ערבת עברונה וקניון שחורת

מרחוק, בעין בלתי מזוינת, הם נראים כמו מצופים לבנים, נחים בשקט על פני המים הרדודים. לעיתים בוקע מכיוונם קול תרועה או רטינה. אבל כשמתקרבים מתברר שאלה ציפורים, בעלות צוואר מעוקל ומקור מאונקל – פלמינגו. המחזה הזה מתקיים כל ימות השנה, לא באפריקה אלא בערבת עֶבְרוֹנָה, 10 ק"מ צפונית לאילת. בערבת עברונה, המשתרעת על פני 40 קמ"ר, יש סוואנה של עצי שיטה, עדרי צבאים, בריכות מלח וציפורים, ושרידים של חווה חקלאית עתיקה עם מערכת תת-קרקעית משוכללת להובלת מים.

דקלים עדיני צוואר

נקודת המוצא של המסלול על כביש הערבה (מס' 90), כ-25 ק"מ מדרום ליוטבתה, או 10 ק"מ מצפון לאילת (למדידה מדויקת: מאפסים את מד המרחק ביציאה מאילת, סמוך למחסום, ונוהגים 10.4 ק"מ). בשלט "באר עברונה" יורדים מכביש הערבה מזרחה (ימינה לבאים מאילת) אל דרך עפר עם סימון שבילים שחור (מס' 20425). מיד אחרי הירידה מהכביש מאפסים את מד המרחק.

הפתעה. מים במדבר. בריכות אידוי ושפע ציפורי מים

מכאן הניווט הוא סיפור פשוט: ב-2.4 ק"מ פונים ימינה, דרומה, בעקבות המשך הסימון השחור. אחרי הפנייה יש כמה שיבושים קטנים בדרך, אבל אין שום קושי לעבור אותם בכל מכונית. ב-2.7 ק"מ מגיעים לבאר – זוהי עין עברונה, ובשמה הערבי עין א-דאפְיֶה (המעיין החמים). ייתכן שכאן עברו בני ישראל בדרכם ממצרים, ככתוב: "ויסעו מיטבתה ויחנו בעברונה" (במדבר לג, 34). המים המליחים של המעיין נאגרו בבור מדופן ומשם זרמו בתעלה לבריכות, אבל כשחברת מקורות הגבירה את השאיבה באזור בשנות ה-1960ירד מפלס מי התהום והבאר כמעט יבשה. בשנת 2005 החלה רשות הטבע והגנים להזרים מים לבאר באמצעות צינור, מתוך כוונה לשחזר את הבאר המקורית. סביב עין עברונה גדלים דקלי תמר, עצי שיטה סוככנית וצמחים אחרים האופייניים לשולי אזור המְלֵחָה.

ממשיכים בנהיגה עם הסימון השחור. ב-5.6 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע הימנית, סימון שבילים שחור (מס' 20425), ודוהרים הישר לעבר קבוצה תמירה של דקלים – מד המרחק אמור להראות 5.8 ק"מ. אלה אינם סתם דקלים אלא דקלי דוֹם (או דום מצרי), עדיני צוואר, שהפכו לסמל של המועצה המקומית חבל אילות. ערבת עברונה היא בית הגידול הצפוני ביותר בעולם לדקלים אלה, שגדלים בדרך כלל בנאות מדבר לאורך חופי ים סוף ובמזרח אפריקה. מכיוון שהם שותים הרבה מים, ירידת מפלס מי התהום בערבה סיכנה את חייהם, ורשות הטבע והגנים התקינה להם טפטפות.

הבאר בעין עברונה. אולי עברו כאן בני ישראל

תמירונים על המים

אחרי הדקלים, במזלג, בוחרים במסעף השמאלי ומתחילים לעקוב אחר סימון שבילים אדום (מס' 20428). ב-7.1 ק"מ וב-7.7 ק"מ ממשיכים ישר. ב-7.9 ק"מ מתעקלת הדרך שמאלה ומטפסת במתינות על סוללת עפר. עכשיו הפתעה: הנוף המדברי מתחלף בבריכות מים ומסלול הנהיגה עובר ממש על שפת הבריכות (צריך לעקוב אחר הסימון האדום: בקצה העלייה לסוללה שמאלה ומיד ימינה אל הדרך העוברת בין הבריכות). אלו בריכות אידוי המכילות תמלחת – מים מלוחים בריכוז גבוה. המים מכילים שפע אצות, זחלי זבובים, סרטנים קטנים ועוד, ובזכות המעדנים האלה מבקרות בבריכות ציפורים רבות. אפשר לפגוש כאן תמירונים – ציפורים אלגנטיות בעלות רגליים ארוכות, שכמו הולכות על המים, ואת הפלמינגו – הצעירים לבנבנים, המבוגרים ורודים כמעט כמו בסרטים המצוירים. בחורף מתגוררות במקום כ-200 ציפורים, ולקראת הקיץ מחצית מאוכלוסיית הפלמינגו נודדת מכאן.

