סוזוקי ג'ימני מבחן דרכים

אנחנו מדברים על הדור הרביעי של הרכב, אם סופרים את סמוראי ואת אבא שלו שכבר נולד בסוף שנות ה-1960.
ג'ימני החדש יותר גדול, יותר חזק ויותר .. נוח מאי פעם.
האם זהו רכב שטח קטן אולטימטיבי?
האם המחיר החדש והיקר – 145,000 שקל לגרסה האוטומטית – מוצדק?
האם ג'ימני נותר ג'ימני?

הרבה שאלות ומכונית אחת קובייתית, קצרה.
למרבה הפלא ג'ימני החדש קצר יותר מג'ימני היוצא: הוא משתרע לאורך של 364.5 ס"מ – כלומר 5 ס"מ פחות מג'ימני ואפילו 9 ס"מ פחות מפיאט 500. מצד שני הוא רחב יותר מהדור הקודם ב-4.5 ס"מ (כעת 164.5 ס"מ לרוחב) וגבוה ממנו בחצי ס"מ (172 ס"מ). התוצאה – פורפורציות משופרות. ג'ימני החדש נראה פחות שדוף ויותר קרבי, צבאי, חסון.

טיול מוצלח?! זה עניין של מסלול, מדריכים ולא פחות חשוב – קבוצה.
למסע שלנו לנמיביה התהוותה קבוצה איכותית של חובבי טבע ונהיגת שטח, בני 50 פלוס.
רוצים להצטרף? נותרו 4 מקומות אחרונים. הקבלה לטיול – אחרי פגישה אישית עם יואב.
לפרטים על המסע לנמיביה – לחצו כאן >>

השבכה הקדמית מזכירה, איך לא, את ג'יפ רנגלר. במבט צידי הוא דומה לג'ימני היוצא והחלק האחורי-צידי ואחורי נראה בול כמו דורות ישנים של מרצדס G קלאס. לא פחות.
ג'ימני החדש, שהשיווק שלו בישראל החל במרץ 2019, נראה חמוד ויחד עם זאת תכליתי מאוד.

סביבת הנהג בג'ימני החדש / צילום: יצרן

מתחת למכסה אנחנו מוצאים את יחידת הכוח של סוויפט דור קודם – בנין, 4 בוכנות, 1.5 ליטרים, 102 כ"ס. המנוע הזה מיושן, מחוספס, לא חזק ולא שקט ויחד עם זאת עדיף על ה-1.3 ל' שהיה בדור היוצא. ההספק המירבי הוא 102 כ"ס, שיפור של 17 כ"ס לעומת ג'ימני הישן. ובכביש זה בהחלט מורגש. אם פעם נאבקנו לשייט ב-100 קמ"ש, היום זה כבר די קל. נכון שיש הרבה רעשי רוח, נכון שקוביה לא משרה יציבות כיוונית מי יודע כמה ובכל זאת – שיפור משמעותי נרשם.
וגם בנוחות הנסיעה. ג'ימני החדש בפירוש פחות קופצני.

מצאו את ההבדלים. ג'יפ רנגלר וסוזוקי ג'ימני

מאחור יש מקום רק לשני נוסעים (כמו פעם). תא המטען הצטמק (עוד יותר) ל-85 ליטרים בלבד, שזה לא מספיק למזוודה אחת (אולי לטרולי). הפתרון היחיד הוא לקפל (במשיכת רצועה) את המושבים האחוריים ולפנות מקום. בכלל, ג'ימני הוא רכב ליחיד או לזוג ולא למשפחה. את זה כבר ידענו פעם.
145 אלף שקל זה סכום מכובד וכאמור יקר משמעותית מג'ימני הקודם וחצי מנחם לגלות שרמת האבזור קפצה כיתה: בקרת שיוט, חימום למושבים הקדמיים, מסך מולטימדיה 8 אינץ' (התקנה מקומית), בקרת סטיה מנתיב ובלימת חירום אוטומטית.

