נחל שקמה ושמורת פורה

קיץ מתחלף בחורף. צהוב וחום מתכסים ירוק. אחר כך מופיעות נקודות אדומות. הנקודות נהפכות למשטחים. שדות אדומים. מרבדים של כלניות. חובבי האדום הפורח עולים לרגל לשמורת פורה לפחות פעם בחורף. בסופי שבוע של פברואר ומארס לא רואים את הפרחים מרוב בני אדם.
אבל שמורת פורה יפהפייה כל השנה. כדאי לטייל שם עכשיו. האדמת רק מתחילה להתפשט. האדום והירוק עזים יותר. מומלץ אפילו לגנוב כמה שעות של חופש מהעבודה ולקפוץ לשמורה באמצע השבוע.

מסלול ל-4X4

נוהגים על כביש 40 דרום לכיוון באר שבע. כ-7 ק"מ מדרום לצומת פלוגות, מול הכניסה למושב איתן, מאפסים את מד המרחק. אחרי 1.3 ק"מ בדיוק מאותתים בנימוס ימינה ויורדים מהכביש מערבה אל דרך עפר כבושה וטובה (סימון שבילים אדום, מס' 13110 במפה). מאפסים שוב את מד המרחק. ב-600 מ', מימין, מבחינים בסדרת לולים גדולים ובמתקן שקילה למשאיות. ב-700 מ' בצומת ממשיכים ישר. הנוף נפרש מלפנים. הבטון והאספלט של העיר והכביש הסואן מתחלפים בגבעות צבעוניות רכות.

הטיפוס לתל חסי תצלום: אלון רון

הניווט פשוט: יש להיצמד בעקשנות אל סימון השבילים האדום. כלומר, ב-1.8 ק"מ במזלג לבחור בזרוע השמאלית, הפחות ראשית, זו שמוליכה לעבר קבוצת האקליפטוסים. ב-2.2 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע הימנית, שצמודה לפרדס. ב-3.4 ק"מ בזרוע השמאלית מתחילים להקיף את תל חסי. ב-3.6 ק"מ חצייה ראשונה של נחל שקמה. אפשר לשלוח גשש עם מגפיים ומקל מדידה, אפשר לצלוח ואפשר, תלוי במצב הבוץ, לעקוף משמאל. הדרך מקיפה את תל חסי. למרגלות התל פונים שמאלה, מזרחה, אל הדרך שמטפסת למעלה. למעשה יש שני נתיבי טיפוס – ישיר ותלול או עוקף ומתון. תל חסי, 145 מטרים מעל פני הים, מתנוסס מעל ערוץ נחל שקמה.

החוקר קונרד, שחפר את התל בשנת 1878 זיהה כאן את העיר המקראית לכיש. חורבה סמוכה אכן נקראת אום לקיס. חוקרים אחרים טוענים שהעיר הקדומה היא עגלון. בתל חסי, לפי הממצאים, התיישבו בני אדם כבר בתקופה הכלכוליתית. בתקופת הברזל היתה זו עיר מבוצרת עם חומה, ששרידיה נחשפו. אפשר לדמיין את החיים במקום ואפשר להרתיח מים לתה.

ממצים את התל, מאפסים את מד המרחק וגולשים בחזרה למטה. פונים שמאלה בכיוון דרום עם המשך הסימון האדום. כאן בערך מתחיל מופע הכלניות. מדוע הן משגשגות דווקא באזור נחל שקמה ושמורת פורה? בזכות אזור ספר המדבר, מסבירה הבוטנאית הד"ר ורדה רביב, הגבול בין האזור הים תיכוני שעשיר בגשם לבין אזור המדבר הצחיח. הכלניות כאן נהנות משני העולמות – כמויות גשם גדולות יחסית של דרום מישור החוף וטמפרטורות גבוהות יחסית של צפון הנגב. כך קורה שהכלניות כאן מקדימות לפרוח לעומת אחיותיהן בצפון הארץ. לפעמים הדרומיות גומרות לפרוח לפני שהצפוניות בכלל מתחילות. הכלניות באזור זה לא נפגעות ממחרשות חקלאיות והן גם נהנות מעדרי הכבשים, שאוכלות את המתחרים שלהן הנמצאים מעל הקרקע בעודן ספונות במשך רוב השנה כפקעות תת-קרקעיות.

