מעלה עשוש, מעלה ורדית, מעלה רמון, מעלה מחמל

שיר המעלות. מסלול ארוך ומאתגר בין מיטב המעלות שמציע הנגב. עדיף ביומיים

מאת יואב קווה

אזור:
הר הנגב והערבה
אורך:
135 ק"מ
משך:
12-18 שעות
עונה מומלצת:
אביב, קיץ, סתיו, חורף
מגבלות שטחי אש:
ניתן לטייל בסופי שבוע ובחגים בלבד

עלייך להיות רשום כדי לצפות
בהמשך הכתבה

אפשר לצלוח את שיר המעלות ביום אחד ארוך וצפוף או ביומיים. אין לצאת למסלול ברכב בודד. רצוי שיהיו לפחות שניים-שלושה כלי רכב. יש להצטייד באמצעי חילוץ, ברצועות גרירה, בשאקלים, בכננת ובמשאבה לניפוח צמיגים (קומפרסור). המסלול אתגרי וארוך. לכן על ההפסקות להיות קצרות. כמו כן יש לנהוג בקצב מהיר בקטעי הקישור שבין המעלות הקשים (חלקם דרכי עפר נוחות וחלקם כבישים), אלא אם כן מחליטים לעשות את הטיול הזה במשך יומיים – אפשרות טובה ועדיפה בהחלט.

נוסעים בכביש 90 (כביש הערבה). בתחנת הדלק של עין יהב מתדלקים את הרכב ונוהגים הלאה דרומה.
מאפסים את מד המרחק מול הכניסה למושב צופר וממשיכים דרומה בכביש.
ב-1.4 ק"מ [1] פונים ימינה לדרך עפר מסומנת שחור(מס' 17230), בהתאם לשילוט "דרך הבשמים" (והשער החגיגי). עוקבים אחר הסימון השחור ואבני הדרך הכמו נבטיות.
ב-3 ק"מ חוצים ערוץ נחל ובמזלג פונים שמאלה (דרומה), עם אבני הדרך, לכיוון מוֹאָה.
ב-4.8 ק"מ מגיעים לצומת T ולחיבור עם סימון שבילים אדום (מס' 17431). מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה (דרומה). נוסעים כל הזמן עם הסימון האדום.
ב-400 מ' נוסעים שמאלה, עם הסימון האדום. ב-4.5 ק"מ נוסעים ימינה עם הסימון האדום (הנפגש עם סימון ירוק).
ב-7.4 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע השמאלית וממשיכים עם הסימון האדום (מי שיפנה ימינה עם הסימון השחור יגיע למסלול נחל עָשוֹש – ראו מסלול 36).

מסלול טיול במעלות הנגב. מפת המסלול באדיבות הוצאת מפה

ב-8.5 ק"מ נוסעים ישר עם הסימון האדום ועם סימון שביל ישראל, ולקראת 10 ק"מ מזדקר ממול מעלה עשוש [2]. המעלה המרשים חצוב בסלע, והוא מספק נקודות תצפית מעולות לצופים על מחזה הטיפוס. לשם הטיפוס חיוני מכוון חיצוני. כמו כן צריך בדרך כלל לערום כמה אבנים לפני המדרגה ("עבודות מע'צ"). רצוי מאוד לנקז כ-10PSI לחץ אוויר מהצמיגים (להוריד, למשל, מלחץ ניפוח 35 ללחץ ניפוח 25). לא כדאי להסתער על העלייה בכוח, אלא לכבוש אותה בנהיגה חלקה ומבלי לחולל נזקים.

בראש מעלה עשוש מאפסים את מד המרחק וממשיכים הלאה (דרומה) עם הסימון האדום ועם סימון שביל ישראל. ב-3.6 ק"מ חולפים על פני מיפגש עם סימון ירוק (לכאן מגיע שביל עוקף מעלה עשוש). ממשיכים עם הסימון האדום לכיוון דרום-מערב.
ב-8.3 ק"מ נוסעים ישר (דרומה) עם הסימון האדום.
ב-9.0 ק"מ מגיעים לצומת חשוב – מיפגש עם סימון כחול (מס' 17433). השילוט מורה: "נחל זַעַף, רמת ברק".

יש להחליט אם המסלול יכלול את מעלה ורדית. מעלה ורדית הוא אחד האתגרים הקשים בדרום. כדי לעבור אותו יש צורך ברכב גבוה עם נעילת דיפרנציאל או עם בקרת משיכה אלקטרונית. ההחלטה תלויה בדגם הרכב, במיומנות הנהג ובזמן העומד לרשות המטיילים.

