יער עמינדב וחוות הגתות – לכל מכונית
מסלול טיול באזור רכס שורק. מתאים (גם) למכונית "פרטית". כולל הליכה ברגל
-
אזור:
הרי ירושלים והשפלה -
אורך:
27 ק"מ -
משך:
3-5 שעות -
עונה מומלצת:
אביב, קיץ, סתיו, חורף -
מגבלות שטחי אש:
אין מגבלה. ניתן לטייל בכל ימות השבוע
עלייך להיות רשום כדי לצפות
בהמשך הכתבה
סתווניות שבריריות וחיוורות צומחות בלי היגיון באמצע השביל, להקה של צבאים סקרנים מסתלקת בדהרה, אורנים ירוקים מלוא העין וגם חורשה אחת מפוחמת. המסלול המוצע קרוב לירושלים, אבל רחוק מכל רעש וזיהום. הוא לוקח את המטיילים לאזור לא מטויל – רכס שורק, יער עמינדב, חוות הגתות. כל מכונית מתאימה למשימה וכל מזג אוויר בא בחשבון.
ירושלמים: נקודת ההתחלה שלכם נמצאת על כביש הגישה להדסה עין כרם, בצומת אורה, שממנו פונים לעבר יד קנדי והמושבים אורה ועמינדב – כביש מס' 3877, סמוך לתחנת הדלק.
תל-אביבים ואחרים: מעפילים לעבר ירושלים בכביש מס' 1, במחלף הראל פונים ימינה לעבר מעוז ציון, כביש מס' 3965. כעבור 3.5 ק"מ מגיעים לכיכר ומאפסים את מד המרחק. ישר מוביל לסטף, שמאלה הוא המשך המסלול. גולשים לעבר ערוץ נחל שורק בכביש מס' 395. ב-3.5 ק"מ מגיעים לכיכר נוספת, מאפסים שוב ועוקבים אחרי השילוט "הדסה עין כרם": ימינה בכיכר, שמאלה בעליה כעבור 500 מ', שמאלה בצומת נוסף ב-1.6 ק"מ, ובכיכר הסמוכה לכניסה לבית החולים פונים ימינה, מזרחה, בעלייה. ב-3.7 ק"מ פוגשים את הירושלמים בצומת אורה ופונים ימינה – כביש מס' 3877, לעבר יד קנדי.
המשך משותף: מאפסים את מד המרחק וזורמים עם הכביש שעוקף את המושבים. בדרך שפע של עיקולים ונוף מעל ערוץ נחל רפאים, שמתחיל סמוך לתחנת הרכבת בירושלים ונשפך לנחל שורק. ב-3.5 ק"מ, בדיוק לפני עיקול חד ימינה, מומלץ לבצע גיחת הלוך-חזור אל תצפית בתיר: פונים שמאלה בדרך עפר נוחה, וכעבור 100 מ', במזלג, בוחרים בזרוע השמאלית. בחורשת האורנים שמימין, "יער המגינים", קבר הרוצח אלי פימשטיין את בתו הודיה קדם-פימשטיין.
ב-300 מ' מגיעים אל נקודת תצפית מול הכפר הפלשתיני. ביום טוב, בוודאי עם משקפת, אפשר לראות את בריכת המים העתיקה, שממשיכה לפרנס את ערוגות הירק של תושבי הכפר. המעיין עצמו נובע למרגלות המסגד. ממערב לכפר מתנשא תל קדום, ח'רבת אל-יהוד, המזוהה עם ביתר הקדומה, מבצרו האחרון של בר כוכבא. למטה, בערוץ, מונחת מסילת הברזל. את הרעש שמפיקה הרכבת, מירושלים לבית שמש ובחזרה, אפשר לשמוע ממרחק רב.
הנוף היפה שנשקף מהתצפית נמצא בסכנה. את הרכס ממול תחתוך בקרוב גדר ההפרדה. צלקות נוספות יותיר כביש מהיר חדש עם מנהרות וגשרים עצומים, שייסלל אל ירושלים מכיוון עמק האלה.
בחזרה לצומת. מאפסים את מד המרחק וממשיכים ישר, עם הכביש הסלול לעבר יד קנדי. ב-1.2 ק"מ, בצומת טי, פונים שמאלה. ב-1.5 ק"מ, מימין, רחבת עפר בהירה. מכאן אפשר לצעוד לעבר מצפור ארתור רובינשטיין. במקום מוצב פסל שיש של ישראל הדני בצורת קלידים של פסנתר. הפסל הזה, מתברר, הוא מקפצה פופולרית של רוכבי אופניים. אלה מאיצים על הקליד האמצעי ומזנקים שני מטרים למטה. "דרופ הפסנתר", הם קוראים לו.
המשך נהיגה. בצומת הסמוך מאפסים את מד המרחק. מכאן אפשר לצאת לגיחת הלוך-חזור אל יד קנדי, האנדרטה לזכר ג'ון פ' קנדי, בצורת גזע כרות. האדריכל הוא דוד רזניק, הבנייה הושלמה ב-4 ביולי 1966. המקום פתוח בינתיים בימי חול בלבד. קק"ל מתכננת להקים במקום בעתיד תחנת מידע ובית קפה.