ב-8.7 ק"מ פונים ימינה (מערבה) בשיפוע קצר, לכיוון החממות, וחולפים לאורך שדירת עצים ועמודים (עדיין סימון אדום). ב-9.6 ק"מ, בצומת, מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה (צפונה) לצורך גיחת הלוך-חזור אל חוות עברונה. הכביש המשובש, סימון שבילים ירוק (מס' 20427), הוא למעשה התוואי הישן של כביש הערבה. ב-1.3 ק"מ פונים ימינה (מזרחה) ונוהגים כ-100 מ' עד לסככה גדולה. צל הסככה הוא הזדמנות טובה להפסקת אוכל.
הנוף מהסככה נראה צחיח, שטוח ודל, אבל אם פוסעים כמה עשרות צעדים בכיוון צפון-מזרח נתקלים בממצאים מעניינים – שרידים של בית חווה, בריכת אגירה ותעלת מים. לפני כ-1,300 שנה שיגשגה כאן חווה חקלאית משוכללת שבה גידלו עצי תמר, זית, שקד, חרוב ואפרסק, וגם חיטה, שעורה וירקות. החווה סיפקה תוצרת חקלאית לעיר איילה (היום עקבה). במרחק כ-200 מ' מצפון לסככה נמצאים שני לועות פעורים באדמה, שהוקפו במעקה מתכת חדיש. אלה הן "פוּגארוֹת", מערכת משוכללת של בארות שרשרת מחוברות במנהרות תת-קרקעיות, שפותחה במקורה באיראן. מדרגות מתכת מוליכות אל פיר בעומק כ-10 מ', שממנו אפשר להתקדם בשפיפה, כמעט בזחילה, בעזרת פנסים, למרחק של כמה עשרות מטרים עד הפיר השני.

יעל בקניון שחורת

חוזרים למכונית ונוהגים בחזרה שמאלה, דרומה, על כביש הערבה הישן, עד למפגש המחודש עם הדרך המסומנת באדום (מס' 20428) (4). פונים ימינה (מערבה), וכעבור 100 מ' מגיעים לכביש הערבה.
אפשר לסיים את הטיול בנקודה הזאת או להמשיך לקניון שְחורֶת – נהיגת הלוך-חזור בדרך עפר וטיול רגלי קצר ומשובח.

בין מצוקי הגרניט
לממשיכים בטיול: חוצים את כביש הערבה בזהירות ומאפסים את מד המרחק. השילוט מכריז "קניון שחורת, עמודי עמרם". לפנים משתרעת דרך עפר משובחת עם סימון כחול (מס' 20440), המובילה מערבה לעבר שרשרת ההרים. ב-2.4 ק"מ, במזלג, פונים שמאלה (לכיוון דרום) עם הסימון הירוק (מס' 20441). ב-4.0 ק"מ נכנסת הדרך אל בין ההרים. ב-4.6 ק"מ ממשיכים ישר עם הסימון הירוק. ב-4.8 ק"מ, כל הזמן עם הסימון הירוק, מתעקלת הדרך ימינה. ב-5.9 ק"מ עוצרים ליד מחסום הסלעים.
מכאן אפשר להתקדם רק ברגל לתוך קניון שְחוֹרֶת הצר והמרהיב. השביל עובר בין מצוקי הגרניט הכהים, מדלג על כמה מפלים וחוצה מכתשות (מים הם אירוע נדיר). הדרך אינה קשה להליכה, ומי שרוצה יכול לצעוד כ-3 ק"מ עד ת'מילת שחורת, מקור מי תהום עיליים החבוי בתחתית סלע גדול. בכל נקודה אפשר לעצור ולחזור למכונית.

הנהיגה חזרה לכביש הערבה פשוטה. חוזרים לאחור בדיוק בדרך שהובילה לכאן: עם סימון השבילים הירוק (מס' 20441) ואחריו ימינה לסימון שבילים כחול (מס' 20440) עד כביש מס' 90.

אולי תתעניינו גם במסלולים הבאים:

עין נטף ונחל כפירה

הרי ירושלים והשפלה

רמות, חורבת כנף, צומת מעלה גמלא

רמת הגולן וגליל עליון

ממעלה שחרות לגב צניפים

הר הנגב והערבה

רכס בוקר – מסלול שטח קשוח

צפון ומערב הנגב

במעלה הר חמרן

הר הנגב והערבה

טיול 4X4 למוחרקה

כרמל ורמות מנשה

נחלים זורמים ברמות מנשה

כרמל ורמות מנשה

נחל ירקון – ספר 2014 – טקסט מלא

השרון ומישור החוף

אל חולות חלוצה ונחל לבן

צפון ומערב הנגב

הר הרוח ונחל יתלה

הרי ירושלים והשפלה

מנבי מוסא למנזר מרסבא

מדבר יהודה וים המלח

טיול 4X4 מחורבת סומק לעמק מהר"ל

כרמל ורמות מנשה

נחל ציפורי 4X4

גליל תחתון ועמקים

מדבר יהודה אתגרי

מדבר יהודה וים המלח

הר גלבוע – רכס הגלבוע

גליל תחתון ועמקים