מעלה עשוש. לנקות את הפודרה עם מטאטא רחובות

המסלול ללא מעלה ורדית:

מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה (מערבה) עם הסימון הכחול, לפי השילוט "נחל זעף רמת ברק". כעבור כ-9 ק"מ מגיעים למיפגש עם סימון אדום. מאפסים את מד המרחק למרגלות הר כיפה. מטפסים בעלייה לא קשה במיוחד, וב-3.1 ק"מ מגיעים לצומת [5] – מיפגש עם סימון ירוק (מס' 17460). מכאן יש לדלג לפיסקה שכותרתה "המשך משותף".

המסלול כולל מעלה ורדית:

ממשיכים דרומה עם הסימון האדום, לפי השילוט "נחל ברק, דרך המעיינות".
ב-2.4 ק"מ מגיעים למיפגש עם דרך טובה מסומנת כחול (מס' 17430), המובילה לנחל ברק. פונים ימינה (מערבה), וב-2.8 ק"מ פונים שמאלה (דרומה) עם המשך הסימון האדום. נכנסים לערוץ הרחב של נחל פָּארָן.
ב-6.4 ק"מ, לא רחוק מהחממות של מושב פארן, מגיעים למזלג [3] ולמיפגש עם סימון שחור (מס' 17515). מאפסים את מד המרחק ופונים אל הסימון השחור ימינה (מערבה), בתוך הערוץ הרחב של הנחל. עוקבים אחר הסימון השחור. ב-5.3 ק"מ יש מיפגש עם סימון שבילים ירוק. פונים ימינה ומייד שמאלה עם המשך הסימון השחור.
ב-9.2 ק"מ, במזלג, פונים ימינה עם הסימון השחור.

ב-10.2 ק"מ, קרוב לרכס, מגיעים לצומת T. מתחברים לסימון הכחול (מס' 17560) ולסימון שביל ישראל. מאפסים את מד המרחק שוב ופונים שמאלה (דרום-מערבה) עם הסימון הכחול ונחל פארן.

למרגלות מעלה ורדית

ב-600 מ', במזלג, פונים ימינה עם הסימון הכחול לעבר הפיתחה הצרה של הערוץ. ב-4.1 ק"מ מגיעים למזלג ולחיבור עם סימון שבילים שחור (מס' 17575). ממשיכים ימינה (מערבה) עם הסימון השחור.
ב-4.9 ק"מ יש צומת נוסף – חיבור עם סימון שבילים אדום (מס' 17467). מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה (צפונה) עם הסימון האדום.
ב-1.0 ק"מ מטפסים בעלייה חביבה.
ב-4.8 ק"מ מגיעים למיפגש עם סימון כחול (שביל הליכה). ממשיכים עם השביל האדום.

ב-5.4 ק"מ מגיעים למרגלות מעלה ורדית [4] . כדאי שהרכב העולה ראשון יהיה בעל כושר העבירות הטוב ביותר, עם הנהג המיומן ביותר ומצויד בציוד המתאים (במקרה של גרירת הבאים בתור). בראש מעלה ורדית מאפסים את מד המרחק, וממשיכים בכיוון צפון עם הסימון האדום. בדרך חולפים על פני כמה מפגשים עם סימון שבילים כחול. ממשיכים עם הסימון האדום.
ב-6.5 ק"מ מגיעים למיפגש עם נחל ברק (הסימון שחור). ממשיכים עם הסימון האדום.
ב-8.1 ק"מ מגיעים לצומת ולמיפגש עם סימון כחול (מס' 17461). מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה (מערבה) לעבר העלייה להר כיפה. ב-3.1 ק"מ, אחרי הטיפוס, מגיעים לצומת ולמיפגש עם סימון ירוק [5].

עבודות מעצ

המשך משותף:

בצומת הסימונים כחול-ירוק-שחור [5] מאפסים את מד המרחק ופונים עם הסימון הירוק ימינה (צפונה) למצפור.
ב-700 מ', משמאל לדרך, יש חניון לילה (אפשר ללון כאן אם מחליטים לפרוש את הטיול על פני יומיים). ממשיכים ישר צפונה.
ב- 1.3 ק"מ פונים ימינה למצפור. ב-1.8 ק"מ מגיעים לחניית המצפור. המצפור הוקם לזכר סרן רותם שני, שנהרג ב-2001 בהתהפכות אופנוע ברכיבת שטח. שני היה ילד פלא פרא, גאון במכניקה ובנהיגה. הוא שירת ביחידות מובחרות ונהפך בחייו למיתוס בתחום רכבי השטח. גובה המצפור: 500 מ', והנוף מרשים ביותר. מאפסים את מד המרחק וחוזרים לאחור.
ב-1.7 ק"מ, בצומת [5], ממשיכים ימינה (מערבה) עם הסימון הכחול (מס' 17461), לפי השילוט "נחל יחם". הדרך טובה ומהירה.
ב-10.7 ק"מ מגיעים לכביש 40 (נקודה [6]). כעת רצוי לנפח את הצמיגים בחזרה ללחץ הניפוח הנכון לכביש. למי שאין משאבה מומלץ לנסוע לאט ובזהירות. מאפסים את מד המרחק ופונים עם הכביש ימינה (צפונה) לכיוון מצפה רמון.