כלניות בבתרונות רוחמה. תצלום דובי רומן

המשך ניווט. ב-400 מ', במזלג, ממשיכים ישר (הזרוע השמאלית יותר). הדרך מתפתלת לאורך הקנים, וב-1.9 ק"מ היא חולפת לצד עץ תמר. ב-2.4 ק"מ במזלג, בוחרים בזרוע הימנית, במקביל לקו מתח גבוה ולסימון התלת צבעי של שביל ישראל. ב-3.6 ק"מ במזלג בוחרים בזרוע השמאלית, דרום מזרח, עם המשך הסימון האדום. ב-5.9 ק"מ צומת חשוב: כאן נפרדים מהאדום ועוברים לזרועות השחור (מס' 13203). מאפסים ופונים עם השחור, שמאלה, מזרחה. ב-900 מ' חוצים את ערוץ נחל סד. אפשר ללכת בתוך הערוץ צפונה (סימון שבילים כחול (מס' 13204), לגלות מיני קניון של קירות לס

ממשיכים בנהיגה עם הסימון השחור. ב-1.8 ק"מ מגיעים לצומת T ומאפסים את מד המרחק. מכאן אפשר לצאת לגיחת הלוך-חזור שמאלה, צפון מזרח, אל תל נגילה. התל נמצא במרחק של פחות מ-500 מטרים נסיעה. בראשו עץ אשל

המשך מצומת ה-T. פונים ימינה (או ישר, למי שחוזר מתל נגילה). ב-800 מ', במזלג, בוחרים בזרוע השמאלית, המשך הסימון השחור. הדרך מאגפת את חורשת האקליפטוסים וגולשת אל ערוץ נחל שקמה. ב-1.0 ק"מ לוקחים נשימה עמוקה וחוצים את הערוץ. נחל שקמה הוא מהארוכים שבנחלי החוף – 50 ק"מ אורכו, מתחיל מצפון לקיבוץ להב, עוצר לנוח במאגר שקמה, ליד קיבוץ זיקים, ונשפך כקילומטר וחצי משם בים התיכון, ממערב לזיקים.

אחרי החצייה, ב-1.2 ק"מ, הדרך מתעקלת שמאלה (מימין באר ללא שם). ב-1.3 ק"מ במזלג בוחרים בזרוע הימנית – כל הזמן עם הסימון השחור (הזרוע השמאלית, סימון ירוק מובילה אל גשר הרכבת הטורקי. גיחה של כ-1 ק"מ לכל כיוון).

הבאר. אחרי חציית הנחל

ב-1.8 ק"מ בוחרים בזרוע השמאלית, לכיוון קו המתח. ב-2.5 ק"מ פוגשים חורשת אורנים. משמאלה שולחנות פיקניק, מימין אגם קטן. פעם שאבו מכאן מים להשקיית השדות של קיבוץ בית קמה. האגם, שסוכר את מימי נחל פורה, יכול להחזיק מים לאורך כל הקיץ. זה המקום להכריז על הפסקת אגם, ואפילו לארגן פיקניק קטן.

סוף הטיול מתקרב. ממשיכים לנהוג על הסכר. ב-2.8 ק"מ מגיעים לצומת T, מאפסים את מד המרחק, פונים ימינה. אחרי 100 מטרים פונים שמאלה – פנייה חדה בעלייה. ב-300 מ' בצומת T ממשיכים לעקוב אחרי הסימון השחור. ב-1.4 מגיעים אל שפת כביש מס' 40. עכשיו לא נותר אלא לפנות ימינה, דרומה, עם נחיל המכוניות.

אולי תתעניינו גם במסלולים הבאים:

טיול בכרמל: מעין הוד להר שוקף, נחל אלון

כרמל ורמות מנשה

מעיינות בהרי ירושלים – נחל זנוח

הרי ירושלים והשפלה

אל נחל נקרות ומעלה דקלים

הר הנגב והערבה

מנחל אמציהו לנחל צין והמכתש הקטן

הר הנגב והערבה

במעלה הר חמרן

הר הנגב והערבה

מנחל תנינים לנחל מערות

כרמל ורמות מנשה

נחל אמציהו, נחל חצרה: כל שיטפון צריך מרפסת

הר הנגב והערבה

ליד בית שמש: עין מטע, עין תנור

הרי ירושלים והשפלה

נחל שילה

בקעת הירדן והשומרון

רמת מנשה – טיול לכל מכונית

כרמל ורמות מנשה

מג`יש לבריכת חלב – לכל מכונית

רמת הגולן וגליל עליון

דרך נוף אכזיב

רמת הגולן וגליל עליון

נחל רמון, נחל עפיפון ונחל נקרות

הר הנגב והערבה

ציר המצלעות והמדרגה הגדולה

הר הנגב והערבה

נחל המערה ומערת התאומים

הרי ירושלים והשפלה