מרכס יודפת לבקעת בית נטופה: לכל מכונית

דרך הגבינות והמים - חוות עיזים בהר השאבי והמוביל הארצי. טיול (גם) למכוניות פרטיות





  • אזור:

    גליל תחתון ועמקים
  • אורך:

    30 ק"מ
  • משך:

    3-6 שעות
  • דרגת קושי לרכב שטח קשוח:

    קלה
  • דרגת קושי לרכב שטח רך:

    קלה
  • עונה מומלצת:

    אביב, קיץ, סתיו
  • מגבלות שטחי אש:

    אין מגבלה. ניתן לטייל בכל ימות השבוע



 בלילה הם ישנים בתוך אוהל טיפי אינדיאני. ביום הם רועים עזים ומגבנים גבינות. אמנון ודליה זלדשטיין למדו את סודות הגבינה בסרדיניה, קורסיקה, טוסקנה ופרובאנס. עכשיו הם כאן – הר השאבי, רכס יודפת, הגליל התחתון.

אין להם חשמל, ביוב או טלפון והם מסתפקים בגנרטור, סלולרי, רוח נעימה, שקט ונוף. מסלול הטיול רוכב על רכס יודפת, מציץ שמאלה לבקעת סכנין, ימינה לבקעת בית נטופה, קופץ לחוות "חלב עם הרוח", מבקר בהררית ובמבדד נטופה ולבסוף גולש לבקעת בית נטופה, מדלג מעל הזרם הכחול של המוביל הארצי וחותך פסיפס של גידולים חקלאיים.
נקודת ההתחלה היא צומת המוביל, הצטלבות הכבישים 77 ו-79. מהמוביל נוהגים 200 מטרים בכיוון צפון-מערב לצומת יפתחאל ושם פונים ימינה, צפונה לכביש 784. חולפים על פני קיבוץ חנתון וכפר מנדא. הכביש מתעקל ומתחיל לטפס לעבר הרכס.

עוברים את הפנייה למורשת, לכאוכב אל היג'א, לשכניה, מנוף וקורנית, ומגיעים לצומת יודפת. כאן מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה, מזרחה לכביש 7955. הכביש צר, קצת מפותל ויפה. ב-1.4 ק"מ חולפים על פני הפנייה ליודפת – אופציה לביקור ביער הקופים (ראו מסגרת) ובתל יודפת, שם נרצחו, חלקם התאבדו, לוחמיו של יוסף בן מתתיהו בקרב מול הרומאים.

הוא, כידוע, נשאר בחיים ונהפך להיסטוריון הגדול יוספוס פלביוס. הנוף שנשקף מהכביש משתנה: פעם נגלית משמאל בקעת סחנין ופעם מימין בקעת בית נטופה. ב-3.0 ק"מ, אופציה לגיחת הלוך-חזור לחוות העזים (יש לתאם מראש את הביקור, ראו מסגרת).

ביקור בחווה: צריך לאפס את מד המרחק ולפנות ימינה (יש שלט "גבינות עזים") בדרך העפר, הגולשת משובשת מעט במדרון. כעבור 1.2 ק"מ מגיעים לרחבת חניה. הדיר לפניכם, האוהל האינדיאני מימין ומאחור עץ חרוב מצוין, שלרגליו אפשר לערוך סעודה קטנה של גבינות. חוזרים במעלה לאחור. כשפוגשים שוב את הכביש, מאפסים את מד המרחק של המכונית ופונים ימינה.

ב-4.6 ק"מ חולפים על פני צומת (אל הצומת הזה חוזר סיפור הדרך בהמשך). תופסים מדיטציה ב-5.7 ק"מ חולפים על פני הפנייה לאבטליון (בית בד – ראו מסגרת), ב-6.7 חולפים על פני הפנייה ליחד – קיבוץ שהוקם בשנת 1992 על ידי גרעין של מתרגלי מדיטציה טרנסצנדנטלית. וב-8.6 ק"מ מגיעים להררית – יישוב קהילתי שהוקם בשנת 1980, אף הוא על ידי קבוצה של מודטים.

אולגה זלטקין איור

השלט מבקש לא לחצות את היישוב בנסיעה, אלא בהליכה. מצפורים מרתקים אפשר למצוא בקלות מימין, לכיוון דרום, גבוה מעל בקעת בית נטופה. הררית מתנשאת לרום של 500 מטרים.

תושבי היישוב, כ-50 משפחות, מתפרנסים בעיקר בתחומיו, מאירוח כפרי, טיפולים אלטרנטיוויים, עבודות יד ותעשייה זעירה. כדי להגיע למבדד נטופה צריך לחצות את כל היישוב לכיוון מזרח, להגיח החוצה דרך הגדר ההיקפית ולצעוד כ-500 מטרים נוספים (ראו מסגרת).