בחזרה לצומת, ושוב מאפסים. מכאן גולשים שמאלה עם הדרך הסלולה לכיוון חורבת סעדים (סימון שבילים שחור, מס' 9318 במפה). ב-700 מ' משמאל סדרה גדולה של חניונים, הומים כולם בשבתות ובחגים (חניון הטרסה, חניון הכבשן, חניון הסלע). בחניונים האלה, כך החליט גידי בשן, רכז יער וקהילה מטעם קק"ל, לא יהיו פחי אשפה. לכאורה, החלטה שמעודדת לכלוך. בפועל – להפך. המטיילים והפיקניקאים אוספים את אשפתם בעצמם ומשליכים אותה לתוך המכולה הגדולה שמוצבת על אם הדרך הראשית. כך אין פחים קטנים שדורשים טיפול ופינוי סיזיפי, וגם מועדים להפיכה ופיזור מצד חיות בר.
ב-800 מ' חולפת הדרך לצד חורבת סעדים, שרידי חווה ביזנטית. ב-900 מ' במזלג, בוחרים בזרוע השמאלית וכך גם במזלג הבא. אגב, בחורשה שמימין, "יער קדושי קהיר", יש שביל טיול יפה, מעגלי, מוצל וסלול שמתאים לכיסאות גלגלים, עגלות ילדים ואופניים.
ממשיכים עם דרך העפר הרחבה. ב-3.0 ק"מ, בצומת טי, פונים ימינה ועוקבים אחרי השילוט "חוות הגתות" וסימון השבילים האדום (9315). היער שמסביב נשרף ביוני 2005, כנראה עקב הצתה. התפאורה, בינתיים, שחורה ועגומה – אבל בעתיד יצמח כאן יער חדש, עם פחות אורנים ויותר מינים אופיניים לאזור, כמו אלונים ואלות.
ב-4.2 ק"מ, בצומת, אפשר למצוא לוח עץ עם מפה של האזור. צריך לפנות שמאלה ומיד ימינה, עם הכביש הסלול, בעלייה, לעבר חוות הגתות (הסימון הירוק, 9306). ב-4.5 ק"מ עוברים ליד עמוד חשמל אדיר ממדים – חלק מקו המתח הגבוה, קו 400. ב-5.2 ק"מ, במזלג, זרוע שמאלית והמשך סימון ירוק. נוף ירוק ממלא את האישונים. משמאל מתנוסס השפיץ של הר גיורה.
ב-6.4 ק"מ, משמאל לדרך, שרידים של כבשן סיד. ב-6.6 ק"מ, למטה בערוץ נחל שורק, אפשר להבחין במכון טיהור מי השפכים של ירושלים. התמונה דווקא מעניינת ולא ריחנית. ב-6.8 ק"מ, במזלג, פונים ימינה, בעלייה, ממשיכים להיאחז כל הזמן בסימון הירוק. ב-7.4 ק"מ – סוף הדרך. ברוכים הבאים לחוות הגתות – אוסף מרשים של גתות ובתי בד מהתקופה הביזנטית. שביל הליכה מסומן כחול מטייל בין הממצאים הארכיאולוגיים. אורך השביל הוא 700 מטרים בדיוק. בגת הראשונה פוגשים כבר כעבור כמה עשרות מטרים. המשוכללת והמרשימה ביותר מופיעה לקראת אמצע הצעידה.
בהמשך פוגשים רוג'ום – רוגם בעברית – תלולית אבנים ענקית. מדובר בחלק מסדרה של שבעה רוגמים שמפוזרים על פסגות נישאות מעיר גנים ועד קריית מנחם, ששימשו בימי קדם להעברת מסרים או פולחן. הנוף הירוק והפתוח שנשקף מכאן איננו מובן מאליו. על קיומו מאיימות תוכניות בינוי ופיתוח. רכס שלמון-שורק היה מיועד להפוך לבית קברות, הר חרת ורכס לבן – לשכונות מגורים: כל הדסה אמורה להיות מוקפת בתים. "תוכניות מטורפות", אומר בשן, "שבסופן הכל ייראה כמו שכונת הר נוף – הפצע הלבן שבאופק".
סוף מסלול הליכה. ספסל העץ הצנוע, על שפת המדרון, מזמין בהייה בנוף. אפשר לחלוט כמה עלי מרווה או לפרוס סעודה קטנה על אחד משולחנות הפיקניק הסמוכים.
בחזרה. מאפסים את מד המרחק וגולשים עם הסימון הירוק: ב-400 מ' שמאלה, ב-2.0 ק"מ ימינה, ב-2.8 ק"מ חולפים ליד העמוד הכביר, ב-2.9 ק"מ, בצומת, פונים שמאלה, מזרחה, עם הסימון השחור (9318), ב-5.2 ק"מ, בצומת טי, פונים שמאלה עם הדרך הסלולה. בצומת הבא מתפצלים. ירושלמים ממשיכים ישר ליד קנדי. תל-אביבים ואחרים מוזמנים לפנות שמאלה לדרך עפר, קיצור אל בית החולים הדסה (סימון שבילים אדום). הדרך חולפת מעל גגות המושב אבן ספיר ומתחברת ב-8.0 ק"מ לכביש. פונים ימינה וב-8.5 ק"מ, בצומת טי, שמאלה. מכאן יש כבר שילוט ברור.
קורס נהיגת שטח עם יואב קווה - למתחילים ומתקדמים
אורח: תמונות מהמסלול
אלבום תמונות: https://picasaweb.google.com/yochai.glauber/ZKSngF#