10. צוקי גיתה

אוֹרי דביר: "ליד הכפר ג`ת יורדת דרומה דרך עפר מסומנת סימון שבילים שחור, עוברת ליד צוקי גיתה, חוצה את נחל בית העמק ועולה לירכא. דרך טובה לרכב שטח ויותר מכך למטיילים ברגל".

ג'ת, גיתה, צוקי גיתים ועוד שווים ביקור / מאת אורי דביר

המסלול מתאים לרכב רגיל. אם יש רכב שטח, יש מסלול חלופי מקביל, קצר אבל אתגרי.
מים: יש להצטייד, אם כי המרחקים בין כפר לכפר שם אפשר להצטייד אינו גדול
עונה: כל השנה [בחורף סיכוי רב יותר למים בעין מג'נונה], לא בגשם וכשיש בוץ.
מפה: מפת טיולים וסימון שבילים, מס' 2 הגליל העליון

כביש נוף יפהפה, חדש יחסית [בן כמה שנים] יורד מהכפר הדרוזי ינוח לעבר ג'ת, כפר דרוזי גם הוא. ליד ג'ת יורד כביש לנחל בית העמק ומעפיל לכפר הדרוזי הגדול ירכא. נראה שהכביש נסלל בידי תושבי הכפרים, זה כביש צר ללא סימונים עליו ללא תמרור ואפילו הפנייה אליו לא הייתה מסומנת כשנסענו בו. מולנו באה משאית כבדה, ואם כי הפגישה עמה עברה בשלום היא הייתה בהחלט לא נעימה- אז זהירות! כשעולים לירכא אפשר לצאת מזרחה בכביש המוליך לחבל תפן, או לרדת מערבה לכביש 70. עד כאן זה טיול נופי לרכב רגיל.

בעלי רכב שטח, יפנו גם הם לכביש הצר הלא ממוספר והלא מתומרר, ואחרי מרחק קצר, יפנו שמאלה, לדרך מסומנת שחור היורדת לנחל בית העמק דרך צוקי גיתה.

ועתה לטיול עצמו:
נקודת המוצא שלנו היא כפר וורדים, משם נרד מערבה ונחפש את השלט המורה לכיוון הכפר הדרוזי ינוח. הכביש חוצה שכונה של כפר ורדים ונכנס לתוככי הכפר ההררי ינוח. יש סימון ויש גם שילוט וגם אם מתבלבלים מעט אפשר לשאול על הדרך לג'ת.

הכפר ינוח שומר על שם יישוב מקראי קדום, שלפי ספר מלכים הוגלו תושביו במאה ה-8 לפני הספירה בידי תגלת פלאסר ה-3. יש ליישוב מגילת יוחסין גם מאוחרת יותר והוא נושא עימו גם סיפור לחימה מיוחד במלחמת העצמאות. אחרי הרחבות הצרים והסמטאות של ינוח, יוצאים בכביש רחב, היורד לעבר הכפר ג'ת. מולנו נפרש חלק מנופו של הגליל עד הכרמל והים. יפה! בעבר היה כאן שביל בלבד שהיה לדרך צרה עד שנסלל הכביש הרחב והיפה. נכנסים לכפר ג'ת, השוכן על תל עתיק שיש המזהים אותו עם גת אשר המקראית, דו הנזכרת גם בתבליטו של המלך רעמסס השני שנמצא בכרנך שבמצרים. גם כאן יש שלטי הכוונה.

מהכפר ג'ת אפשר לבחור בשלוש דרכים כדי לצאת מערבה לכביש 70 למרגלות ההרים: א] להמשיך ישר ולחלוף על פני היישוב כליל. ב] לטייל טיול קצר ולהציץ לישוב הנאה גיתית ג] בדרך בחזרה, לפנות ברכב רגיל לכביש לירכא או ברכב שטח לדרך העפר [די קשה] היורדת ליד צוקי גיתה לנחל בית העמק.

