רמת סירין: נחל תבור עד החללית

חום אוגוסט-אוגוסט. שתי דמויות שרועות על דרך העפר, חשופות לשמש. למראה המכונית המתקרבת הן מזדקפות ומכתיפות תרמילים עצומים. "אנחנו בסדר", עונים שני בחורים צעירים, חייכנים, עטורי זיפים, "יש לנו מספיק מים. אנחנו הולכים את שביל ישראל מדן אבל לא עד אילת – רק עד הרצליה".

"שביל ישראל", שסומן החל ב-1980 בידי אורי דביר ואנשי צוותו, יועד במקור להולכי רגל – רק 20% מהתוואי היו עבירים לרכב שטח. אבל מאז התפשטה תופעת ה-4X4 התהפך היחס: 80% מתאימים לרכב שטח, ורק 20% להולכי רגל בלבד.

מסלול הטיול (ל-4X4) חופף ברובו לקטע של "שביל ישראל". הוא מכיל מים זורמים, מעיינות ונוף משובח בכל עונות השנה, בוץ חלקלק בחורף, ומרבדי פריחה בסוף החורף ובאביב. רמות יששכר, המחולקות לשלוחת צבאים, רמת כוכב ורמת תבור (רמת סירין) הן אזור נדיר בצפון הארץ: עשרות אלפי דונמים של שטח פתוח ושדות חקלאיים ללא בינוי ופיתוח, כבישים ותשתיות. אבל גם על השטח הזה כבר מאיימים כל מיני "פרויקטים".

טיול מנחל תבור למצפה אלות 4X4. מפת המסלול באדיבות הוצאת מפה

חלזונות שחורים בנביעה לבנה

סיפור הדרך מתחיל בצומת גזית (1), על כביש מס' 65, כ-15 ק"מ מצפון-מזרח לעפולה. בצומת מאפסים את מד המרחק ופונים לכיוון דרום-מזרח, אל כביש מס' 7276 לעבר קיבוץ גזית וכפר קיש. ב-2.5 ק"מ פונים שמאלה לכביש שמוביל לכפר קיש. ב-3.4 ק"מ נפרדים מהאספלט ופונים ימינה, לכיוון דרום-מזרח, אל דרך עפר המסומנת בסימון שבילים אדום (מס' 3329) ובסימון לבן-כחול-כתום של "שביל ישראל" (2). אפשר להבחין בסימונים צבועים על מעקה הבטון הקטן של גשרון המוצב במקום. מאפסים את מד המרחק.

מכאן מתפתלת בין השדות דרך עפר טובה. מימין, כלומר מדרום, זורם נחל תבור (ואדי בירה), שמתחיל בהרי נצרת ונשפך לירדן, סמוך לקיבוץ גשר. ב-1.0 ק"מ, בצומת, ממשיכים ישר. ב-1.2 ק"מ חוצים את ערוץ הנחל – בחורף זה נראה טבעי, אבל בשיא הקיץ, כשהאוויר מסביב מבעבע מחום, צריך לגעת במים הזורמים כדי להאמין. מיד אחרי הערוץ, (3) צומת T – פונים שמאלה, לכיוון צפון מזרח, עם סימון "שביל ישראל" וסימון ירוק (מס' 3326).

ב-1.5 ק"מ מתעקלת הדרך ימינה. ב-1.65 ק"מ מזומנת צליחה נוספת של ערוץ נחל תבור ומיד אחריה צומת T: צריך לפנות ימינה עם המשך הסימון הירוק. ב-1.85 ק"מ חולפים על-פני תחנת שאיבה. בהמשך הדרך מחזה מפתיע בימות הקיץ: בריכות מים וסביבן כרי דשא ירוק. ב-2.5 ק"מ חוצים ערוץ נוסף. ב-3.0 ק"מ פוגשים דרך עפר עם סימון שבילים שחור (מס' 3315), שיורדת מכיוון תל רכש. בנקודה זו מאפסים את מד המרחק וממשיכים לנהוג ישר, לכיוון צפון-מזרח. ב-300 מ', במזלג שלפני הערוץ, פונים שמאלה, אל הזרוע הצפונית יותר ולעבר מכלאת בקר (4).

