טויוטה היילקס החדש במבחן דרכים

יש כמה הבדלים בין איסלנד לישראל. אני לא מדבר על מינון הבלונד, אני מדבר על גודל הגלגלים. באיסלנד לא עושים עניין מגלגלים גדולים. תביא 38 אינץ'? נהדר. תביא 44 אינץ'? עוד יותר טוב. ונתקלתי גם במפלצות על 56 אינץ' – מידה שבישראל הייתה בוודאי מביאה לגזר דין מוות או לפחות למאסר עולם.

האיסלנד אוהבים גלגלים גדולים. האיסלנדים צריכים גלגלים גדולים. תשעה חודשים בשנה מושלג שם, הסופות משתוללות ולא תמיד מפנים את הדרכים בתדירות סבירה. אז אם לא רוצים להיתקע שבועיים בבית בלי חלב, הפתרון היחיד הוא 4X4 עם גלגלים גדולים שמפזרים את משקל הרכב על השלג ולא שוקעים בתוכו. לחץ האוויר המומלץ לשלג עמוק – ובמונחים איסלנדים, עמוק זה 8-10 מטרים שלג – הוא 5 PSI.

הגענו לאיסלנד בסוף ספטמבר. קר, קצת גשום אבל לא מושלג. טויוטה היילקס החדשה, דור שמיני בשושלת, חיכתה לנו בשדה התעופה נעולה בגלגלים הסטנדרטיים. הסבות מאוחרות יותר, באדיבות סדנת ARCTIC TRUCKS, ייצאו בוודאי לפועל. בינתיים אנחנו בוחנים את הגרסה הסטנדרטית – כמו זו שמיועדת לישראל (ראו מפרט טכני כולל מחיר).
הרכב מיוצר בדרום אפריקה או תאילנד (לישראל תגיע התוצרת התאילנדית). ההבדלים בין הדור החדש לדור הקודם (ויגו) הם ניכרים: הרכב החדש ארוך יותר (גם באף שלו וגם בתא המטען). הוא מצויד במנוע חדש – 2.5 ליטרים במקום 3.0 ליטרים (מה שהיה מותקן בגרסה האוטומטית). ההספק הוא 150 כ"ס. המומנט כמעט ללא שינוי. מנוע זהה מותקן גם בגרסה הידנית. תיבות ההילוכים חדשות אף הן – שישה הילוכים גם בגרסה האוטומטית וגם בידנית. צריכת הדלק אמורה להיות חסכונית ב-10 אחוז לפחות. לידיעת שועלי השטח: כל הגרסאות מצוידות בנעילה לדיפרנציאל האחורי (בעבר זה היה קיים רק בגרסה הידנית).
חוץ מזה נספר שהקבינה קיבלה מסך מגע גדול שנראה כמו אייפד. החזות הכללית מודרנית יותר. הפלסטיקה נוקשה כרגיל ואיכות ההרכבה לא מושלמת (גילינו רווחים מיותרים בתא הכפפות העליון. כן, יש שניים).

למרות הירידה בהספק הסופי, לא מורגש מחסור בכוח בהיילקס האוטומטי החדש. תיבת שש המהירויות יעילה ומפצה. צריכת הדלק שנרשמה בעת המבחן, בהתנהל ברובו בדרכי העפר, היא 9 ק"מ לליטר.
מערכת הדרכים באיסלנד מורכבת בעיקר מדרכי עפר ולא אספלט – שבעייתי בתנאים קיצוניים של קור. דרכי העפר הן למעשה מצע של אפר געשי. הדרכים האלה טובות למדי, מאפשרות נהיגה מהירה ומה שבמיוחד ראוי לציון – לא הופכות בוציות, גם לא בזמן גשם.
אנחנו מתקדמים בנוף הכל כך מיוחד של איסלנד – משטחי בזלת רחבים, פה ושם הרים, קרחונים, הרבה נהרות ומפלים. אין כמעט עצים או שיחים. מהירות הנסיעה היא 80 קמ"ש, עם גיחות ל-90 ואף 100.

כלי רכב רבים היו מאבדים את העשתונות בנסיעה בדרך עפר במהירות גבוהה כל כך, נכנסים לנדנודים חריפים ומחייבים האטה. אבל ההיילקס סופג את העונשים האלה בשקט ונשאר רגוע. זאת אולי הנקודה המרשימה ביותר בטנדר החדש – כיול מערכת המתלים. נסענו ללא מטען בארגז, מה שבדרך כלל מתבטא בטנדרים בקופצנות מוגזמת מאחור,  אבל ההיילקס המשיך להיות נעים ובשום שלב לא חבט בנו. התפקוד של המתלים הקדמיים מרשים במיוחד. גם האחוריים בסדר גמור. וככל שהמהירות הייתה גבוהה יותר, כך הם הרשימו יותר.

אז בשבילים מהירים הוא מצטיין אבל איך הוא בשטח טכני סלעי? כשעברנו בדרך מלאת בולדרים, הזכיר לנו ההיילקס את מוצאו הקשוח וטלטל אותנו כמו שצריך. בדרכים כאלה צמיגים גדולים יעזרו מאוד ובוודאי הורדה של לחץ ניפוח הצמיגים. בשום שלב של הדרך לא נתקלנו בבעיית עבירות או מחסור באחיזה ובשום שלב לא היינו צריכים להשתמש בנעילה האחורית.
הצלבות קטנות צלח ההיילקס החדש בזלזול – בזכות בקרת המשיכה היעילה ובזכות מהלך מתלה אחורי שגדל ב-20 אחוז לעומת הדור הקודם.אבל מה לגבי הצלבות רציניות, מדרגות, דרדרת וכו'? המסלול בו התנהלה ההשקה לא עבר במעלה זיק וגם לא במעלה רמון. אלה יצטרכו לחכות למבחן הישראלי שנערוך לכלי. בינתיים אפשר לומר שעקב הגדלת הארגז והארכת האף של הרכב, נפגעו מעט זוויות הגישה והנטישה.

היילקס החדש הוא רכב מרשים ונוח מאוד. כל מי שעובד עם הטנדר יעריך את השיפור בגודל של הארגז, בקבינה, באבזור ובנוחות הנסיעה. ושועלי השטח? הם יצטרכו ככל הנראה להגביה את הרכב ו/או להחליף פגושים.

שורה תחתונה: את הגבריות שלו הוא לא צריך להוכיח לאף אחד. היילקס לדורותיו ידוע כטנדר קשוח, עמיד ושורד. האתגר החדש שלקחו על עצמם אנשי טויוטה הוא להראות שיש להיילקס גם צד נשי, רך ופרקטי. אני חושב שהם הצליחו בזה לא רע.