שימוש נכון בחבל אנרגו-קינטי לחילוצים

יצא לו שם רע. אפילו מסוכן. אומרים שחבל קינטי עוקר פגושים ומעקם שלדות.
ההפך הוא הנכון. חבל קינטי (או אנרגו-קינטי) בטוח יותר לשימוש מרצועה רגילה.

והסיבה לכך היא פשוטה: החבל הזה אלסטי. הוא לא מעביר את הכוח בבת אחת לרכב הגורר או הנגרר. ולכן הסכנה שחלקים ייעקרו ויעופו היא דווקא קטנה יותר.
אז למה בכל זאת יצא לו שם רע? כיוון שאנשים רבים לא יודעים להשתמש נכון בחבל הקינטי בעיקר בכל מה שקשור בחיבור ובעיגון. לחבר חבל קינטי לנקודה לא ייעודית ברכב הגורר או הנגרר – למשל פגוש פלסטי – זו טעות. הקינטי מפעיל כוח עצום ונקודה לא ייעודית דינה להיתלש.  
אבל בואו נתחיל מההתחלה.

אנחנו מבחינים בין רצועת הרמה לרצועת גרירה.
רצועת הרמה משתמשת להרמת משאות, למשל בעבודות מנוף. לרצועה כזאת אין אלסטיות כלל. היא אמנם נראית כמו רצועת חילוץ תקנית לרכבי 4X4 אבל בפועל אסור להשתמש בה – חוסר האלסטיות פירושו העברת עומסים עצומים, ממש מכות, אל אוזני הגרירה ואל השלדות של כלי הרכב ברמה שעלולה במקרים מסוימים אף לעקם את השלדה.
יש להשתמש ברצועת חילוץ שמיועדת לתפקידה זה והיא בעלת אלסטיות של עד כ-20%. זאת אומרת שבמהלך גרירה היא עשויה להימתח עד כ-20% מאורכה המקור.

חבל קינטי מתפקד כמו רצועת חילוץ בהבדל אחד עקרוני – כושר המתיחה שלו יכול להגיע ל-35%. כלומר אם החבל הוא באורך 5 מטרים, במהלך חילוץ הוא עשוי להימתח לכמעט 7 מטרים.
אחרי שהוא נמתח הוא מתכווץ חזרה לאורך המקורי שלו ואנחנו מקבלים אפקט של קפיץ.
כוח הכיווץ הקפיצי הזה הוא עצום והוא זה שבפועל מבצע את החילוץ.

לרכישת חבל קינטי, לחצו כאן >>

החבל הקינטי יעיל במיוחד לחילוץ בבוץ ובחול. בתנאים אלה לרכב המחלץ אין בד"כ אחיזה טובה בעצמו. אם הוא ייסע קדימה כשהוא מנסה לגרור מייד אחריו רכב תקוע, קרוב לוודאי שישקע בעצמו. לעומת זאת אם יזנק קדימה כשרתום אליו חבל קינטי הוא יוכל להתקדם חופשי, כמעט ללא התנגדות, עד לנקודה בה החבל הקינטי יגיע למלוא אורכו – כאמור עד כ-50% יותר מהאורך המקורי. בנקודה הזו הרכב המחלץ יכול לעצור. את החילוץ עצמו תעשה פעולת הכיווץ של החבל. והיא תהיה קרוב לוודאי הדרגתית ועדינה יותר בהשוואה לחילוץ ברוטאלי ברצועת הרמה לא אלסטית. 

סיטואציה אחרת בה נשתמש בחבל קינטי היא כשהרכב המחלץ קטן וקל יותר מהרכב המחולץ. כלומר המחלץ לא מסוגל לגרור ישירות את המחולץ אבל כן יכול למתוח אחריו את החבל הקינטי.
במילים אחרות – שלב א': הרכב המחלץ מותח את הקפיץ. שלב ב': הקפיץ מתכווץ והחילוץ מתבצע.
ולכן בניגוד למשיכה עם רצועה שאנחנו מתחילים אותה כשהרצועה כבר מתוחה, במקרה של חבל קינטי מתחיל כשהחבל מחובר לגורר ולנגרר אבל שוכב רפוי על הקרקע. כלל האצבע: המרחק לתנופה היא כמחצית מאורך החבל עצמו.

דגשי בטיחות: לוודא עיגון לאוזני גרירה של ממש (ולא לנקודות דמה שמשמשות לקשירת הרכב בעת השינוע באניה לארץ. ולא לתפוח של וו גרירה בשום אופן), לוודא שימוש בשאקלים מתאימים מבחינת העומס. להרחיק את הקהל הרבה מעבר לרדיוס של החבל.
הערה חשובה: שימו לב שהחבל צריך "להתאושש" אחרי כל משיכה – כלומר לנוח כדי לחזור למצב המקורי. אפשר לגעת בו וגם להרגיש שהוא מתחמם. אחת הבעיות הנפוצות היא שמושכים מספר פעמים ברצף, האלסטיות של החבל דועכת והוא למעשה מתנהג כמו רצועת הרמה לא אלסטית ומכאן קצרה הדרך לנזקים משמעותיים. 

לרכישת חבל קינטי, לחצו כאן >>