טיול 4X4 למוחרקה

הפיתוי קיים, אבל אם יש ילדים במכונית כדאי לוותר. הפיתוי קיים, אבל אם הזמן לוחץ – לוותר. ואם הניסיון בנהיגה מוגבל והרכב לא חמוש בנעילות דיפרנציאל – לוותר. בקיצור, לוותר. אל ראש המוחרקה – קרן כרמל – עדיף להעפיל בדרך המתפתלת (להלן "סלאלום") ולא להתפתות לדרכים הישרות והתלולות (להלן "דוכים"). נוף מצוין ואתגרי נהיגה מציע גם הסלאלום, שישמור על בריאות הרכב ועל שלמות התא המשפחתי.
נקודת ההתחלה היא צומת התשבי, המפגש בין כביש 66 לכביש 70.
בתשבי מאפסים את מד המרחק ונוהגים בכביש 70 צפונה, לכיוון צומת העמקים (ג'למי). אין טעם להפעיל את בקרת השיוט כי בדיוק ב-900 מ' מאותתים ימינה, יורדים מהכביש לדרך עפר (יש פתח במעקה הבטיחות). ממשיכים עם דרך העפר צפונה ובמקביל לכביש. מימין תל קשיש ונחל הקישון. עכשיו אפשר לעצום עיניים ולדמיין את הדם – הדם שצבע כאן את מי הנחל בשעה שאליהו הנביא שחט את 450 נביאי הבעל ("ויאמר אליהו להם: תפשו את נביאי הבעל. איש לא ימלט מהם, ויתפשום ויורדם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם". מלכים א' י"ח, מ'). השם תל קשיש נולד מתלאלקסיס בערבית, כלומר תל הכמרים. ואילו הקישון הוא אל מוקטע, מלשון קטיעה או כריתה – וגם זה מתקשר לקטל שהתחולל כאן.

מפת מסלול מוחרקה. אולגה זלטקין

ב-1.2 ק"מ עץ אקליפטוס ופנייה שמאלה אל מנהרה, מתחת לכביש 70. כדאי להיות ערניים בתמרון הזה – מנהג ידוע של נערי העמק הוא לדהור כאן עם אופנועי שטח וטרקטורונים. השלב הבא בתוכנית לכיבוש ההר הוא לאפס את מד המרחק בדיוק באמצע המנהרה. מגיחים החוצה ומיד פונים ימינה, צפונה, במקביל לצד השני של כביש 70. בהזדמנות הראשונה, כעבור פחות מ-100 מ', פונים שמאלה לעבר תחנת שאיבה קטנה ("אתר תל קשיש"). הכיוון הוא דרום-מערב. הפנים אל ההר. אל-מוחרקה, קורבן העולה, הוא קרן כרמל. רבים מייחסים לפסגה הזאת את שיא הגובה של הכרמל. טעות. קרן הכרמל מתנשאת ל-482 מ' ואילו רום כרמל (ממש כמו המכונית ההיא, שהגמלים אהבו ללעוס), שנמצאת במבואות המערביים של הכפר עוספיא, מתנשאת לגובה 546 מ'.
המשך מסלול. ב-700 מ' חולפים על פני מנע בקר ומתקרבים לקו מתח גבוה. אין מה להתעצל – כדאי לשלב להילוך כוח ("Low"). ב-1.0 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע הימנית, מתחת לקו המתח ובכיוון ההר.

טיפוס למוחרקה . אפשר בסרפנטינות

עכשיו צריך להתחיל לבחור – סלאלום או דוכים, במתפתלת או בטיפוס האכזרי, שזרוע גולגולות אבנים, שניתזות לאחור מכוח סיבוב הצמיגים. הדוכים יאתגרו ג'יפאים רציניים עם כלים משופרים. המשך תיאור המסלול מתייחס לסלאלום, שגם הוא דורש כבוד ונהיגה אחראית.
ב-1.2 ק"מ עלייה בהירה, מעט תלולה, ממש מתחת לקו המתח. ב-1.4 ק"מ נפגשים עם סימון השבילים האדום (מס' 4226 במפה) וממשיכים אתו ימינה. ב-1.4 ק"מ מגיעים לשלט "גן לאומי הר כרמל, ברוכים הבאים" ומאפסים שוב את מד המרחק. עכשיו שוב דילמה: לכבוש את ההר או לכבוש את היצר. הלב רוצה להסתער ישר, המוח מייעץ להמשיך בסלאלום. אנחנו בסלאלום והנוף של עמק יזרעאל, שניבט מבעד ללהקת חוטי החשמל, פשוט נהדר.

