תל צפית ויער חרובית – לכל מכונית
חצי שעה מתל-אביב. טיול לכל מכונית לתל צפית ויער חרובית. מומלץ במיוחד בחורף ובאביב
-
אזור:
הרי ירושלים והשפלה -
אורך:
20 ק"מ -
משך:
3-5 שעות -
עונה מומלצת:
אביב, קיץ, סתיו, חורף -
מגבלות שטחי אש:
אין מגבלה. ניתן לטייל בכל ימות השבוע
עלייך להיות רשום כדי לצפות
בהמשך הכתבה
הבוץ כבר נקרש. רק החריצים העמוקים שמצלקים את הדרך מעידים שפעם, לא מזמן, מישהו התחפר כאן, אולי שקע, בטח קילל. אבל עכשיו הדרך ראויה לכל גלגל. 2×4 ,4×4, ליסינג מהעבודה או פרטית מפונקת. הכל עובר.
החורף כבר הסתלק. אדום הכלניות מתחלף בצהוב של חרציות וחרדל. ובקרוב הכל יהיה צהוב. לא צהוב פורח. צהוב-אפור של קיץ ארוך וקטלני.
המסלול חוצה את יער חרובית בדרך עפר שהיא מלבבת בכל עונות השנה ומטפס אל תל צפית – ממנו נפרשת תצפית נהדרת למרחקים. מסלול המשך ל-4×4 בלבד מוליך מהתל אל מושב לוזית ומערות לוזית. אפשר להגיע אל המערות גם דרך הכביש (ראו פירוט בסוף).
נקודת ההתחלה היא צומת ראם (מסמיה), המפגש בין כביש מס' 3 לכביש מס' 40. בצומת מאפסים את מד המרחק ונוהגים מזרחה, על כביש 3. כעבור 700 מ' פונים ימינה, דרום מזרחה, אל כביש 383. ממשיכים לעקוב אחרי מניין המרחק. ב-7.3 ק"מ פונים ימינה אל הכניסה ליער חרובית. מאפסים שוב ליד שלט העץ של קק"ל.
נוהגים ישר קדימה למרחק של 100 מטרים בלבד ואז פונים שמאלה אל דרך עפר, שלצדה שדרה ציורית של ברושים. השילוט מכריז "דרך חרובית 4×4 בחורף". ב-700 מ' אמורה המכונית להזדעזע קלות – ממה שנקרא "מנע בקר". ב-1.4 ק"מ עוד מעבר כזה וצומת T. צריך לפנות ימינה, דרומה, עם המשך הסימון האדום והשילוט "דרך חרובית".
ב-1.9 ק"מ פוגש הסימון האדום בסימון כחול. מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה, דרומה, עם האדום (ושוב, מנע בקר). ב-100 מ', במזלג, ישר קדימה. נצמדים לסימון האדום עד ל-600 מ' לספירה. בנקודה הזאת פונים שמאלה לפי השילוט "דרך חרובית" – אליו צריך להיצמד מעתה. וכך, ב-1.1 ק"מ ימינה, ב-1.9 ק"מ ישר וב-3.2 ק"מ, בצומת T, ימינה. ב-3.5 ק"מ שוב צומת T: פונים שמאלה על דרך עפר רחבה. מימין מטע, מעל הראש חוטי חשמל, ממול תל צפית. ב-3.9 ק"מ הדרך מתעקלת ימינה. ב-4.2 ק"מ מבחינים מצד שמאל בחורבה קטנה ואחריה חוצים ערוץ זעיר – נחל האלה.
ב-4.4 ק"מ מגיעים למזלג חשוב ומאפסים את מד המרחק. מכאן מתפצלים הכוחות.
המשך למכוניות "פרטיות"
ממשיכים ישר. סימון השבילים הוא כעת כחול. ב-600 מ', במזלג, פונים שמאלה, דרום-מזרח, לעבר התל. נוהגים עוד 200-300 מטרים עד שחסים על המכונית וחונים בצד. מכאן ברגל למרחק של כ-400 מ'.
תל צפית, אחד התלים הגדולים ביותר בארץ, מתנשא לגובה של 213 מ' מעל פני הים. בערבית קוראים לו תל א-צאפי – התל הבהיר. וזה היה גם שמו של הכפר הערבי ששכן על התל עד מלחמת העצמאות. הכפר הוקם על שרידי המבצר הצלבני בלאנש גארד – "המשמר הלבן". למה בהיר ולבן? כנראה בגלל מחשופי הקירטון – החלקים הגלויים של הסלע הבהיר – שנשקפים למרחוק. תל צפית היה מיושב מהתנ"ך עד הפלמ"ח. בגלל משמעות שמותיו, הערבי והלועזי, שיערו כמה חוקרים שכאן שכנה העיר המקראית לבנה. אחרים מזהים את התל עם העיר מקדה. אבל כיום רואים בו את מקום עירו של גוליית – גת פלישתים. בחפירות, שנערכות בתל בשנים האחרונות, נמצאה כתובת ובה שמו של גוליית.
בסוף השיטוט והתצפית אפשר להתקפל אל המכונית ולחזור לאחור, עם הדרך הראשית. כעבור 1.6 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע השמאלית שמובילה אל כביש הגישה של תחנת הכוח צפית. ממשיכים ישר וב-5.5 ק"מ מגיעים אל כביש 383 ואל סוף הטיול.
המשך ל-"ג'יפים"
כאמור מאפסים את מד המרחק. פונים שמאלה, עם המשך הסימון האדום. ב-800 מ' מגיעים לצומת נוסף – מפגש עם סימון ירוק. מכאן אפשר לפנות ימינה ולהעפיל בדרך הלוך-חזור אל התל עצמו (המרחק לפסגה הוא 400 מ').
בחזרה לצומת. מאפסים את מד המרחק וממשיכים דרומה עם הסימון האדום. ב-600 מ' במזלג בוחרים בזרוע הימנית, המשך סימון אדום. הדרך מתעקלת ומטפסת דרך מכשול סלע לא רציני. ב-800 מ', בצומת T, פונים ימינה, מערבה. ב-1.2 ק"מ, עוד צומת – T פונים ליד המאהל, שמאלה, דרומה, עם המשך הסימון האדום. ב-2.0 ק"מ מגיעים לצומת T, מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה לפי השילוט "כרמי ברק, בית ניר". מכאן והלאה נצמדים לסימון השחור (ב-400 מ' במזלג בוחרים בזרוע השמאלית. ב-600 מ' זרוע ימנית. ב-1.4 ק"מ, בצומת, ישר). נוהגים לעבר בתי המושב לוזית וב-4.2 ק"מ נוגעים באספלט של כביש מס' 353. מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה לעבר המושב. כעבור 200 מ' פונים ימינה, אל דרך עפר, סימון שבילים כחול. סופרים עוד 900 מ' ומגיעים אל מערות לוזית.
קורס נהיגת שטח עם יואב קווה - למתחילים ומתקדמים
ליאור: מצויין
שווה!
אליס: אני חושב שהוא יודע לספר טוב
אני מאוד אוהב אצ הגישה שלך ואיך שאתה מסביר תמשיך כך אחי
אורח: תסלול יפה מאוד