בסוף הביקור בהררית מאפסים את מד המרחק וחוזרים לאחור – כביש 7955 לכיוון מערב. חולפים על פני יחד ואבטליון וב-4.0 ק"מ מגיעים לצומת לא משולט במיוחד: ימינה לעארבה, שמאלה לבקעת בית נטופה. מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה. הדרך יפת נוף, יורדת ומתפתלת. ב-1.2 ק"מ מגיעים לתחתית, אל אדמת הבקעה.

הגובה כאן הוא 170 מטר מעל פני הים. האספלט מתחלף בכורכר נחמד. פסיפס של שדות בקעת בית נטופה היא הגדולה שבבקעות הגליל התחתון. אורכה 16 ק"מ והרוחב הממוצע הוא 3 ק"מ. לחלק המזרחי של הבקעה אין מוצא של נחל כלשהו, ובגלל האדמות הכבדות והחלחול האטי נוצר שם בכל חורף אגם גדול.

הבקעה נקראת על שם היישוב הקדום בית נטופה, מלשון מים נוטפים. אחד הכינויים שהדביקו למקום בני הכפרים שבמקום הוא מרג אל-ערק – עמק הטביעה. מי שינסה לחצות את הבקעה בשיא החורף, גם ברכב 4×4 גברתני, יבין את משמעות השם הזה לעומק. ב-2.7 ק"מ עוברים מעל המוביל הארצי בגשרון קטן ומאפסים את מד המרחק.

המוביל הארצי חוצה את בקעת בית נטופה בתעלה פתוחה ומגיע למאגרי אשכול, בחלק הדרום-מערבי של הבקעה, שם עוברים המים תהליכי ניקוי והוספת כלור ונכנסים לצינורות תת-קרקעיים. מיד אחרי הגשרון פוגשים צומת T ופונים ימינה. הכיוון הכללי הוא דרום-מערב. הדרך חותכת באלכסון פסיפס צבעוני של שדות חקלאיים.

מסביב סוכות חקלאים, מקום מוצל להניח בו את הראש לשעת מנוחה. חלק מהסוכות משמשות גם לממכר ירקות. ממשיכים להשתקשק על דרך העפר לאורך 4.1 ק"מ עד לצומת T. פונים ימינה וכעבור 100 מטרים פוגשים כביש סלול. מאפסים את מד המרחק ופונים שמאלה, דרומה, בין בתי הכפר רומאנה ולאורך סימון שבילים אדום (מס 3173 במפה).

טיילת הושעיה תצפית לזכר ישי

ב-400 מטר, בצומת T, פונים ימינה וב-900 מטר שמאלה בכביש הרחב, בעלייה. הכביש כאן רצוף פסי האטה בגובה אימתני. לא פלא שחלק נכבד מהתושבים מצוידים ב-4×4 גבוהי גחון. ב-3.3 ק"מ מגיעים לכביש 77: שמאלה לצומת גולני, ימינה לצומת המוביל. מי שפונה ימינה יגיע ב-4.9 ק"מ אל הפנייה ליישוב הקהילתי הושעיה ואל הטיילת

בקעת בית נטופה מעל המוביל הארצי

 

מור נטופה בהררית – סדנאות טעימת שמן זית (בתיאום מראש).04-6789557 , 052-3702634

בית הבד באבטליון – שמן זית, זיתים, פיתות, גבינות, אבטיח (בעונה), דבש ועוד.טל 054-2026111 , 04-6789521.

יער הקופים ביודפת – חי-בר בשטח 30 דונם ובו חיות רבות, רובן לא כלואות. שעות פתיחה: כל יום, 9:00-17:00. דמי כניסה: 25 שקל למבקרים מעל גיל שלוש. טל 04-9801265.

"מטעמי התאומות" בשכניה – מסעדה לבנונית (סמוך ליישוב מנוף). טל 04-9998220 . 

טיילת נוף הושעיה – מתחילה 1.0 ק"מ אחרי הפנייה להושעיה מכביש 77. אורכה 850 מטרים. מומלץ ללכת – כמובן ללכת – בעלייה, ממזרח למערב, עם הפנים ליישוב, עם הגב לבסיס ימ"חים גדול ומכוער שמוקם בסמוך. הטיילת מספקת תצפית טובה לבקעת בית נטופה, רכס יודפת, מאגרי אשכול, הר טורען, קיבוץ בית רימון ועוד. מתחת לטיילת גלי סלעים, שעליהם נוהגים להשתזף שפנים. זה הנוף שנשקף מחלון החדר של ישי בן משה, נער תושב הושעיה. בן משה נהרג בתאונת דרכים בחורף 2004 והמצפה שבקצה הטיילת קרוי על שמו. הושעיה הוא יישוב קהילתי דתי, שהוקם בשנת 1983 ומונה כיום כ-300 משפחות.