5" עם מיכלי חיצוניים שמאפשרים דהירה חסרת מעצורים בפחות חשש מהתחממות השמן שבבולמים. מהלך המתלה הוא 35 ס"מ מלפנים ו-38 ס"מ מאחור. נתונים שאי אפשר לחלום עליהם ברכב שטח סטנדרטי שמיועד לנסוע (גם) בכביש.

מעלה עשוש. יש מי שקורא לו "מעלה חששות". הייתי כאן לפני שבועיים עם שיירה בלתי נגמרת של 13 רכבי שטח. 3 שעות לקח לנו לעלות את כולם למעלה. זה היה מתיש. הכלים, בינהם סוזוקי ג'ימני, מיצובישי פאג'רו, טויוטה לנדקרוזר, ג'יפ רנגלר, נאבקו במעלה הפודרתי וטיפסו בקושי.
אפשר להבין את זה. עשוש של היום זה לא עשוש של פעם. עם השנים, ואינספור רכבי שטח אזרחיים וצבאיים שחורשים את המעלה, המדרגות נעשו גבוהות יותר והבורות עמוקים יותר. ועל כל אלה מכסה בקיץ שכבה יפה של פודרה.

ואקספדישן? שלוש פעמים ברצף עליתי וירדתי את עשוש. בפעם הראשונה זה היה קל. בפעם השנייה רציתי לוודא שזה באמת קל ובפעם השלישית עשיתי את זה שוב, סתם ככה בשביל הכיף.
אקספדישן חמוש בצמיגי 30" שטח מלא. לחץ הניפוח נקבע ל-15 psi. יש שלושה מצבי הנעה (הנעה אחורית, דיפרנציאל פתוח // הנעה אחורית, דיפ. אחורי נעול // הנעה לכל הגלגלים, דיפ. אחורי + מרכזי נעול). תיבת הילוכים CVT גיר רציף עם אפשרות לבחור בין יחס העברה גבוה (H) לבין יחס העברה נמוך (L).

לעשוש בחרנו 4X4 + LOW. אני ניגש למעלה בקצב נחמד. לא זוחל יותר מדי. סומך על זוויות המרכב (גישה, נטישה) המעולות ועל מהלך המתלים הארוך. הצעצוע החדש לא מאכזב אותי. המתלים ארוכי המהלך סופגים את המדרגות נונשאלנט ואני לא מאבד מהירות תוך כדי השיפוע שהולך ומחריף. בשליטה מלאה אני נדבק לשמאל ולא נופל לקוליסים שבמהלך השנים נחצבו בסלע (לא שהם היו עוצרים אותי). 
עשוש בידינו ובקלילות מעוררת השתאות. לא צריך להיות נהג שטח מדופלם כדי לטפס את המעלה הזה עם הכלי הזה. "גז" קבוע, כיוון עדין ויציב של ההגה ואתם למעלה, מחייכים מאוזן לאוזן.
הירידה, מטבע הדברים, קלה עוד יותר. הכלי הארוך יציב ומשרה ביטחון. מרווח גחון של 35 ס"מ, גחון חלק ומוגן, חולף בשקט מעל פני המדרגות.
אפשר להמשיך בטיול. אנחנו דוהרים לעבר דרך הבשמים וחורבת קצרה.

המנוע צורח. שני צילנדרים קירור מים בנפח 999 סמ"ק והספק מירבי מאה וארבעה עשר כ"ס. לא יודע כמה אפס למאה אבל בשטח הוא בועט ועף. העברת ההילוכים מ-P ל-H או L, דורשת יד בוטחת. הכלי הזה בנוי חסון. המכלולים עמידים. זה כלי שאפשר לשטוף מבחוץ ובפנים באותו צינור (או אותו גרניק).
משקל הכלי קצת יותר מ-1,100 ק"ג. דומה מאוד לסוזוקי ג'ימני וקל משמעותית מזה של רכבי שטח בגודל מלא שחוצים בקלות את רף השני טון.
צריכת הדלק לא חסכונית במיוחד – כ-6 ק"מ לליטר. אבל בזכות נפח מכובד של מיכל הדלק (47כאמור  ליטרים) מקבלים טווח נסיעה של כ-300 ק"מ.
האורך של האקספדישן הוא  387 ס"מ, ארוך יותר מג'ימני (365 ס"מ) ואבל קצר יותר מג'יפ רנגלר קצר (423 ס"מ).
הבולמים ניתנים לכיוונון – על גבי הבולמים עצמם. השארנו על דרגת בינים ולא התעסקנו עם זה. מתג בתוך הקוקפיט מאפשר לשלוט במצב המצערת ולבחור אחת משלוש אפשרויות – רגוע, רגיל וספורטיבי. הרגוע מיותר. תבחרו רגיל או ספורטיבי. בסיס גלגלים, המרחק בין הסרנים, 297 ס"מ. גדול משמעותית אפילו מזה של טויוטה לנדקרוזר ארוך. הגלגלים ממש בקצוות, זוויות גישה ונטישה שלא יאומנו –  84 ו-85 מעלות.
זוית הבטן, לנוכח בסיס הגלגלים הארוך, פחות מוצלחת. אבל כאן צריך לקחת בחשבון שני דברים: מרווח גחון 35 ס"מ, גחון שטוח ומוגן – SKID PLATE למלוא האורך.  

