פורד ברונקו – מבחן שטח

צילום ועריכת וידאו: יאיר "צב הפקות" קוה | תודה מיוחדת למיכה קראוס 

נוסע לאורך הגדר הדרומית של מתקן אדם. חוצה רצף שלוליות עמוקות למדי, שריד מהחורף שהסתלק ככה פתאום. עושה שלום לחייל במגדל השמירה ומסובב את ההגה שמאלה. עכשיו זה מולי. אי אפשר להתבלבל. מדרגת סלע ענקית ועוד אחת אחריה ועוד אחת ואז דרך עפר חומה שמתפתלת בין הברושים. ברוך הבא למעלה אדם. פורד ברונקו, אתה שומע? ברוך הבא למעלה אדם.

מתחיל לנקז אוויר. הגלגלים הגדולים שורקים והאוויר יוצא לאט לאט. בינתיים מתגנבות חששות. הצמיגים רטובים מהשלוליות. הסלעים חלקלקים. הרכב לא שלי. האם אני בטוח רוצה לעשות את זה? עד היום טיפסו את מעלה אדם כלי רכב משופרים, אתם יודעים, רוביקונים עם גלגלים גדולים במיוחד, היילקסים מטורפים וכאלה. זאת כנראה הפעם הראשון שרכב סטוק מהניילונים מתיימר לטפס כאן. ברונקו WILDTRAK נגד מעלה אדם. מי חזק יותר?

12 Psi בצמיגים. אני ועודד גיל, מדריך ותיק ב"שבילים", ניגשים לבחון את המעלה ברגל. מחליטים לתקוף משמאל. עודד נעמד על הסלע הגבוה ומתחיל לכוון. בין הסלעים יש כמו שער בזווית שמאלה. אני מתמסר להכוונה של עודד ומנסה להשחיל את הברונקו לשער. מציץ החוצה מחלון הנהג. הקירבה הזאת של הדלת לסלע לא מוצאת חן בעיני. ממש לא. מנסים לגשת בזווית מעט שונה. זה לא הולך. ברונקו רחב מדי. למעלה משני מטרים מצד לצד ואני לא סופר את המראות. מה עושים? נבוא דוך, מציע עודד, ישר על הסלע הגדול שמימין.

יוצא מהרכב, ניגש לסלע הגדול, מסתכל עליו, נוגע בו. הוא קר ורציני. מה איכפת לו ממני ומהברונקו הנוצץ הזה.
ולמה בכלל שבנאדם יחליט לטפס עם מכונית חדשה על סלע חלקלק בגובה של כמעט שני מטרים? עודד נעמד גבוה ורחוק ממני, על הסלע הבא. אני לוחץ על שני כפתורים קטנים והבהמה הכתומה נועלת את שתי הנעילות – רוחבית קדמית ורוחבית אחורית. הנעילה מיידית. לא צריך רוורסים מעצבנים. לא צריך לחכות. פשוט ללחוץ ולנעול. תענוג. חבל שבגרסה הזאת, להבדיל מה-BADLANDS (גלגלי 33") אין שחרור מוט מייצב קדמי וגם לא מצב זחילת סלעים בבורר מצבי הנהיגה.
עוצם עיניים. עכשיו זה רק אני והברונקו והסלע.

גרסת ה-33" בבן שמן / צילום אלון רון

פוקח עיניים, משלב להילוך, שתי ידיים על ההגה. רגל שמאל מצודדת ימינה, קרסול נשען יציב על דופן תעלת הגיר. מתחיל להתגלגל קדימה. משהו בתוכי נעשה שקט.
חלונות פתוחים. עודד מכוון. זווית הגישה של הרכב מצוינת (43 מעלות). אבל גם זה בקושי מספיק. הפגוש הקדמי מגרד את הסלע ושני הגלגלים הקדמיים מתחילים לטפס. שאר הרכב מצטרף אליהם. אני מתקדם, בעיקר כלפי מעלה. שמיים כחולים. אין טיפת ענן. מחליק קצת הצידה, נעצר. עודד מכוון. אני משפר עמדה. מאחוריי סלע גדול. עכשיו אין דרך חזרה. זה רק למעלה.
גז עדין. המפלץ האמריקאי מגרגר קלות וחוזר לטפס. עכשיו זה הזמן. לא לחשוב על כלום. לא להשתפן. להמשיך. עדין, יציב, רגוע. טיפה להגביר. שני טון וחצי בשיפוע חריף על סלע חלקלק. הצמיגים עוד מרוחים בשכבה דקה של בוץ. בריחה ימינה או שמאלה ואני נופל על הצד. לך תסביר מה קרה ליבואן פורד שהשאיל לי את הרכב ליומיים.