ב-1.0 ק"מ השיפוע נרגע מעט. אפשר להקדיש קצת תשומת לב לרכב, להריח אותו, לבדוק אם הגיר האוטומטי לא התבשל והקדיח. הלאה. ב-1.1 ק"מ אפשר להתעלם מהאופציה שמאלה. מגיעים לקו העצים, בעיקר אלונים. מדי פעם נתקלים בשפ"צים – שיפועי צד. זה קורה בנקודות שבהן הסלאלום נפגש עם הדוכים והדרך הראשית קורסת מעט. הדרכים האלה עוברות אבולוציה, אבל לאחור, ובדרך כלל נעשות גרועות משנה לשנה. אם יש ספק, אין ספק – יוצאים מהרכב, מביטים, בודקים, חושבים. בהמשך לא צריך או לא כדאי להיצמד דווקא לסימון השבילים האדום, שבמפה מתואר כדרך להולכי רגל בלבד. קיימות בשטח דרכי עפר נוחות ובטוחות יותר.
ב-4.0 ק"מ מגיעים לצומת T, מפגש עם סימון שבילים שחור (מס' 4126) – דרך נוף כרמל. מאפסים את מד המרחק ומתלבטים. אפשר שמאלה, דרומה, עם הסימון השחור לאורך כ-8 ק"מ ועד למפגש עם כביש מס' 672 שיורד לצומת אליקים. ואפשר ימינה, צפונה, עם הצד השני של דרך נוף כרמל, שכעבור כ-10 ק"מ נהפך לסימון ירוק (4128), חולף מתחת לעוסיפא וכעבור עוד כ-8 ק"מ מגיע לנשר ולכביש.

ואפשר להשלים את הסיפור של אליהו ולבחור בדרך שלישית: ימינה, בין הברושים. ב-300 מ' צומת T, מפגש עם דרך סלולה. פונים שמאלה, עם השילוט, אל המוחרקה והכביש הראשי. האספלט משובש. ב-600 מ' שמאלה עם הכביש – לבנה, פיתות ומנזר. דיר אל-מוחרקה, מנזר הכרמליתים. המנזר נבנה בשנת 1883 ונושא את שמו של אליהו. על הפסגה הזאת התחולל המאבק הדרמטי בין אליהו לנביאי הבעל, שנגמר כאמור בטבח, למטה, ליד הקישון. "ותיפול אש ה' ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר…" (מלכים א, י"ח). וזה גם מקור השם אל-מוחרקה – חריכה, שריפה.
נוף מהמשובחים ביותר (עמק יזרעאל, הגלבוע, מפרץ חיפה, הגליל התחתון והעליון ואפילו החרמון), גן מטופח, שפע של מקומות פוטנציאליים לפיקניק באזורים הסמוכים. המנזר פתוח בכל יום בין 08:00 ל-13:00 ולמעט ביום א' גם בשעות אחר הצהריים – 14:00-17:00. הכניסה כרוכה בתשלום. בחצר המנזר בולט פסל אליהו הנביא מניף חרב. מדובר בפסל חדש יחסית, שהוצב שם בשנת 1964 במקומו של פסל ישן וגידם. יהודה זיו מספר ("רגע של מקום", עמ' 115) שהנזירים לא הספיקו להציב את הפסל הישן על כנו בשעה שפרצה מלחמת העולם הראשונה וחיילים מצבא טורקיה פרצו למקום. החיילים פתחו את הארגז שבו היה מונח הפסל בתקווה למצוא בו מטמון. משהתאכזבו, כרתו את ראשו של אליהו ואת ידו הימנית שולפת החרב. הראש הושלך לבור מים סמוך, נמצא והושב למקומו. עקבות היד נעלמו והפסל נותר גידם.
בסוף הביקור מאפסים, חוזרים לאחור, פונים שמאלה ב-T וחולפים בטיילת הנחמדה של דליית אל כרמל. ב-2.5 ק"מ מגיעים לצומת המוחרקה – ימינה לביקור בכפר ובשוק או שמאלה לצומת אליקים.

אולי תתעניינו גם במסלולים הבאים:

לאורך נחל ירקון

השרון ומישור החוף

נחל לבן, חולות חלוצה

צפון ומערב הנגב

נחל שורק

הרי ירושלים והשפלה

נחל זנוח והמעיינות

הרי ירושלים והשפלה

ציר המעיינות רמת הגולן

רמת הגולן וגליל עליון

נחל זנוח – לכל מכונית

הרי ירושלים והשפלה

נחל סכר וחולות ביר משאש

צפון ומערב הנגב

נחל נקרות ודרך הבשמים

הר הנגב והערבה

נחל חימר – המסוע – גבי פרס

הר הנגב והערבה

דיונות אשדוד וניצנים

הרי ירושלים והשפלה

יער דבירה ופריחת החלמונית

צפון ומערב הנגב

קרן סרטבא

בקעת הירדן והשומרון

מלטרון ליער חולדה – לכל מכונית

הרי ירושלים והשפלה

ערבת עברונה וקניון שחורת

הר הנגב והערבה

מבני יהודה לעין תאופיק

רמת הגולן וגליל עליון