מנחל צבעון, דרך נחל דישון לנחל גוש חלב

• אזור: גליל עליון
• אורך: כ-6 ק"מ
• משך: 4-5 שעות
• מפות: גליל עליון, מפה מס` 2 בסדרת מפות טיולים וסימון שבילים
• דרגת קושי: קלה, לכל המשפחה (ילדים מגיל 5)
• עונה מומלצת: כל השנה ובמיוחד באביב
• מגבלת שטחי אש: אין

במקור הוא נועד להולכי רגל בלבד. אבל כיום, 80% מהתוואי של שביל ישראל מתאים גם לרכבי שטח. תהליכי בליה של שבילים: בהתחלה הם דקים, עדינים ומתמזגים עם הטבע. אחר כך עוברים כמה אופנועים או טרקטורונים, השביל מתרחב קמעה ונדרס על ידי כמה ג'יפאים פזיזים. הסוף ידוע. אבל יש קטעים של שביל ישראל שלעולם יישארו רומנטיים ומתאימים רק להולכים על שניים. כזה הוא נחל צבעון, אחד הקטעים היפים ביותר בכל שביל ישראל.

המסלול מוליך מנחל צבעון לנחל גוש חלב. אורכו כשישה קילומטרים והוא מתאים גם לילדים. מאחר שלא מדובר במסלול מעגלי, כדאי להשאיר רכב אחד בנקודת הסיום של המסלול, סמוך לכפר ג'יש.
להלן ההוראות המדויקות לנהג הרכב המאסף: בצומת מירון, המפגש בין כביש מס' 89 לכביש מס' 866, מאפסים את מד המרחק ונוהגים צפונה ב-89. ב-4.0 ק"מ מגיעים לכניסה לכפר ג'יש. מאפסים את מד המרחק בכניסה לכפר, סמוך למסעדת ג'סקלה. מכאן נוהגים ישר אל תוך הכפר ובפנייה השנייה פונים ימינה (לפני חנות הפיצוחים). מכאן עוקבים אחרי סימון ירוק (מס' 2161 במפה). הדרך סלולה ויורדת במורד. ב-400 מ' מתחלף האספלט בדרך עפר. מימין ערוץ נחל גוש חלב. ממשיכים 1.5 ק"מ או עד שלא רוצים לנהוג עוד – יש בדרך ירידה משובשת – וחונים בצד. זו תהיה נקודת האיסוף של הצועדים.

הוראות ניווט לרכב המפזר – ההגעה לנקודה שממנה מתחילים לצעוד: מג'יש ממשיכים בכביש 89 לכיוון סאסא. כעבור 3.1 ק"מ חולפים על פני הכניסה לקיבוץ צבעון. הכביש מתפתל ויורד לעבר ערוץ נחל צבעון. 4.0 ק"מ אחרי ג'יש, בדיוק בתחתית הערוץ, פונים ימינה לתוך דרך עפר שמסומנת בסימון שבילים אדום (2160) ובסימון שביל ישראל. אפשר להתחיל לצעוד מכאן ואפשר לנהוג עם המכונית (כל מכונית, למעט בימי גשם) עוד כקילומטר וחצי עד למזלג דרכים – מכאן, גם אם העצלות גדולה במיוחד, חייבים להתחיל לצעוד.

סימון השבילים האדום נבלע ביער אמיתי, יער בסגנון אירופי, יער מהאגדות. יער ברעם צפוף בעצי אלון, בעיקר אלון מצוי ואלון התולע. העצים ניצלו מכריתה והשמדה – כמו שקרה לשאר האלונים בצפון הארץ – בזכות בעלת הבית לשעבר, הכנסיה המארונית.

סימון השבילים האדום נבלע בחורש צפוף של אלונים ואלות, שבחורף משמש מטרייה טבעית ובקיץ שמשייה. השביל מתפתל, משתעשע בין סלעים גדולים, עולה ויורד לצד הנחל האכזב. התענוג החריף הזה נמשך קילומטר וחצי בלבד. אז כדאי ללכת לאט ולעצור הרבה. כל פינה יפה להפסקה. כעבור קילומטר וחצי חוצים את הערוץ ומגיעים למפגש שבילים – סימון כחול (2163) שמטפס צפונה בחזרה לכביש הראשי וסימון שחור (2159) שמעפיל דרומה לעבר ג'יש.

המשך המסלול הוא עם הסימון האדום, בכיוון צפון מזרח, בשולי יער ברעם. בדרך, בחורף ובאביב, חוצים כמה ערוצונים רטובים. במלאות כשני קילומטרים למניין ההליכה מגיעים למפגש נחלים – צבעון וגוש חלב נשפכים, כל אחד בתורו, אל נחל דישון, המנקז העיקרי של האזור. בחורף ובאביב יש כאן זרימה של ממש ואפילו מפל קטן ועליז.

ההמשך הוא בכיוון מזרח, כלומר ימינה, ועם סימון השבילים הירוק (2161). 300 מ' ממפגש הנחלים ושביל המסומן ירוק עוזב את דרך העפר הרחבה, נצמד לערוץ הנחל ונהפך לצר ופתלתול. מפעם לפעם חוצים את הנחל, מפעם לפעם פוגשים בשרידים של טחנות קמח שהונעו בכוח המים הזורמים. לאורך הנחל ארבעה מעיינות – עין גוש חלב, עין ברדי, עין רחו, עין עלוה – שמפכים במשך כל ימות השנה.

אחרי כשני קילומטרים של הליכה ממפגש הנחלים, חוזר השביל המסומן אל דרך העפר הרחבה וכעבור עוד כמה מאות מטרים – תלוי בנקודת החניה שנבחרה – פוגשים ברכב המאסף. בדרך העולה בחזרה אל הכפר פוגשים (מצד שמאל) בשרידים המרשימים של בית הכנסת העתיק של גוש חלב, שהיה פעיל במאות 3-6 לספירה. חזית בית הכנסת פונה לירושלים, ועל העמוד הימני הקדמי חקוקה כתובת בארמית: "יוסה בן נחום עשה את העמוד הזה, תהא לו הברכה". מסביב שפע עצי תאנה.

בתקופת בית שני היתה גוש חלב אחת הערים החשובות בגליל. כיום זהו יישוב ערבי גדול (אלג'יש). רוב התושבים הם נוצרים-מארונים ומיעוטם מוסלמים. מקור השם גוש חלב לא קשור לגבינה אלא, בין היתר, לקרקע הקירטון הלבנה. אגב, אבני הקירטון אינן מחלחלות – זה יתרון למי שרוצה לכרות בור מים, אבל חיסרון למטיילים ממונעים בחורף, מכיוון שהדרכים נעשות חלקלקות במיוחד.