ברונקו באדם, החלק השני של המעלה / צילום: עודד גיל

העולם הולך קדימה ורק פורד מחליטה להביט לאחור. מיצובישי הרי זנחו את הפאג'רו. קיה כבר לא עושים רכבי שטח. יונדאי כנ"ל. כולם הולכים לכיוון של רכבי כביש מלוטשים. ואילו פורד מבליחה פתאום עם הקאמבק הזה, הבומבסטי, שיושב על שלדת סולם מיושנת של פורד ריינג'ר (טנדר) עם סרן חי מאחור ומתלים עצמאיים מלפנים. והם מציעים יחס העברה נמוך ואפילו נעילות רוחביות. והכי טוב – גלגלים גדולים. מי חלם שיוכל לנהוג ברכב חדש מהניילונים עם גלגלי 35" חוקים וכשרים?

פורד ברונקו וחבר, רנגלר רוביקון

יש לו מנוע בנזין V6 בנפח 2.7 ליטרים, שני מגדשים, 330 כ"ס ו-57 קג"מ. הטוב הזה משודך לגיר 10 הילוכים. הוא מאובזר ומפנק וכולל מערכת בידור משוכללת עם מסך ענק וגרפיקה משגעת. אבל כל זה לא מעניין כעת. עכשיו זה רק הסלע הזה, העצום, שאני תלוי עליו כנגד כוח הכובד.
ממשיך לתת גז. יציב. ברגעים האלה הזמן עוצר מלכת. טוב, לא ממש עוצר. פועם לאט. אני מרגיש את השניות שמתארכות. כמו בהילוך איטי. כמו בתאונה, למי שחווה פעם – ואני לא מאחל לכם.
ברונקו טיפוס עקשן. צמיגי ה-Goodyear בסיווג MT – ממזרים שם בפורד, דרשו מיצרן הצמיגים להסיר את שם הדגם Wrangler – אוחזים בסלע. השלדה עושה עבודה טובה וגם האלקטרוניקה והופ, אנחנו למעלה ובחתיכה אחת.

ברונקו "בדלנדס" / צילומים: אלון רון

טוב, לא ממש למעלה. עברנו את הסלע הראשון ובשטח, כמו בשטח, זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. עכשיו אלכסון שמאלה וכמה מדרגות קטנות. כמה קטנות? כאלה שיכולות להפיל ארצה לנדקרוזר חדש עם גלגלים מקוריים. עודד מכוון ואני מתקדם. ברונקו מטפס את המדרגות. הוא עושה את זה בשקט. הייתי אומר באלגנטיות. אבל כמה כבר יכול להיות אלגנטי רכב קובייתי ענק שכזה?
עכשיו אנחנו מגיעים לחלק השני של המעלה, ליד הברוש. הסכנה כאן היא להחליק את התחת של הרכב לתוך הגזע. אני כמעט מתפתה לתת גז חזק ולגמור עם זה. כובש את היצר, ממשיך לאט ורגוע. זה לא עוזר לי. ברונקו מחליק הצידה, כלומר ימינה, כלומר לכיוון העץ. עודד מכוון אותי מחדש. ניסיון חוזר. שוב מחליק. עוד ניסיון. הפעם זה תופס. אנחנו למעלה. מכאן זה כבר קל, יחסית. יש עיקולים, אפשר לשחרר את הנעילה הקדמית ואפשר ללחוץ על כפתור הפלאים שגורם לברונקו לנעול גלגל אחורי פנימי ולהדק את רדיוס הפניה, כמעט כמו רכב זחלי.
עושים הקפה שלמה וחוזרים לתחתית המעלה רק כדי לגלות שהמצלמה הכזיבה ולא צילמה כלום. אוי ואבוי, צריך לטפס שוב. באסה. טוב, אין ברירה, מישהו צריך לעשות את העבודה הזאת. יאללה ברונקו, לדרך.