עין רכש. הנביעה הלבנה

מכאן יוצאים לגיחת הלוך-חזור אל מעין עין רכש: במזלג הסמוך בוחרים בזרוע הימנית, התחתונה, הקרובה יותר לערוץ נחל רכש, יובל של נחל תבור. ב-900 מ' מצמצמים טווח לעבר תחנת שאיבה הנושאת את הכיתוב "אל תדאג, אריה יסדר" (תחנת השאיבה נמצאת מימין לדרך). כאן אפשר לחנות ולפסוע ברגל אל מעיין עין רכש הפועם בתוך שוקת בטון יפה לשכשוך (5). עין רכש נקרא בערבית עין אל-בֵּידא, שפירושו הנביעה הלבנה, שם שמקורו במחשופי הגיר הלבנים שבמדרונות הנחל. יש במקום גדודים של חלזונות שחורים וזוגות בודדים של סרטנים, וסביב המעיין גדלים שיחי פטל קדוש, קנה ונענע משוּבּלת ועצי ערבה ושיזף מצוי – מקום מצוין לנגיסה מסל הפיקניק.

מועדון מעריצי האלה

מעין רכש חוזרים בנהיגה לאחור (אין צורך לאפס את מד המרחק). ב-1.6 ק"מ חולפים שוב על פני מכלאת הבקר (4). בצומת T פונים שמאלה, לכיוון מזרח, וחוצים את נחל רכש – מיד לפני החצייה יש לאפס את מד המרחק. בצד השני של הערוץ ממתינות שתי עליות – כל בחירה נכונה. בצומת הסמוך פונים שמאלה עם הסימון השחור (מס' 3315). ב-200 מ', במזלג, פונים שמאלה עם הסימון השחור ו"שביל ישראל" בדרך עלייה משובשת. המשך השביל רץ חופשי בין השדות. הכיוון הכללי הוא צפון. צריך להקפיד לעקוב אחר המשך הסימון השחור. ב-2.9 ק"מ, בצומת, ממשיכים ישר עם אותם סימוני שבילים.

מצפה אלות. אחת האלות עלתה באש

ב-3.7 ק"מ, בצומת, שוב ממשיכים ישר. שיחי הצבר הגדלים כאן, שמתחננים בקיץ לקוטפים, שימשו פעם לגידור בין בתים וחלקות בכפר הערבי סירין, שננטש ב-1948 בהוראת הוועד הערבי העליון, שחשש כי כפרי המוע'רבים (סירין, עוּלַם וחַדאתָה), שנודעו בקשריהם עם היישוב היהודי, ישתפו פעולה. באזור – השם העברי הרשמי של המקום הוא עיי סירין – התגלו חרסים המעידים על התיישבות מתקופת המלוכה, ויש הטוענים כי כאן שכנה שיאון המקראית (יהושע יט 19).

ב-4.4 ק"מ, בצומת, פונים שמאלה (לכיוון צפון). ב-5.0 ק"מ, בצומת T, פונים שמאלה לדרך מסומנת ירוק (מס' 3314) והמשך "שביל ישראל". הפנים פונות כעת להר הנהדר, תבור. ב-5.7 ק"מ עיקול שמאלה (ממשיכים לעקוב אחר המשך הסימון הירוק). ב-6.5 ק"מ מגיעים לאזור חורבת אוּלָם (6) – חורבה קדומה ושרידי הכפר הערבי הנטוש עוּלם. כאן גדלה אלה אטלנטית כבירה. סוג העץ הזה ראוי למועדון מעריצים: חי מאות שנים, אינו מתכופף לרוח, אינו נשבר בשלג ועמיד (יחסית) בשריפות. המעיין הסמוך, עין אולם, הוא קריאה להרפתקה: צריך לצאת מהאקלים הממוזג של המכונית, לפלס דרך בין הפרות, להגיע אל כיפת הבטון שמכסה את הנביעה ולטבול באחד הפתחים.

תצפית מהחללית

המשך נהיגה. ב-7.2 ק"מ עיקול שמאלה וחצייה של ערוץ נחל אולם – המעבר עלול להיות בעייתי אחרי שיטפון. ב-7.5 ק"מ הדרך מתעקלת ימינה, לכיוון מזרח (ומצטרפת דרך נוספת). סימון הצבעים הוא קבוע: ירוק ו"שביל ישראל". ב-8.2 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע הימנית. ב-8.3 ק"מ נפרדים מהירוק ומתמזגים עם דרך מסומנת כחול (מס' 3240). ממשיכים עם הסימון הכחול וב-8.6 ק"מ, בצומת, פונים שמאלה לכיוון צפון, עם סימון שחור (מס' 3311) ו"שביל ישראל" – בין השדה למצבור אבני בזלת.

