34. שמורת כרמיה

אוֹרי דביר: "שמורת כרמיה דרך אפיקו התחתון של נחל שקמה : יורדים לאפיק הנחל מהכביש המוביל לרצועת עזה. נוסעים בין חוליות לשטח חקלאי. צמחייה יפה, מאגרי המים ליד שפך הנחל לים וסיום בחוף הים".

שמורת כרמיה – מאגר שקמה – גן לאומי אשקלון – חולות ניצנים / מתוך אתר רשות הטבע והגנים

בטיול זה נתחקה אחר מקורות המים באזור החולות הנודדים ואחר החקלאות העתיקה, שהתבססה על מי התהום הגבוהים שבאזור.

מאת: דינה וינשטיין, פקחית תשתיות הרי יהודה, שי כהן, פקח האזור ובועז כרמל, מנהל גן לאומי אשקלון ברשות הטבע והגנים.

אופי הטיול: סיור ברכב וברגל. בדגש טבע ונוף, פריחה, מים, ארכיאולוגיה והתיישבות
משך הטיול: כחצי יום עד יום שלם.
ציוד הכרחי: מפת סימון שבילים של האזור.צבע כחול מספר מפה 7
ציוד רצוי: מגדיר ציפורים

מידע שימושי
עונה מומלצת : כל השנה, בעיקר באביב
סוג המסלול: מסלול קווי
דמי כניסה בתשלום

נקודת ההתחלה של טיולינו בכביש מספר 4, בואכך למושב נתיב העשרה. כ- 300 מטרים מצפון לכניסה למושב, מעט מצפון לגשר מעל נחל שקמה, נפנה מזרחה לדרך המסומנת בצבע בכחול. הדרך עוברת לאורך נחל שקמה, בצד בוסתנים של גפנים, תאנים, רימונים ושיזפים, שפרנסו לאורך השנים את תושבי האזור.

ניסע עם הדרך הכחולה עד הכניסה לשמורת טבע כרמיה ( שלט הסבר מציין את הכניסה לשמורה). נחנה את כלי הרכב ונמשיך ברגל בשביל הליכה המסומן בכחול, החוצה את השמורה עד לצידה השני. ייחודה של השמורה במי תהום גבוהים בגבול בין החולות הנודדים לבין אדמות החמרה הכבדות. בשמורה גדלים עצי שיטה מלבינה, שארץ ישראל היא גבול תפוצתם הצפוני ביותר בעולם. בשמורה יש אף שרידים המעידים על התיישבות במקום, ברכות מים ואמת מים. כפר בשם חרבייה היה קיים במקום עד 1948, וכן שרידים של חקלאות עתיקה, שהתבססה על מי התהום הגבוהים שבמקום. כמו למשל, עצי לימון מתוק, גויאבות, חרובים, תאנים וזיתים. בסוף החורף ובאביב פורחים בשמורה שלל פרחי בר, ביניהם: שום תל אביב, תורמוס ארצישראלי ואחרים.

נמשיך על השביל הכחול, שהפך עכשיו לדרך מצעים, עוד כ- 100 מטרים עד שער ברזל גדול. נעבור בשער (או נעקוף אותו אם הוא סגור), ונעלה על סוללה. זו הסוללה המקיפה את בור השיקוע של מאגר שקמה. נלך 50 מטרים לצד שמאל על הסוללה ונוכל לצפות בעופות מים. בור השיקוע נועד לאצור בתוכו חומר כבד שנסחף במים, ולמנוע את הגעתו לסכר נחל שקמה.