ההיצע קטן והביקוש עצום. בארצות הברית צריך לחכות לו חצי שנה עד שנה. ברונקו יד שניה עולה יותר מחדש. ואילו באירופה הוא כלל לא נמכר (עדיין). ישראל זכתה בכמה עשרות חתיכות. אולי בזכות העניין שהצבא מגלה בכלי. המח"טים שלנו הרי ישמחו לשדרג את הרנגלרים.
שני סוגי מרכב ושלוש גרסאות. ברונקו שתי דלתות וברונקו ארבע דלתות. הגרסה הבסיסית נקראת OUTER BANKS. המחיר שלה מתחיל ב-384 אלף שקל למרכב שתי דלתות. OUTER BANKS היא גרסת השופוני של ברונקו – גלגלי 32", בלי נעילות רוחביות, בלי בילשטיינים.
הגרסאות האמיתיות הן ה- BADLANDS וה-WILDTRAK. בארצות הברית ממוצב ה- BADLANDS לזחילת סלעים ולכן מופיע במקור עם מיגון גחון, מדרגות סף, ניתוק מוט מייצב ומצב Rock crawl בבורר מצבי הנהיגה. אגב, הבורר הזה נקרא GOAT, יענו "עז", וראשי התיבות הן לא פחות מאשר " goes over any terrain". הגלגלים בבדלנדס הם בקוטר 33". נהגתי בו (תודה למיכה) ותאמינו לי זה מספיק לכל מטרה שפויה. אבל מה זה משנה, המשוגעים ירצו את הווילדטראק עם ה-35".
הווילדטראק מופיע בגרסת 4 דלתות בלבד – כנראה שזה באמת הזוי לשים גלגלים כאלה על מרכז קצר. הוא ממוצב בארצות הברית ל-Desert run כלומר שעיטה פסיכית במישורים מדבריים. אין בו מיגון מקורי, לא ניתוק מוט מייצב ולא מצב זחילת סלעים. אבל כאמור גלגלי 35" שמנמנים ובילשטיינים בריאים.
הפער בין 33" ל-35" נראה אולי זניח, בסך הכל שני אינץ', אבל בפועל הפער הוא ניכר ומורגש בכביש. הווילדטראק מאיץ חזק בכביש ויכול לנסוע מהר. אבל התחושה היא לא נעימה ולא בטוחה. זה קצת כמו ביגפוט חוקי לכביש. כמובן שגם לסוג הצמיג יש השפעה – 

הבדלנס מתגלגל על צמיגי AT  (דגם BF KO2) ואילו הווילדטראק על MT (כאמור גודייר רנגלר, ואל תזכירו את המלה הזאת).
המחיר של הבדלנדס במרכב 2 דלתות הוא 415 אלף שקל. ה-4 דלתות עולה 435 אלף שקל. ואילו הווילדטראק, כאמור 4 דלתות בלבד, ב-450 אלף שקל.
זמני אספקה? כמה חודשים, אין לדעת.
חסרונות? רעשי רוח חזקים. כבר שכחנו מה זה רעש רוח במכוניות מודרניות. אבל פה תקבלו את זה בגדול וכבר ב-80,90 קמ"ש. הרעשים נובעים מהמבנה הקובייתי של הרכב ונגזרים מהעובדה שהלוחות השונים פריקים – בדומה לג'יפ רנגלר.
עוד חסרונות? אין קיפול מראות, בקרת השיוט האדפטיבית מתנתקת במהירות זחילה – כלומר לא רלבנטית לפקקי תנועה.
ויש עוד משהו ועבורנו, שועלי ועכברי השטח, הוא חמור יותר. אי אפשר להתקין בברונקו כננת. איזו פדיחה. החיישנים של בקרת השיוט ומצלמה הקדמית חוסמים את האופציה להתקנת כננת קדמית. כלומר, אפשר להתקין אבל אז תחסמו את החיישנים. אפשר לקנות פגוש קדמי אחר עם מגש כננת אבל אז תפסידו כמה מעלות חשובות בזווית הגישה.

סרן אחורי ומיגון ביצת דיפרנציאל מתוצרת אספיר

פורד ברונקו, שורה תחתונה. ההימור של פורד לבנות רכב שטח של הצליח. המפעל פשוט לא עומד בביקושים. ברונקו מסתמן כקלאסיקה מלידה. למרות רעשי הרוח, נימוסי הכביש שלו טובים מאלה של רוביקון JL (ובוודאי בהשוואה ל-JK). היעדר סרן חי מלפנים לא מסתמן בחסרון משמעותי בשטח טכני. והיכולת לדהור בשטח פתוח, מצוינת. 

אז מהי הגרסה המועדפת? האידיאלי בעיני זה לקחת את הבדלנדס ולהוסיף חבילת sasquatch שנותנת את גלגלי ה-35", הגבהה של עוד 3 ס"מ וגם חישוקים שהם beadlock ready – כלומר לא ממש בידלוק וצריך לקנות עוד קיט של פורד שמכיל למעשה את הטבעת שנועלת את הצמיג כך שלא יירד מהחישוק בלחץ אוויר נמוך במיוחד.
למרבה הצער אי אפשר להזמין את ה- sasquatch בישראל.
אה רגע, יש עוד גרסה, בינתיים רק בארצות הברית ובכמויות זעירות ממש – ברונקו ראפטור. אתם יושבים? גלגלי 37"', בולמי פוקס מתכווננים נשלטים אלקטרונית ותג מחיר שמתחיל בארצות הברית ב-68,500 דולר. ברונקו ראפטור הוא מפלצת עבירות למהדרין. נראה לי שמולו, אפילו הסלע של מעלה אדם יתחיל להזיע.