4. נחל שניר

אוֹרי דביר: "טיול ברגל או בעונה מתאימה על גבי אבובים בנחל שניר [החצבאני]. תחילתו בקטע "שביל ישראל" ליד גשר הצינורות ודרומה עד החניון ליד כביש מס` 99. המהדרין יכולים להמשיך הלאה דרומה".

נחל שניר – חצבאני / מתוך אתר החברה להגנת הטבע

מים זורמים, אשדות, שפיריות, שלדגים, עצל דולב ושאר צומח-גדות צפוף וגבוה, צל כבד וקרירות בעיצומו של קיץ, גדות מעוצבות בצורות מעניינות, שורשים ציוריים שנחשפו בשיטפונות – מכל אלה נוכל ליהנות בטיול קצר ונוח לאורך קטע של נחל שניר (החצבני), שהוא הארוך, השובב והפרוע במקורות הירדן. המסלול המוצע הינו מעגלי אך אם נתאם נהג מאסף נקצר את ההליכה חזרה.

דרך הגעה:
מכביש מספר 99 המוביל מקרית שמונה לשאר ישוב, נפנה צפונה בכביש לכיוון מעיין ברוך. כמאתיים מטר מהצומת נמצא חניון המעיין, בו נשאיר את הרכב ונצא לטיול טבעתי שיסתיים באותה נקודה.

צבע המסלול: שביל ישראל
מפת סימון: גולן (1)
נק' התחלה: חניון מעיין
נק' סיום: חניון מעיין
אורך המסלול: 2 ק"מ
משך טיול: שעתיים

אזור הטיול:
החצבני הוא הארוך במקורות הירדן. אגן ההיקוות שלו ארוך וצר: אורכו 60 ק"מ ושטחו 640 מק"ר (לעומת 24 קמ"ר בדן ו-145 קמ"ר בבניאס). ראשיתו של החצבני בוואדי עין קיניה, היורד מן החרמון בסביבות סולטאן יעקוב. הוא עובר במזרחה של בקעת הלבנון כנחל אכזב, ורק ליד חצביה, 20 ק"מ צפונה מאזור טיולנו, הוא הופך לנחל איתן בזכות עיינות נפע אל-חצבני, הנובעים באפיקו. בקיץ באים רוב מימיו ממעין אל וזאני.

תיאור המסלול:
המסלול הקווי (יש גם גרסה טבעתית שלו) מצריך רק שעה אחת של הליכה. הדרך קלה, אך מחייבת הרטבת הרגליים עד הברכיים, ויש להצטייד בנעליים מתאימות לכך. המסלול יפה כל השנה, אך בלתי עביר בזמן שיטפון, הנמשך כאן ימים אחדים אחרי גשם חזק.
הנחל וגדותיו הם שמורת טבע סגורה, ורק השביל הותר בינתיים למעבר. לכן אסור לסטות מן השביל, ובמיוחד אסור ללכת בתוך מי הנחל – הן מטעמי בטיחות והן מטעמי שמירת טבע. ובסיום המסלול: שיט-אבובים במסלול רוגע, ולמעונינים – במסלול סוער.
בשיטפונות החורף הופך החצבני למשך ימים ספורים לגדול במקורות הירדן. נוכל לתפוס בדמיוננו את עוצמת הזרימה שלו, אם נתאר לעצמנו את המים מגיעים עד גובה גשר הצינורות הנטוי על הנחל, ולעתים אף מכסים אותו. צבע המים אז הוא חום-אפור כשוקולד סמיך, רוחב האפיק גדול כמובן בהרבה, והמראה מרשים ביותר! החצבני מספק בממוצע שנתי כרבע ממי הירדן (רבע נוסף מספק הבניאס, וחצי ממי הירדן מקורם בדן).
בארץ-מקורות-הירדן נותר עדיין נוף-מים טבעי כלשהו, יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ. אכן, גם כאן פגוע הנוף בידי אדם, וחלק גדול מהמים מנוקז לצינורות, אך במסלול טיול החצבני אפשר עדיין לטייל עם תחושת בראשית בלב. אפשרות זאת הושגה רק בזכות מאבקים אינסופיים של חובבי הטבע, ביוזמת החברה להגנת הטבע ורשות שמורות הטבע. נוף זה נתון גם כיום ללחצים של גורמי פיתוח, והשמירה עליו מחייבת ערנות מתמדת גם להבא, בהשתתפות פעילה של כל הציבור, הנהנה מנפלאותיו של נוף זה.