נחזור לכלי הרכב באותה הדרך. מי שמעוניין לצפות שוב בעופות מים ייסע לסכר נחל שקמה על פי התיאור הבא. אלה ששבעו מציפורים יחזרו לכביש מספר 4 וייסעו לאשקלון אל גן לאומי אשקלון.
אל סכר השקמה ניסע ימינה (מזרחה) עם הדרך עד כביש אספלט, ונפנה שמאלה (מערבה) לכיוון השער האחורי של קיבוץ כרמיה. נחצה את הקיבוץ עד לשער הראשי, ונפנה שמאלה (מערבה) לכיוון קיבוץ זיקים. בצומת לפני הכניסה לקיבוץ זיקים נפנה ימינה (צפונה) על פי שילוט כתום אל חוף זיקים. בצומת הבא נפנה שמאלה (מערבה) ובצומת הנוספת שוב שמאלה (דרומה) לכיוון אלי סיני. נפנה שמאלה (מזרחה) לאחר הכניסה לבסיס זיקים בדרך עפר שעולה לסוללת המאגר שקמה.
סכר נחל שקמה אוצר את מי השיטפונות של הנחל לפני הגיעם לים. הסכר הוקם על ידי קיבוצי הסביבה בשנות ה- 50 ושימש להשקיית שטחים חקלאיים. לאחר עשור הועבר המאגר לטיפול חברת מקורות למטרות החדרה למי תהום ולהעשרת אקוויפר החוף. מי המאגר נשאבים ומועברים לאגני חלחול והחדרה מצפון למאגר. בגלל צריכת יתר ובגלל שנים מעוטות גשם נדלדלו מי התהום באקוויפר החוף. מי התהום חשובים להזנת קרום הקרקע העליון עבור האדם (קידוחים למי שתייה) ועבוד בית הגידול הצומח במקום.
באזור החולות ניתן לראות יפה את השימוש שעשו בעבר התושבים באזור בשטחים שבהם מי התהום גבוהים. במקומות אלו נטעו בוסתנים של עצי פרי שהתפרנסו בכבוד מהמים. חקלאות זו נקראת חקלאות מוואסי. גם הצומח הטבעי של בית הגידול החולי מצא את דרכו אל שטחי מי התהום הגבוהים. התמעטות מי התהום בימינו פוגעת בצמחייה הטבעית ובבוסתנים שנטעו בידי אדם.

נחזור אל כביש מספר 4. נפנה צפונה וניסע עד הכניסה לאשקלון. משם בכביש הראשי עד סופו (עד הים). נפנה שמאלה (דרומה) אל עבר הכניסה לגן לאומי אשקלון.
בעזרת דפדפת הסבר שניתנת בכניסה לגן הלאומי נסייר במסלול הסיור המציג את סיפורה של העיר אשקלון הקדומה, החל מתקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה הממלוכית. אחד הממצאים המרשימים שניתקל בהם במהלך הסיור הוא בור מים ענק מימי הביניים, אשר קרס בשלמותו, ואשר חציו נותר תלוי על בלימה. גם התושבים הקדומים של אשקלון זיהו את מאגר מי התהום שבחולות ובנו בארות, שמהם שאבו מים לצריכה יומיומית. בנוסף נחצבו בסביבות העיר בורות, דוגמת הבור הענק ואשר שמשו כמאגר חירום.
בגן הלאומי יש בנוסף מרחבי דשא וצל ושולחנות, המזמינים למנוחה ולפיקניק לפני שנמשיך בטיול.

נחזור לכביש מספר 4, נפנה שמאלה (צפונה). בצומת ניצנים נפנה שמאלה, לכיוון חוף הים ובצומת הבאה ימינה (צפונה) לכיוון היישוב ניצנים ובית ספר שדה שקמים. נחנה את הרכב בבית ספר שדה. אם ישנה אפשרות כדאי שרכב אחד יחכה במגרש החניה של חוף ניצנים ויאסוף את המטיילים.
ממגרש החניה של ביה"ס נצעד בשביל הליכה מסומן כחול, לעבר חורשת אקליפטוסים, הנטועה במקום עוד מימי הבריטים ונמשיך לצעוד בשביל המתפתל בין דיונות החול, עצי השקמים ושרידי הבוסתנים. נחצה, לאחר פנייה חדה לכיוון מערב, דרך מצעים ונגיע לברכות מי התהום. ברכות אלו נוצרו כתוצאה מחציבות כורכר שנעשו במקום על ידי קיבוץ ניצנים. הטרקטורים העמיקו, חדרו לאקוויפר וכל השטח הוצף. במהלך השנים קיבל המקום אופי מיוחד. צמחיית מים גדלה ליד ה"אגמים", שרקרקין מקננים במחשופי הכורכר ועופות מים מצאו להם אתרים נוספים למנוחה ולאכילה. כמו כן נבנה במקום פארק מים המשמש למטיילים ולתיירים.
נמשיך עם השביל הכחול עד לים. ניתן לחזור בדרך בה באנו. אם מחכה לנו רכב בחניה של החוף. נפנה שמאלה (דרומה) לאורך החוף עד למכונית.