טיול לעין פשחה: מתחת לעץ, ליד הפלג, מחכה חמור

בשמורת עינות צוקים, עין פשחה, יש כ-150 מעיינות מתוקים וחמים, עדר חמורים חסר מעצורים, צבועים וקרקלים ועוד המון חיות שצריך להתכופף כדי לראות

במשך שנים כילו שריפות חוזרות ונשנות את שמורת עינות צוקים (עין פשחה), המשתרעת על 1,500 דונם עם 175-150 מעיינות מתוקים באזור צפון ים המלח, מרחק חצי שעה נסיעה מירושלים. השריפות נגרמו כתוצאה מרשלנות של חובבי מנגל או רשלנות של חיילי צה"ל, שהרבו לשגר לאוויר פצצות תאורה מדליקות. אחרי השריפות, הצמח שהתאושש במהירות הגבוהה ביותר היה הקנה.
כמה מהר התאושש הקנה? נתי צמרת, מנהל הדרכה, קהל וקהילה במרחב יהודה ושומרון ברשות הטבע והגנים, מדד קצב צמיחה של 15 ס"מ ביום. לרוב הצמחים האחרים בשמורה לא היה סיכוי מולו. כדי למנוע את השתלטות הקנה הביאו עדר עזים שחורות. העזים אכן אכלו את קודקודי הצמיחה הרכים של הקנה אבל חטפו כאבי בטן ושלשולים. הביאו עדר גמלים. הגמלים לא אכלו את הקנים הצעירים, אבל רמסו אותם ברגליים. למרבה הצער הם רמסו עוד צמחים, פרצו שבילים חדשים וחוללו שערוריות.
הוחלט להחליף את הגמלים בחמורים. המינהל האזרחי אסף למען השמורה 30 חמורים, שנמצאו עזובים בצדי הדרכים. החמורים, שמח צמרת לבשר, אכן מספקים את הסחורה ואוכלים את קודקודי הצמיחה. אין טוב בלי רע: החמורים התרבו במהירות ותוך שנים ספורות שילשו את מספרם וגרמו לבעיה אקולוגית חדשה – צואת חמורים.

עד 1967 היתה עין פשחה רכוש פרטי של בית המלוכה הירדני, שטיפח שם את הבריכות בלעדית לבעלי דם כחול ולמקורבים. ב-1969, אחרי שהאזור עבר לידיים ישראליות, הוכרזה עין פשחה שמורת טבע. השמורה מחולקת לשלושה חלקים: החלק הצפוני הוא מגודר וסגור למבקרים ומיועד רק לבעלי חיים וצמחים. החלק המרכזי פתוח לקהל (23 שקלים למבוגר, 12 שקלים לילד). החלק הדרומי פתוח לסיורים מודרכים בלבד (שניתנים ללא תוספת תשלום).

"עינות צוקים", אומר צמרת בצער, "היא השמורה היחידה שלנו שהולכת וגדלה. קצב ההתייבשות של ים המלח הוא מטר בשנה לעומק או 30 מטרים בשנה לרוחב". מי שיבקר בשמורה יוכל לראות את המקלחות שהוצבו ממש על קו החוף ב-1984 ואת קו החוף הנוכחי, לפחות קילומטר שלם מזרחה.

בעבר היתה השמורה יעד פופולרי של משפחות פלשתינאיות מהשטחים. מאז האינתיפאדה רוב המבקרים – מספרם נאמד ב-45-40 אלף בשנה – הם ישראלים. רבים מהם חובבי טבע, והשמורה מציעה להם שפע מיוחד: חוץ מחמורים, יש שם צבועים, קרקלים, תנים והרבה דגים, כמו נאווית המלחות ואמנון הירדן. יש שמועה גם על נמר שיורד מדי פעם מההרים כדי לחטוף איזה עיר צעיר.

אבל בעלי החיים המופלאים באמת הם הקטנים יותר. למשל חיפושית בצבע ירוק מהפנט, ברקנית האשל שמה. הזחל של החיפושית קודח את עצי האשל מבפנים ופשוט משמיד אותם. על עצי האשל אפשר למצוא, בעיקר בחורף, גם את הנמלה האורגת. הנמלה ניזונה ממציצת סוכרים מציקדה קטנה שחיה על העצים. פעולת המציצה נקראת חליבה, והמבנים הזעירים שהנמלה בונה סביב הציקדות, המודבקים מחלקי ענפים ועלים, נקראים "רפתות".

שמורת עין פשחה היא חגיגה לחובבי בוטניקה וזואולוגיה, אבל התענוג הפשוט והחריף ביותר הוא לתפוס פלג קטן ומוצל ולרבוץ כמה שעות בתוך המים. הטמפרטורה קבועה – 27 מעלות.

ממחרתיים ועד יום חמישי יתקיים בצפון ים המלח פסטיבל "AHAVA ים המלח". במסגרת הפסטיבל תתקיים בשמורה פעילות לילדים בנושא נדידת ציפורים, סדנאות צילומי טבע, קדרות וצביעת כדים. טיולים מודרכים יתקיימו בגן הלאומי קומראן הסמוך, לעין סלוודורה, לאתר הטבילה על הירדן (קאסר אל יהוד) ועוד. פרטים נוספים ב-www.dead-sea.org.il.