בעקבות חלמוניות רכס בוקר

מאת רפי פז

נפגשנו בשעה 8:30 בחניון הרועה שליד קיבוץ שדה בוקר.
הקבוצה כללה 8 כלי רכב איציק ועצמונה עם פורסטר, נילי עם XV, שמוליק ונעמי עם ליהי וגוני עם XV, נעמי ועוזי עם ג'ימני, סיגל וחגי עם גימני, אלי ודליה עם גרנד צ'ירוקי, אבנר ואדר עם לנד קורזר, רלי אילן ויובל עם לנד קרוזר רכב מדריך ועוד שני עוזרי מדריך אבי ורונן .ההתארגנות ליציאה כללה קפה ועוגיות, תדריך על המסלול, הוראות בטיחות וחלוקת מכשירי קשר.

יצאנו מיד והתחלנו בנסיעה בנחל הרועה, שם סיפרנו על הרועה ברברה פרוספר שנרצחה בשנת 1952 עת רעתה את הצאן של הקבוצה שלימים תקים את קיבוץ שדה בוקר. בנחל הרועה מתקיימות עבודות להנחת צינור מים והדרך מלאה בפודרה.

לאחר שצלחנו את הדרך המאובקת הגענו לעץ השיטה, שם חנינו ויצאנו ברגל לצפות בקסם הפריחה הצהוב, החלמונית, באדמת הטרשים ובין סדקי הסלע. בנוסף ראינו גם את העדעד המאובק, שגם הוא פורח בעונה זו.

לאחר צילומים והסברים חזרנו לרכבים והמשכנו בנסיעה לנחל נוקד ולארוחת בוקר לצילה של שיטת הנוקד – עץ שיטת הנגב עצום בגודלו המתנשא לגובה של 6 מטרים. לאורך הנחל ליוו אותנו סלעיות לבנות כנף, ציפור בצבע שחור ולבן שעומדת בנק' תצפית על שיח גבוה או סלע (מכאן בא להן שמן).

המשכנו דרך חורבת חלוקים לכביש 204 ומשם לנחל חצץ ולביקור בבורות חצץ. הסברנו על מבנה הבור ודרך אגירת המים, דיברנו על הנבטים והדלקנו לבונה. לעיתים מסתתרים בבורות בעלי חיים שונים כגון עטלפים וצרעה כדית, שבונה את הקן שלה מבוץ ובצורה של כד. בקן היא תטיל ביצה ותאחסן חרק שישמש מזון לזחל שיבקע מהביצה. לאחר מכן היא תאטום את ה'כד'.

לאחר ביקור בבורות חצץ המשכנו בשביל שמסומן 'אדום' דרך שמורת מצוק הצינים להר צרור, הדרך להר צרור עוברת וחוצה ואדיות ומטפסת לקו הרכס ומידי פעם נחשפות תצפיות מזרחה לנחל צין. כשהגענו להר צרור עשינו תצפית על אזור נחל צין ועל הר הנגב כולו, חיפשנו נשרים בתחנת ההאכלה ודיברנו על העופות המופלאים האלה שסובלים קשות מהרעלות ואובדן בתי גידול.

גלשנו בנסיעה לשדה התעופה 'בן גוריון,, הוא מנחת שדה בוקר ומשם ירדנו דרך מעלה צין לנחל עקב ולעין עקב.

בעין עקב אכלנו ארוחת צהריים והאמיצים שבינינו קפצו למים כדי לשטוף את אבק הדרכים. מעל הצוקים הביטו בנו יעלים, נשר שחג מעל, יוני סלעים, טריסטרמיות – זרזירי המדבר וחכלילית עצים שנודדת בכמויות גדולות בדיוק בעונה זו של השנה ומצאה את עין עקב כנק' נחמדה להתרעננות ואגירת כוח לקראת המשך המסע לאפריקה.

מעין עקב המשכנו בנסיעה לכיוון נחל צין כשבאמצע הדרך, בין עין עקב לכביש הסרפנטינות עצרנו ליד החבית השורקת או באר המשאלות, זרקנו אבן, הבענו משאלה ושמענו את החזר קול האבן שפוגעת בדפנות הצינור ונשמע כמו קול יריה.

השעה הייתה כבר 16:30 והגיע הזמן לסיים את הטיול אז המשכנו וטיפסנו את כביש הסרפנטינות כשבדרך צופים עלינו יעלים רבים. חנינו בחניון אחוזת קבר בן גוריון והלכנו לסכם את הטיול כשהשקיעה מהווה לנו תפאורה נהדרת וצובעת את מדרונות נחל צין בצבע חולי אדמוני עמוק.

תודה מיוחדת לנילי ואבנר על התמונות היפות