נחצה על הגשר את נחל שניר מזרחה. נלך 300 מ' צפונה בדרך עפר רחבה ומסודרת המציינת את תחילת המסלול. 30 מ' אחרי אקליפטוס גדול , נפנה שמאלה בשביל החוצה ערוץ יבש, שזורמים בו מים רק בשעת שטפונות החורף. השביל מביא את ההולכים בו עד שפת החצבני, וממשיך צפונה, במקביל לנחל, לעתים בצל עצי הגדה ממש ולעתים מעט רחוק יותר מקו המים. לעתים ניאלץ ללכת כפופים, בתוך מנהרה ירוקה של סבך צומח-גדות צפוף.
אחרי 600 מ' נגיע אל האשד. זוהי אחת הפינות היפות ביותר במסלול, ומן הראוי לחנות כאן בשלווה. משטח של סלע לבן מזמין לישיבה על שפת הנחל ולהתבוננות סביב. ממול, 15 מ' במעלה הנחל, מתנפצים המים בשצף קצף לבן אל סלעי בזלת שחורים במורדו של אשד שגובהו 1-2 מ'. ממעל מצלים עצי דולב, ועץ דולב נוסף, גדול ויפה, ניבט מעבר לנחל, ושורשיו החשופים משתרגים ויוצרים רשת ציורית ביותר. מסגרת ירוקה ורעננה של השרך שערות שולמית מעטרת את האבנים מעט מעל לקו המים.
הסלע הלבן הוא נטף נחלים (טרברטין) – חומר משקע גירני של מים מתוקים, שנוצר בתקופה גיאולוגית מאוחרת, אשר נמשכה עד לפני 25,000 שנה ואולי אף אחרי זה. המים כאן עמוקים (עד 2 מ) וזרימתם עזה וסוחפת. מומלץ לשבת כאן, לנעוץ מבט באחד מסלעי האשד ולעקוב אחרי השתנות זרימת המים מעליו.

לאחר ששבענו את מראה האשד וסביבתו נעלה בשביל המתמשך במקביל לנחל. בדרך נפגוש פרטים רבים של צמח מוזר, הנראה כשתיל של אורן. זהו שרך פרימיטיבי בשם שבטבט גדול. 150 מ' אחרי האשד נגיע אל פלג שניר הדרומי , המוליך מים מהדן אל נחל שניר. הפלג מתפצל לדלתה בת זרועות אחדות, המשתפכות לאפיק נחל שניר בסדרת מפלונים מרנינים, שגובהם 1-2 מ', בחזית רחבה של 100 מ'. השביל חוצה את הדלתה לרוחבה, מעל למפלים, והרגליים יירטבו בעת החצייה.

פלגי הדן הנשפכים לחצבני הם בית-הגידול העשיר ביותר בכל הארץ במגוון בעלי-החיים המתגוררים במימיהם ומתחת לאבנים. גם מגוון נופל המים ועושר הצמחייה מגיעים כאן לשיא, ואוצרות קסומים של יופי מקיפים אותך. בין הצמחים בולט כאן בקיץ פרע ריחני, שיח נדיר שפרחיו צהובים וגדולים, ובמרכזם גוש פרוע של אבקנים רבים. במקום יפה זה הוקמה גם מסעדת הדגים "דג על הדן" (חוות שיאון).

הלאה צפונה נדחק השביל בין ערוץ הנחל לבין קיר הגדה ועובר מתחת לעצי דולב נאים, בינות חבלים עבים של מטפסים: גפן היין, הגדלה כאן בר, וחלביב יווני, מטפס ציורי שאיננו גדל בשום מקום בארץ, פרט לגדות נחל שניר ונחל חרמון.

הקיר שלימיננו בנוי חלוקים ענקיים (בולדרים) של בזלת, וביניהם טרברטין, המשמר בתוכו קנים ושורשים שהוא הורבד עליהם – ממש מאובנים בני ימינו.200 מ' מצפון לפלג שניר הדרומי נגיע אל הערוץ המקביל, בו זורמים מי הדן מפלג שניר הצפוני, ובשיטפונות החורף סוערים בו מי החצבני. בין ערוץ זה לבין החצבני נותר אי שנופו קסום ורגוע , עם צל כבד, שערות שולמית ומים שקטים. כשתגיע אל קצהו הדרומי או הצפוני של האי, טבול רגל אחת במי הדן הקרים ורגל אחת במי החצבני והשווה.

נמשיך לשביל הנמצא על האי, ועמו נלך עד לגשר הצינורות הנטוי על הנחל. זהו גשר להולכי רגל, הנשען על שני צינורות העוברים מעל לנחל ומוליכים את מי הדן ליישובים הסמוכים. נעבור על הגשר, נרד כ-100 מטר לאורך הנחל בדרך עפר, ואחר-כך נפנה ימינה (מערבה), מהלך כ-10 דקות, עד הכביש המוביל לקיבוץ מעין ברוך. בכביש זה נפנה שמאלה, חזרה לחניון מעין, מהלך כמחצית השעה.

אפשרויות נוספות:
נהג שלא השתתף בטיול הרגלי – יוכל לאספנו ליד גשר הצינורות: ייכנס בכביש העולה לקיבוץ מעין ברוך, ואחרי כ-1 ק"מ יפנה ימינה (מזרחה) בדרך אספלט משובשת עד קצה הדרך, ושם יפגשנו. אפשר, כמובן, ללכת לאורך אותו מסלול גם בכוון ההפוך, במורד הנחל, אך אין ספק שיפה יותר ללכת במעלהו, כי במצב זה מופנות העיניים תמיד אל מול רום האשדים.

אתרים נוספים באזור:
החרמון, קלעת נמרוד, תל דן ושמורת הדן, חורשת טל, מוזיאון טבע לילדים בקיבוץ דן, מוזיאון האדם הקדמון במעין ברוך.

לינה באזור: בית ספר שדה חרמון הדרכה באיזור: בית ספר שדה גולן וחרמונים