רמת מנשה – טיול לכל מכונית

על שפת הנחל גרים ביחד פרות שמנמנות ומטיילי שבת. אלה אוכלות עשב ואלה חורכים בשר במנגלים. אזור פארק רמות מנשה הוא דו-קיום של חקלאות ופיקניקים, יערות ושדות, נחלים ויישובים. קטע 18 של כביש מס' 6 יפגע בהרמוניה הזאת – הכביש חותך את הצד המזרחי של פארק רמות מנשה (ולמעשה מבתר את האזור כולו) – אבל ספק אם הפופולריות של הפארק תפחת.

בסופי שבוע וחגים עשויים להצטבר בחלק המזרחי של הפארק פקקי תנועה של ממש. המסלול שלהלן מתחיל בחלק הסואן של הפארק, אבל נבלע בהמשך בדרכי עפר הרבה פחות מוכרות.

מפה אולגה זלטקין

נקודת ההתחלה נמצאת על כביש 66, מרחק 5.0 ק"מ מדרום לצומת התישבי או 9.0 ק"מ מצפון לצומת מגידו. במקום מוצב שלט חום: "פארק רמות מנשה / נחל השופט". מאפסים את מד המרחק ונוהגים בכביש פנימה אל הפארק ובצמוד לסימון השבילים הכחול (מס' 4241 במפה). בחודש מאי בולטת לאורך הדרך פריחה צהובה של שיטה מכחילה ופריחה ורודה-סגולה של חוטמית זיפנית. בסוף החורף ובאביב המגוון שמציעה רמות מנשה גדול פי כמה – כלניות, עיריונים, צבעונים וסחלבים.

ב-800 מטר הכביש מתעקל ימינה וחולפים על פני תחנת מידע של קק"ל. הדרך כאן סלולה למשעי. הסלילה, שבוצעה על ידי קק"ל, הקפיצה חובבי טבע רבים. ציפוי האספלט פגע אולי קצת ברומנטיקה, אבל בזכותו הפסיקו העצים להלבין מאבק בכל קיץ ולא היה צורך לשפץ ולתקן את התוואי אחרי כל חורף.

הכביש הצר עובר בתוך עלווה ירוקה בכל השנה. יש כאן אורנים וברושים, אבל גם אלונים ואלות. לצד הערוץ שמימין, נחל גחר, משגשגים גם עצי תאנה ואקליפטוסים. הנחל זורם בחורף ובאביב – עד כחודש-חודשיים אחרי הגשם האחרון. בערבית הוא נקרא ואדי אל-קצב – נחל צמחי הקנה.

ב-2.6 ק"מ מגיעים למזלג דרכים: המסעף הימני פירושו טיפוס לעבר הר גחר – מסלול "חומצת החלב" של רוכבי אופניים, שרבים מהם מתאמנים כאן. המשך המסלול הוא המסעף השמאלי, עם המשך סימון השבילים הכחול והמשך ערוץ הנחל. הדרך כאן כבר לא סלולה. לצדה כמה מעיינות, שעדיף לחקור ברגל. עצלנים יכולים להסתפק בדימום מנוע ובהקשבה לקולות הג'ונגל: הרבה ציפורים, מעט צפרדעים. על דרך העפר יש סיכוי טוב לפגוש פרות מרוצות וב-3.0 ק"מ, חניון מנגלים. ב-3.1 ק"מ בוחרים בזרוע הימנית של המזלג, המשך הסימון הכחול. ב-3.4 ק"מ, בצומת T, שוב, ימינה עם הכחול. ב-4.6 ק"מ ממשיכים ישר וב-4.8 ק"מ מגיעים לכביש מס' 6953, מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה, מערבה. ב-900 מטר חולפים על פני ג'וערה – מוזיאון ההגנה – וב-1.1 ק"מ פונים שמאלה, דרומה, אל דרך עפר, על פי הסימון הירוק והשילוט "דרך הפארק – גל-עד". בפנייה מאפסים את מד המרחק.

הנוף מתחלף באחת: מחורש צפוף לגבעות חשופות. ב-300 מטר, במזלג, יש לבחור במסעף הימני – כל הזמן עם הסימון הירוק. ב-700 מטר, לאורך המדרון שמימין, אפשר להבחין בתלוליות עפר. "אלו הם מעכבי מים", מסביר שלמה ברנד, מנהל הפארק מטעם קק"ל, "המטרה היא ליצור מעין סכרים – שיאטו את זרימת המים במדרונות ויאלצו מים רבים יותר לחלחל פנימה – וכך להעצים את התופעה, שכבר קיימת כאן, של זרימת מים בנחלים המקומיים גם ימים ארוכים אחרי סוף הגשמים. זו תופעה שלא קיימת כמעט בכרמל או בהרי ירושלים".

מצד שמאל אפשר להבחין בשני עמודי אבן גדומים – גבוה ונמוך. הגבוה לזכר שלמה קורץ, הנמוך לזכר נכדו ליאור צ'רן, מקיבוץ עין השופט. ב-7 באוקטובר 1989 ירדו השניים לחקור מערה באזור ונקברו חיים. המשך דרך העפר מלווה שדרה יפה של ברושים. פעם היה להם תפקיד מעשי: להגן על מטעי השזיפים של עין השופט מפני הרוחות החזקות. היום כבר אין שזיפים, אלא שדות חיטה.

