ברגל: נחל צאלים עליון, בריכת צפירה

אזור: דרום מדבר יהודה
אורך: 13-8 ק"מ
משך: 8-5 שעות
מפות: מדבר יהודה – דרום (מפה מס` 11 בסדרת "מפות טיולים וסימון שבילים")
דרגת קושי: משפחתית, מגיל 8 ומעלה (צריך קצת כושר..)
עונה מומלצת: כל השנה, חוץ משיא הקיץ או בזמן חשש לשיטפונות
מגבלת שטחי אש: בסופי שבוע וחגים אין מגבלה. באמצע השבוע דרוש אישור מצה"ל, פיקוד דרום: 08-9902926/7

עיניים לשמים: שש ציפורי ענק דואות במעגלים. הכנפיים פרושות, המעוף אטי, גאה, מלכותי. הנשרים מחפשים פגרים. אלא שלא כל פגר הוא ארוחה. מתברר שהנשרים מתקשים לקרוע את העור. התפקיד הזה היה שמור לעוזנייה. אלא שהעוזנייה נכחדה כמעט לחלוטין מהאזור. וממילא קשה למצוא אוכל טוב במדבר.
פתרון אחד הוא לסעוד בתחנות האכלה של רשות הטבע והגנים – מוגש שם בשר מוכן לאכילה וללא חשש רעלים. פתרון שני הוא לאכול את הפגר דרך נקבי הגוף. בכל מקרה, טיול בנחל צאלים הוא סיכוי טוב לפגישה עם נשרים. באזור הנחל, מדווח אוהד הצופה, אקולוג העופות של רשות הטבע והגנים, יש אוכלוסייה יציבה של כ-15 זוגות.

המסלול מתחיל בכפר נוקדים – מאהל אירוח דמוי-בדווי על כביש ערד-מצדה (מס' 3199. הוראות הגעה מפורטות במסגרת). חונים בחניה, חוצים את הכביש ומתחילים ללכת בדרך העפר הרחבה, שפונה צפונה, לפי סימון שבילים שחור (מס' 11042 במפה) ושילוט "בריכת צפירה". כבר אחרי 200 מטרים, במזלג, פונים שמאלה, מערבה, לדרך עפר המסומנת בסימון שבילים אדום (11144). אחרי הליכה של כמעט קילומטר אחד מגיעים לבור עטין, מאגר מים מהתקופה הערבית המאוחרת. הבור נמצא מצד שמאל של הדרך, במפלס נמוך. מים כבר אין כאן – תעלות ההזנה, שהזרימו מי גשמים, נהרסו. אבל צל לא חסר. אגב, מקור השם בור עטין הוא אותו שם בערבית, שפירושו מסריח.

מבור עטין ממשיכים עם הסימון האדום בכיוון צפון-מערב. הדרך מטפסת במשך כקילומטר לעבר הר צפירה, כיפה חרוטית ובולטת בנוף. אפשר לטפס לקודקוד ואפשר להסתפק – וזה לא מעט – בנקודת התצפית שממנה נשקף נוף מדבר יהודה.

סמוך לנקודת התצפית, מערבה משם, צריך לאתר סימון שבילים כחול ולעקוב אחריו צפונה. הסימון מוליך לתוך ערוצון חסר שם, יפהפה, עטור שיחי רותם. פה ושם, בהמשך הערוץ, מציצים מהקירות צלפים. כעבור כקילומטר וחצי נשפכים עם הערוץ אל נחל צאלים ופונים ימינה, מזרחה (סימון ירוק, 11138). הנוף משתפר פלאים: קירות מצוקים, מכתשות וגבים – שכיום, לאחר השיטפון שהתרחש לפני כשבוע, מלאים מים.

נחל צאלים הוא מהגדולים והיפים בנחלי מדבר יהודה. אגן הניקוז שלו משתרע על פני יותר מ-200 קמ"ר. ראשיתו בדרום-מזרח הר חברון ובקעת ערד וסופו בים המלח.

השם הערבי המקורי של נחל צאלים לא נשמע מזמין, בוודאי לא בעונת הגשמים – ואדי סיאל, נחל השיטפונות. השם המעוברת צאלים נולד בטעות. הוגיו חשבו ש"סיאל" מתייחס לשם המקראי "צאלים" (איוב מ', כ"א-כ"ב) שככל הנראה קשור דווקא לצמח מים מאוד לא מדברי.

אחרי כ-2.5 ק"מ של הליכה בערוץ – רוב הזמן בצל – מגיעים לחניון. כאן נפגש ערוץ הצאלים עם דרך העפר שמובילה לכפר נוקדים.

המשך טיול ההליכה הוא בסגנון הלוך-חזור, 20 דקות לכל כיוון: מטפסים על הגבעה התלולה שמצפון לערוץ לפי סימון שבילים כחול. לקראת שיא הגובה שוברים ימינה, דרומה, ומתחילים בירידה תלולה עם סימון שבילים ירוק. לעזרת המטיילים קובעו בסלעים כמה יתדות מתכת. בסוף הירידה, עמוק בתוך הנקיק, מגיעים לבריכת צפירה – גב עמוק, שבדרך כלל מצליח להחזיק מים גם במשך כל הקיץ. הבריכה מונחת ממש על שפת המפל הגדול של נחל צאלים, שגובהו 35 מטרים. התמונה דרמטית. בריכת צפירה נקראת בערבית זפריה, כלומר "מלוכלכת" או "מטונפת" מן הסחף שנגרף אליה בשטפונות.

בחזרה לחניון. פוגשים במכונית שהושארה קודם או במונית (ראו מסגרת), או הולכים חזרה, על דרך העפר, סימון שחור, מרחק 4.5 ק"מ עד לכפר נוקדים.

כיצד להגיע לכפר נוקדים?

נקודת ההתחלה היא הצומת הראשי של העיר ערד (לבאים ממערב, מכיוון צומת שוקת: מדובר בצומת שנמצא אחרי צמד תחנות הדלק). בצומת מאפסים את מד המרחק, פונים צפונה, לעבר המרכז המסחרי של ערד, ומיד ימינה. ב-1.0 ק"מ מגיעים לכיכר שבמרכזה פסל אם וילד. פונים ימינה (מזרחה) וב-2.4 ק"מ שמאלה, לפי השילוט הכתום "מצדה/ כפר נוקדים". ב-4.1 ק"מ חולפים על פני בית הקברות של ערד. ב-11 ק"מ מגיעים לכפר נוקדים (www.nokdim.co.il, טל' 08-9950097).

אפשר להשאיר מכונית בחניון של בריכת צפירה: צריך לנהוג 4.5 ק"מ בדרך עפר עם סימון שבילים שחור. הדרך מתחילה מול כפר נוקדים ונמשכת לכיוון צפון עד לירידה על ערוץ נחל צאלים.

אפשרות אחרת היא לתאם הסעה במונית מערד. למשל, "נתיבי הנגב", טל' 052-5351349.