ב-9.5 ק"מ מגיעים למה שנראה כמו רכב הנחיתה על הירח או לפחות הליקופטר קצוץ זנב ולהבים (7). פעם הוא שימש מגדל להקרנת סרטים בקיבוץ אפיקים, ואחר כך גררו אותו הקיבוצניקים לכאן כדי לזכות בפינה טובה להפסקות בעבודה בשדה. היום החללית נטושה ומוזנחת, אבל הנוף של בקעת יבנאל והכינרת הנשקף ממנה נהדר תמיד.

עין אולם. לפלס דרך בין הפרות

ממשיכים לנהוג לאורך השדות. ב-9.9 ק"מ מגיעים למצפה אֵלות – נקודת טריג 368 (8). כאן שואפת חברת החשמל להקים שורה של טורבינות להפקת חשמל בכוח הרוח. הרעיון "ירוק" במהותו, אבל עלול לגרום פגיעה קשה לנוף ואולי אף שיבושים בנתיבי הנדידה של הציפורים. במצפה אֵלות יש רק אלה אחת, שאליה מובילים המשך השביל השחור ו"שביל ישראל". פעם היו שתיים בכתף המזרחית של המצוק, אבל אחת מהן עלתה באש בגלל מדורה עוממת שהשאירו מטיילים פזיזים.

במצפה אלות מאפסים את מד המרחק וחוזרים לאחור, לכיוון מערב. ב-400 מ' חולפים שוב ליד החללית (7). ב-700 מ', במזלג, בוחרים בזרוע השמאלית. ב-900 מ' ממשיכים ישר. ב-1.2 ק"מ, בצומת, נוסעים ישר, דרומה. ב-1.4 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע השמאלית (סימון שחור). ב-2.2 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע הימנית, לכיוון דרום-מזרח. ב-2.5 ק"מ, בצומת T (ליד מכל המים), פונים שמאלה עם הסימון הכחול ומקפידים להיצמד אליו מעתה והלאה. ב-2.6 ק"מ פונים ימינה, ב-3.7 ק"מ ממשיכים ישר, ב-4.1 ק"מ עדיין ישר וכך גם ב-4.2 ק"מ. ב-5.4 ק"מ נוסעים עם הדרך הראשית. ב-5.5 ק"מ, במזלג, פונים ימינה. ב-5.7 ק"מ ממשיכים ישר. ב-6.2 ק"מ עולים על כביש הסרפנטינות, שגולש למנחמיה. ב-8.3 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע השמאלית. ב-9.1 ק"מ פונים שמאלה, ב-11.3 ק"מ פונים ימינה וב-12 ק"מ מגיעים לכביש מס' 90: ימינה לבית שאן, שמאלה לטבריה.

אולי תתעניינו גם במסלולים הבאים:

עין נטף ונחל כפירה

הרי ירושלים והשפלה

מעיינות בהרי ירושלים – נחל זנוח

הרי ירושלים והשפלה

נחל כסלון, תל כסלון, עין למון

הרי ירושלים והשפלה

תל צפית רמת אבישור מערות לוזית

הרי ירושלים והשפלה

טיול 4X4 למוחרקה

כרמל ורמות מנשה

יער בארי אל הכלניות בכל מכונית

צפון ומערב הנגב

קרן סרטבא

בקעת הירדן והשומרון

חורבת קיאפה

הרי ירושלים והשפלה

נחל אלות, הר חמרן – ל-4X4

הר הנגב והערבה

המסלול הסודי: אל העיר האבודה של ממלכת דוד

הרי ירושלים והשפלה

נחל עשוש

הר הנגב והערבה

נחל נקרות, מעלה דקלים – הסיבוב הקצר

הר הנגב והערבה

מבית גוברין ליער להב

הרי ירושלים והשפלה

הר אביטל והר בנטל

רמת הגולן וגליל עליון

נחל לבן

צפון ומערב הנגב