המשך המסלול לרכב שטח:
דרך העפר היורדת לצוקי גיתה פונה מהכביש מג'ת לירכא. לאחר מרחק קצר מאז עוזבים את הכביש מג'ת לגיתה פונה דרך עפר מסומנת שחור. היא יורדת במתינות ומגיעה למשטח שם נעשות עבודות שונות. דרך העפר מסומנת כאן טוב, ממשיכה ויורדת, היא מתעקלת, ומסיבוב לעיקול היא הופכת לגרועה יותר. רכבי שטח שהתחפרו בעלייה יצרו בורות והסלעים הנמצאים בצד הדרך או ממש עליה מקשים על הנסיעה. עם זאת, ירידה איטית ומכוון טוב ההולך לפני הרכב ומנחה את הנהג עושה את הירידה לחוויה. לקראת הסוף, משתפרת הדרך.
רצוי לעצור מדי פעם כדי ליהנות מהנופים הקארסטיים המצוקיים העוטרים את הדרך משני הצדדים. בתחילת הירידה בולטים הצוקים המזרחיים הנקראים בפי תושבי הסביבה "שקיף אל מעזא" –מצוק העיזים. כרויות בו מערות בהן נהגו להרביץ צאן. אחת המערות הגדולות מכונה מערת השודדים [ "מע'ארת אל חראמייה]. גם בצד המערבי יש מצוקים – צוקי מדרגה, שמראם מסגיר את סיבת השם ויש גם את "מצוקי העבד" [שאקיף אל עבד]. המצוקים בולטים, סדוקים והם תופעה של המסת הגיר ממנו הם בנויים. תופעה זו נקראת קארסט כשם אזור ביוגוסלביה שם מפותחת תופעה זו במיוחד.

לאחר הירידה מגיעים לאפיקו של נחל בית העמק הנושא את שמו של המעיין ואדי אל מג'נונה. תצפית יפה לערוצו העליון של הנחל יש גם מהכביש ההולך מכרמיאל למעלות. ראשו של הנחל הוא ליד פקיעין ובדרך מצטרפים אליו ערוצים שחלקם משמש גם הוא כמסלולי טיול. קטעים אחדים בנחל הם קניוניים ואילו היום, מירכא, גם מערבה וגם מזרחה נפרצו בו דרכים בידי חקלאים וכמו נחלים רבים חלקים שלו הופכים לנגישים לרכב.
עם הגיענו לערוצו של נחל בית עמק מושכת הדרך לעבר עין מג'נונה, עין יפעם בשמו העברי, שכשמו כן הוא. גם בחורף כשהוא שופע מים הוא מתעתע בנו. זהו מעיין קארסטי שאספקת מים שלו באה בנביעות לסירוגין. המקומיים טוענים בכלל שהמעיין קשור במקורותיו לאגם החולה, ויש המספרים שתושבי אחד מכפרי הביצה גבו כסף מהמשתמשים במי עין מג'נונה, שכן לדבריהם באו המים מהחולה. ו"עובדה", היום, כשיובש האגם, סובל מכך גם המעיין ולא כל חורף הוא נובע. מכל מקום, רכב שטח יכול לגשת ממש עד בור המעיין ועצי הזית היפים סביבו, נוסעי רכב רגיל, ישקלו טוב, ויבררו באם יש מים, שכן יש עליהם ללכת כקילומטר ברגל לכל כיוון. מהמקום בו נפגשת הדרך היורדת עם הנחל, פונה ימינה [מערבה] דרך בין עצי הזית המוציאה אותנו לאחר כמה מאות מטרים לכביש הצר המקשר בין ירכא וג'ת,
עולים לירכא, הכפר הדרוזי הגדול. דרך מסתעפת מהכפר לבית התפילה – הח'ילווה- השוכן ממזרח לכפר. מי שאינו מסתפק בטיול נופי יוכל לפקוד בדרכו את קברו של חושי הארכי. כמו בכפרים אחרים אפשר למצוא גם כאן קבר הקשור למסורת היהודית. הנה למשל קברו של חושי הארכי, [חברו של דוד המלך], שבפי תושבי הכפר הוא דווקא קברו של יוסף הצדיק. דרך אחרת יוצאת מהכפר מזרחה לחבל תפן ונפגשת עם כביש כרמיאל-מעלות. הדרך הראשית בכפר הגדול, פונה מערבה, חוצה את היישוב ומגיעה לאזור חנויות גדולות, לרגע נדמה שנקלענו לעיר. מרכזי קניות, הרבה בגדים והנה אנחנו גולשים לעבר כביש 70 לסיום הטיול הקצר שלנו.