טויוטה לנדקרוזר דור 9

מדור לדור החזית נעשית גדולה יותר. יש מי שיגיד "מרשימה" ויש מי שיאמר "בומבסטית". 
למעשה לא מדובר ברכב חדש לגמרי. היילקס דור 9, שקיבל את השם Travo, מבוסס על השלדה של היילקס הנוכחי. בטויוטה החליטו שלא לבסס אותו על השלדה המודרנית יותר של הלנדקרוזר 250. 
מה כן חדש? סביבת נהג מודרנית שדומה לזו בלנדקרוזר 250, עם מסך 12.3 אינץ' ומסך נוסף, מול הנהג, של 7 אינץ' או 12.3 אינץ' בגרסאות היקרות. הגה בתגבור חשמלי – כמו בלנדקרוזר 250, גם בהיילקס, זנחו (סוף סוף) את ההגה ההידראולי ועברו להגה חשמלי – קליל יותר ובעיקר, מאפשר מערכות בטיחות מודרניות כמו תיקון סטייה מנתיב. 
מערכת המתלים ללא שינוי מהדורות הקודמים (קוילאובר ומשולשים מלפנים, סרן חי וקפיץ עלים מאחור), אבל בגרסאות היקרות – אלה שמיועדות יותר לפנאי ופחות לעבודה – אפשר לקבל את היילקס החדש בכיול מתלים מעודן ונעים יותר. 
היה מנוע? היה ונשאר. אותה יחידה, דיזל, 2.8 ליטרים. תיבה אוטומטית בת 6 מהירויות (ולא 8 כמו בלנדקרוזר). 
מערכת היברידית קלה תוצע בחלק מהגרסאות ותאפשר מנגנון STOP-START שעובד חלק וחיסכון מסוים בצריכת דלק ופליטת מזהמים בעיר.
היילקס החדש נמכר בתאילנד ובמחירים שעושים לנו סחרחורת: החל מ-78 אלף שקל לדגם הבסיסי ועד 140 אלף שקל ל-Overland.

היילקס דור 9: “דור חדש” שהוא בעצם מתיחת פנים כבדה – בכוונה
טויוטה מציגה את ההיילקס החדש כדור 9, אבל בשורה התחתונה מדובר בפלטפורמה מוכרת עם שדרוגים עמוקים סביב הנהג, הבטיחות, הנוחות והתחושה – ולא “דף חלק”. הגישה הזו עקבית עם טויוטה: לשמור על שלדת העבודה והעמידות, ולהתאים את המעטפת לעשור הבא.

מה חדש מבחוץ: עיצוב חד יותר, והרבה יותר “נוכחות”
השינוי הכי בולט הוא החזית: פנסים צרים עם LED, פגוש/גריל אגרסיביים יותר, וחזות “מחוספסת-דיגיטלית” (בחומרים שלך זה מתואר כקו עיצוב “סומו”/”דיגיטל סומו”). בחלק מהגרסאות יש גם שינויי תאורה מאחור וגלגלים בעיצוב חדש. זה לא נועד רק לסטייל – זה ניסיון מוצהר לגרום להיילקס להרגיש עדכני גם לקהל עירוני.

מה חדש בפנים: סוף-סוף סביבת נהג מודרנית
כאן יש קפיצה אמיתית. מסך מרכזי 12.3 אינץ’ עם שירותים מקוונים וחיבוריות Apple CarPlay/Android Auto אלחוטיים. לוח מחוונים דיגיטלי: 7 אינץ’ בדגמי בסיס/אמצע, ועד 12.3 אינץ’ בגרסאות הגבוהות.
איכות/ארגון תא נהג
מדובר בדשבורד חדש ומודרני יותר, עם תחושה יותר “פרייבט” ופחות “טנדר של פעם”. כמה מקורות מציינים שימוש בשפה/רכיבים שמזכירים מוצרים חדשים של טויוטה (כולל פראדו), כדי לשפר תחושת איכות ונוחות יומיומית.

גרירה ויכולת עבודה: היילקס ממשיך להציע גרירה של 3,500 ק״ג (braked towing) – זה חלק מה-DNA של הדגם והסיבה שחלק גדול מהקהל נשאר איתו.

יכולת שטח
הנעה כפולה Part-Time עם LOW (תלוי גרסה/שוק)
נעילת דיפרנציאל אחורית בגרסאות הרלוונטיות
Multi-Terrain Select – מערכת שמכוונת בקרת משיכה לפי סוג משטח, ומשפרת יכולת בזחילה/אחיזה (בגרסאות היקרות). 
ההיגוי החשמלי והכיווני מתלים החדשים משפרים שליטה ונוחות גם בשבילים ארוכים, וה-48V תורם בעיקר ל”תחושת זינוק/זחילה” נקייה יותר – לא לתוספת כוח דרמטית.

בטיחות: קפיצה אמיתית
כאן יש שדרוג ברור: חבילת מערכות מתקדמות יותר.
שמירת/סיוע נתיב
ניטור שטח מת
התרעה על תנועה חוצה מאחור
Safe Exit Assist
מצלמת רוורס כסטנדרט, וחיישני חניה קדימה/אחורה בדגמי טנדר מסוימים

מה צפוי בהמשך: חשמלי מלא ומימן
טויוטה ממשיכה בקו ה-“Multi-Path”:

גרסת BEV (חשמלית מלאה) אמורה להצטרף (לפי השוק) במהלך 2026, עם הנעה כפולה/דואל-מוטור. גרסת מימן (Fuel Cell) מוזכרת כיעד ל-2028.לישראל יגיע הטנדר החדש ברבעון האחרון של השנה, כלומר סביבות נובמבר דצמבר.
מחירים ורמות גימור עוד אין. מה כן ידוע? השלדה ללא שינוי – כלומר מדובר בשלדה זהה להיילקס היוצא ולא בשלדה של הלנדקרוזר 250.
מה לגבי המנוע? בעולם הרחב , המנוע 2.8 ל' דיזל זהה ללנדקרוזר ולדגם היוצא (204 כ"ס), גיר אוטומטי 6 הילוכים, היגוי חשמלי, ומערכות בטיחות מתקדמות יותר, סביבת נהג שמזכירה את זו של הלנדקרוזר 250, כולל מסך מולטימדיה גדול (יחסית).