טיפ שטח: חציית תעלה

הסיטואציה:
לפנינו תעלה עמוקה, שאנחנו חייבים לצלוח. 
במצב של טיול רגיל ננסה למצוא מעקף. 
אבל נניח שבמקרה זה אין לנו ברירה. הדרך נסחפה ואנחנו חייבים לצלוח את התעלה.
עומק התעלה – כשני מטרים.

תרחישים בעייתיים:
> הרכב גולש/נופל לתעלה בחוסר שליטה, נחבט בחזית וסופג נזקים (למשל שבר ברדיאטור).
> הרכב גולש/נופל לתעלה ונתקע בחזית עקב זווית גישה לא מספקת.
> הרכב מתיישב על הגחון ונתקע. 

פתרונות בהם נקטנו:
1. עיגון הרכב (איסוזו דימקס) מאחור.
2. שימוש בכננת של הרכב. 

פתרונות בהם לא השתמשנו:
בלימה אגרסיבית על שפת התעלה כדי לשבור את הדופן + עבודות מע"צ אינטנסיביות בתחתית התעלה כדי לרפד אותה באבנים ולשבור את הזוית האנכית. 

פירוט הפתרונות:
עיגון הרכב בוצע בעזרת שני כלי רכב מאחור. שימוש ברצועות הרמה לא אלסטיות – אנחנו לא רוצים אלסטיות במקרה זה. כמו כן לא נשתמש בעיגון אחורי של כננת היות שכננת בהגדרה נועדה למשיכה ולא לבלימה. 
את הכננת של הרכב שרצינו להוריד לתעלה חיברנו לשני עמודי תמך של צינור ביוב עם רצועת רסן לפיזור עומס בצורה סימטרית. 

תהליך הביצוע:
מנהל חילוץ ממנה בקר אחורי שנמצא בקשר עם שני הנהגים שרתומים לרכב מאחור. תפקיד הבקר לוודא שהרצועות מתוחות ומחזיקות את הרכב הגולש ולפי אות של מנהל החילוץ מתבצע שחרור מבוקר. 
בשלב ראשון הדימקס התקדם בכוחות עצמו. בשלב שני הוא התיישב על הגחון ונחלץ מכך רק בעזרת הכננת שלו עצמו.
החרטום של הדימקס פנה בחדות כלפי מטה. בנקודת המפגש סידרנו כמה בולדרים קטנים ולא היה צורך מעבר לזה. הדימקס המסוים מצויד בפגוש מתכת וזוית גישה טובה. 
זוית הנטישה פחות טובה משמעותית (טנדר הוא טנדר..) אלא שגם שם פגוש מתכתי שגרף אדמה ובסיוע משיכה נוספת של הכננת, הרכב לא נתקע. 
* תודה לעירא אבני ומדריכי חברת שבילים.