ב-1.0 ק"מ, בצומת T, פונים שמאלה ובהתאם לסימון הירוק. ב-1.9 ק"מ, שוב T והפעם ימינה, כל הזמן עם הירוק. הדרך חוזרת ללטף את שולי היער. דרך הפארק היא דרך פתלתולה במכוון – אנשי קק"ל לא רצו שתיהפך לדרך קיצור ותעבורה לתושבי הסביבה, שישחקו אותה לאבק דק, אלא תשמש מטיילים בלבד. ב-2.6 ק"מ מתחלף סימון השבילים לאדום. הסימון של קק"ל – משולשים קטנים על עמודי עץ – ממשיך להחזיק בצבע הירוק. ב-3.9 ק"מ מגיעים לכיכר קטנה, שבמרכזה מזדקרים כמה ברושים. השם הוא "כיכר הקיבוצים" וכאן צריך לאפס את מד המרחק.

מכאן אפשר לצאת לגיחת הלוך-חזור אל תצפית חורבת ראש: צריך לפנות שמאלה, לנהוג 600 מטר, לחנות ולטפס לגבעה ברגל – כ-300 מטר של עלייה. בראש הגבעה דרך עפר מעגלית – 360 מעלות. אורך הדרך הוא 360 מטר וגובה הגבעה – 360 מטר מעל פני הים. זאת הנקודה השנייה בגובהה באזור. הבכורה שייכת לגבעת 400 – 400 מטרים כמובן – שנמצאת דרומית יותר, בשטח אש פעיל של גולני.

ביום סביר אפשר לראות מחורבת ראש את חוף דור וחוף הבונים, הכרמל וכמובן ארובות תחנת הכוח חדרה, זכרון יעקב ועוד. רמות מנשה פרושות למטה ומערבה. בסוף האביב משתבץ כאן פסיפס צבעוני: שדות צהובים, שטחי מרעה ועצים ירוקים.

בתום הגיחה חוזרים לכיכר, מאפסים את מד המרחק ומשתלבים שוב (שמאלה) ב"דרך הפארק – גל-עד", לפי סימון קק"ל ירוק וסימון שבילים כחול (4330). ב-200 מטר, במזלג, בוחרים בזרוע הימנית (השמאלית מובילה למגידו ועוברת בשטח אש). ב-1.2 ק"מ, בצומת T, פונים שמאלה וחולפים על פני שלט מאיר עיניים "סכנה שטח אש". המשך המסלול חולף בשולי שטח האש ומותר לטיול בכל ימות השבוע.

ב-1.3 ק"מ עולה הדרך על גשר צרפתי – מקבץ של סלעים גדולים שהמים זורמים ברווחים שביניהם, פטנט זול ויעיל. ב-1.8 ק"מ, משמאל, מחנה נטוש של הנח"ל. ב-2.3 ק"מ, במזלג, זרוע ימנית. ב-3.2 ק"מ, בצומת T, מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה בדרך עפר טובה וסימון שבילים ירוק. ב-800 מטר ימינה עם השילוט "דרך הפארק – גל-עד".

מסלול הטיול ממשיך לדלג מערבה על גבי הגבעות החשופות. לא הרבה מטיילים מגיעים לכאן. התנועה הערנית ביותר בסוף האביב היא של חסידות, שממריאות מהאדמה בכבדות. ב-2.9 ק"מ מגיעים לכביש ומאפסים. מי שיפנו שמאלה יגיעו לקיבוץ גל-עד (אבן יצחק) ובחורף גם ליער הרקפות (בחורשת האורנים, לפני הקיבוץ. החניה במגרש מימין). מי שיפנו ימינה יחלפו על פני קיבוץ דליה, ובצומת הבא יוכלו להמשיך ישר לכביש 70 וצומת אליקים, או לפנות ימינה לעין השופט וכביש 66.

אולי תתעניינו גם במסלולים הבאים:

נחל המערה ומערת התאומים

הרי ירושלים והשפלה

נחל עשוש

הר הנגב והערבה

מנבי מוסא למנזר מרסבא

מדבר יהודה וים המלח

אל שמורת הנחלים הגדולים: ציחור וצניפים

הר הנגב והערבה

דרך נוף אכזיב

רמת הגולן וגליל עליון

אטרקציות ברמת הגולן: לכל מכונית

רמת הגולן וגליל עליון

נחל שילה

בקעת הירדן והשומרון

שמורת דולב, נחל דולב, נחל שורק

הרי ירושלים והשפלה

נחל אילן וחורבת עלקת

הרי ירושלים והשפלה

הר חרת ועין חרת – לכל מכונית

הרי ירושלים והשפלה

יער הקדושים ודרך בורמה: לכל מכונית

הרי ירושלים והשפלה

רוג`ום הירי – גלגל רפאים

רמת הגולן וגליל עליון

מגבעת המורה לנחל תבור

גליל תחתון ועמקים

הר הרוח – חוות העיזים וטיול בסביבה

הרי ירושלים והשפלה

מבני יהודה לעין תאופיק

רמת הגולן וגליל עליון