כעבור 35 ק"מ מגיעים לפנייה שמאלה למעלה רמון, אלא שבכביש מסומן קו הפרדה רצוף (קו לבן). לכן יש להמשיך הלאה עם הכביש עוד כ-2 ק"מ, עד שקו ההפרדה הופך מקווקו (אפשר לבצע פניית פרסה זהירה ואחריה לנסוע בכיוון ההפוך כ-2 ק"מ נוספים). כשמד המרחק מראה על 39 ק"מ, יש לפנות ימינה לדרך עפר, לפי השילוט "מעלה רמון 4X4" והסימון שחור (מס' 18240) [7].
מאפסים את מד המרחק ונכנסים לשטח. ב-500 מ' ממשיכים ישר עם הסימון השחור (לא פונים ימינה לעבר עמוד החשמל).

ב-2.3 ק"מ גולשים לערוץ.
ב-3.6 ק"מ חולפים על פני מיפגש עם סימון אדום. ממשיכים עם הסימון השחור בכיוון מערב.
ב-9.0 ק"מ יש מיפגש נוסף עם סימון אדום (מס' 18230), המוביל למפער נְקָרוֹת. ממשיכים ישר (דרומה) עם הסימון השחור.
ב-17.8 ק"מ, בצומת , עוזבים את הסימון השחור ועוברים לסימון האדום (מס' 18241). מאפסים את מד המרחק. השילוט הוא: "מעלה רמון – עבירות קשה", וטיפוס הבולדרים מתחיל לאחר כחצי קילומטר [8]. ב-2.0 ק"מ הטיפוס מסתיים. בדרך יש כארבעה קטעים של עבירות קשה.
ב-5.2 ק"מ מגיעים לצומת ולמיפגש עם סימון שחור. פונים ימינה עם הסימון השחור. ב-5.5 ק"מ פונים שוב ימינה. ב-5.9 ק"מ חולפים ליד החאן המדברי "סוכה במדבר". ממשיכים עם הסימון השחור עד הכביש – 8.0 ק"מ. עם ההגעה לכביש פונים שמאלה.
ב-9.9 ק"מ נוסעים ישר בצומת.
ב-12 ק"מ מגיעים למצפה רמון וממשיכים ישר בכיכר.
ב-12.7 ק"מ מגיעים לכביש 40 [9].

המשך אפשרי:

אם נותרו לפחות שעתיים וחצי עד השקיעה, ויש עוד מרץ, אפשר להמשיך לפרק האחרון של הדרך: מעלה מַחְמַל.
מהכיכר [9] הסמוכה לתחנת הדלק שעל כביש 40, פונים ימינה בדרך עפר רחבה ונוחה לכיוון צפון-מזרח, עם סימון השבילים השחור (מס' 17185). מאפסים את מד המרחק ונכנסים לשטח בדרך זו. מימין משתרע פארק הפסלים.
11 ק"מ מנקודת ההתחלה נצמדת הדרך לשפת המצוק של המכתש. הנוף עוצר נשימה. כעבור כ-7 ק"מ נוספים מגיעים לצומת. הדרך מתמזגת עם דרך הנפט, המלווה את צינור הנפט מאילת לאשקלון. בצומת פונים ימינה (דרומה) אל מעלה מחמל המיתולוגי. השלט הירוק המוצב במקום מכריז: "מעלה מחמל – ברוכים הבאים למכתש רמון" [10], אך שימו לב: הירידה למעלה מחמל מסוכנת. ולכן כתוב בשלט: "נא להשתמש במעלה נוח הסמוך".
לנוסעים בדרך זו בכל זאת, יש לנהוג לאט ובזהירות. עם מרווח גחון גבוה ובנהיגה מחושבת אפשר להגיע למטה בשלום. בתחתית המעלה מתחברים לדרך עפר נוחה המסומנת שחור (מס' 17182). דוהרים עליה כ-7 ק"מ עד לחניון בְּאֵרוֹת, ואחריו פונים בצומת ימינה (מערבה) עם הסימון האדום (מס' 17195). נוסעים עוד כ-5 ק"מ עד לכביש 40 ולסוף המסלול

קורס נהיגת שטח עם יואב קווה - למתחילים ומתקדמים