השמשה הקדמית ניתנת לפתיחה על גבי שני מוטות טלסקופיים חזקים (מספיק חזקים כדי למנוע נדנוד בזמן דהירה בשטח). יניקת האוויר למנוע מתבצעת מנקודה גבוהה בקורה האחורית של הרכב – מה שמקטין כניסת אבק ומאפשרת צליחת מעברי מים עמוקים למדי (אם כי זה לא כלי אמפיבי ולא מתיימר להיות כזה). רשימת האבזור ארוכה וכוללת כננת, מסך מגע עם מצלמה קדמית ואחורית, תאורת לד היקפית, פגוש מתכת קדמי, מדרגות סף ועוד. 

אנחנו מטפסים (בלי מוזיקה! מעדיפים לשמוע את שאון המנוע) לחורבת קצרה. כאן, לפני משהו כמו 2,500 שנה עברו שיירות גמלים עמוסות בשמים נהוגות בידי בני שבט הנבטים. הקילומטראז' היומי הממוצע של השיירות האלה היה 35 ק"מ –  מחאן אחד למשנהו. יום שלם של רכיבה ו-35 ק"מ. כמה התקדמנו ב-2500 שנה? באקספדישן אין בעיה לגמוע 100 ק"מ ביום ואפילו יותר. נוחות הנסיעה והמהירות הממוצעת הגבוהה מאפשרים את זה די בקלות. ואם רוצים לעצור להפסקת לילה גם זה קל. על גבי הגג השטוח של הכלי ניתן להתקין אוהל גג,שכבר מכיל בתוכו מזרון ומצעים. בארגז המטען אפשר כמובן להעמיס אוהל קרקעי מתקפל, לחבר מקרר ועוד שפע של ציוד. משקל העמסה מורשה הוא חצי טון, שזה די והותר.  

ומה המחיר של התענוג? 239 אלף שקל לגרסת ה-ULTIMATE שנבחנה. כולל חבילת אבזור בשווי 14,000 שקל (הפירוט למטה). זה לא זול. זה בוודאי לא זול לכלי שלא מורשה לנסוע על הכביש וצריך לשנע אותו ממקום למקום בעזרת עגלה. אבל לדעתי נקודת המבט הנכונה היא אחרת. רכב שטח כמו לנדקרוזר או אפילו רנגלר, דיפנדר, ברונקו, לא יתנו לכם את אותו פאן ויכולת עבירות בשטח. וברכב שטח סטנדרטי תמיד מרחף החשש הזה שתגרמו לנזק יקר ואפילו יקר מאוד לכלי שבמקור נבנה (בעיקר) לכביש. 
האקספידשן נולד למשימה אחת בלבד – שטח. ולכן לא חלים עליו כל תקנות שמובילות לפשרות בתכנון. ולכן הוא קל, נוח ומהיר כל כך. הוא בנוי לעבודה הזאת ויודע לספוג "התעללויות" בקלות מרגיזה.
אז למי שרוצה כלי טיולים שימושי, עם יכולת שטח ללא פשרות, פולאריס אקספדישן הוא הכוכב החדש. 

מפרט טכני
גרסה: XPEDITION XP 5 1000 Ultimate
מחיר: 239,900 שקל (כולל מע"מ)
כולל שנתיים אחריות
כולל חבילת אבזור בשווי של 14,000 שקל
5 מקומות ישיבה (5 חגורות בטיחות)
מנוע 4 פעימות, 2 צילנדרים, 999 סמ"ק, 114 כ"ס, קירור נוזל
גיר רציף CVT עם יחס העברה נמוך LOW
בולמי פוקס פודיום בקוטר 2" מלפנים, 2.5" מאחור. מיכלים חיצוניים. כיול על גבי הבולם
מהלך מתלה: מלפנים 35 סנטימטרים, מאחור 38 סנטימטרים.

מידות:
אורך 387 ס"מ
רוחב 162 ס"מ
גובה 190 ס"מ 
מרווח גחון 35 ס"מ
בסיס גלגלים 297 ס"מ
משקל עצמי 1154 ק"ג 
מיכל דלק 47 ליטרים
כושר העמסה – חצי טון
כננת 4,500 ליברות
הגה מתכוונן (מעלה-מטה ופנימה-החוצה)
צמיגי שטח מלא 30"

חבילת אבזור – כלולה במחיר
לד-בר 32 אינץ
צמת חשמל ללד 32 תואם לאקספדיישן
תושבת לפנס לד-בר 32 אינץ
שמשה קדמית נשלפת
שמשה זכוכית 
קיט וישר שפריצר לשמשה
קיט מגיני סף
קיט מראות צד מתכווננות
ארגז העמסה (עד חצי טון)
פגוש קדמי מתכת שחור
תושבת סבל גג
מתקן לגלגל רזרבי
פגוש אחורי שחור
סבל גג

קרדיטים
צילומים: גיא אדרי ויאיר קוה
עריכה: יאיר קוה
תודה לאלן פלן, גד ירון והברונקו, אורן רוזן והברונקו, המעדנייה כביש 90 – צוקים