מרווח הגחון השתפר ב-2 ס"מ ומסתכם ב-21 ס"מ. זוויות המרכב – גישה, נטישה – השתפרו בהתאמה: 37 מעלות, 49 מעלות.
הלייאאוט של העברת הכוח ללא שינוי: תיבת העברה PART TIME 4X4 – שזה אומר הנעה אחורית בנסיעת כביש, 4X4 ללא דיפרנציאל מרכזי (כלומר חלוקת כוח זהה מלפנים ומאחור) לשטח קל / מהיר ו-4X4 עם יחס העברה נמוך (LOW) לשטח קשה. השלדה היא נפרדת – סולם ומרכב. העברת הכוח היא דרך סרנים "חיים" – בדיוק כמו ג'יפ רנגלר והנה לכם שני מוהיקנים אחרונים (אחרי ניסאן פטרול ז"ל ולנדרובר דיפנדר ז"ל).

שלדת סולם מסורתית

בסיס גלגלים קצר פירושו זווית בטן טובה אבל נסיעה קופצנית בשטח. אחד השיפורים הראשונים המתבקשים הוא סט משובח יותר של קפיצים – בולמים. ג'ימני, גם החדש, הוא לא רכב לסובלים מבעיות גב. שיפור הכרחי נוסף ואפילו חשוב יותר הוא החלפת צמיגים. ג'ימני מגיע במקור עם סט HT שמכוון 70 אחוז לכביש. האחיזה שלו בקרקע היא רופפת ורק אם תורידו את לחץ הניפוח ל-15 PSI ומטה הם יתחילו לתפקד איכשהו.
אין נעילת דיפרנציאל רוחבית אבל יש בקרת משיכה לשטח. וזה אומר שברגע שיש הצלבה היא אמורה להיכנס לפעולה ולשגר נשיכות ABS לגלגלים הסוררים שמפרפרים. זה עובד אבל – בדיוק כמו בג'ימני הקודם – בצורה לא משכנעת. הנשיכה של ה-ABS לא החלטית. העברת הכוח לגלגלים האוחזים לא רהוטה וצריך הרבה מאמץ מצד הנהג כדי לצלוח הצלבות קשות ללא תנופה ראויה / צמיגים טובים יותר / נעילה אחורית.

רבים אוהבים לקבוע שג'ימני הוא "עז הרים" ואין כמוהו בשטח. זה נכון ובעיקר לא נכון. רק נהגים מיומנים יוציאו מג'ימני סטנדרטי ביצועי שטח טובים. נהגים מתחילים או בעלי ניסיון בינוני ימצאו שמדובר ברכב קשה לשליטה ואפילו מפחיד. הוא בועט, הוא קופץ, הוא לא אוחז, הוא לא משרה ביטחון. ויש כאן פספוס מסוים כי מדובר ברכב שמיועד, בין היתר, לצעירים.
הפתרון הוא להתמקצע בנהיגה. לעבוד עם הג'ימני בצורה חדה ומדויקת. ממש נהיגה כירורגית. וכמובן, כאמור, לשפר את המתלים, להחליף צמיגים ולשקול נעילה אחורית. צריך לזכור שגם אחרי כל אלה הפיזיקה לא סלחנית ובבקשה על תעמיסו על ג'ימני קצר שכזה משקל מיותר על הגג – הוא עלול להתהפך בקלות. ראו הוזהרתם.

נוחות נסיעה משופרת

לסיכום. ג'ימני דור 4 החדש הוא עדיין ג'ימני. אין כאן מהפכה גדולה. וזו דווקא מחמאה. הרכב הזה שמר על האופי שלו ואפילו חידד אותו. הוא יותר אטרקטיבי למראה, קרבי וקובייתי. הוא נוח יותר לנסיעה וקצת יותר חזק. בסך הכל מדובר ברכב ייחודי שאין לו מתחרים ישירים – חיית שטח זעירה קשוחה ואהובה. 
(תודה לעודד גיל שהשתתף במבחן).

עם חברת שבילים ויואב קווה למדבר המדהים ביותר בעולם.
מסע לנמיביה בספטמבר הקרוב. היציאה מובטחת. כל הפרטים – כאן >>