רמות מנשה – רגע של מקום

מאת יהודה זיו

קטעים מספרו של יהודה זיו "רגע של מקום – סיפורים מאחורי שמות מקומות" בהוצאת צבעונים. והפעם על מקומות באזור רמות מנשה

נחל תות – ארץ זבת חלב ומלח
בין הכרמל לרמות מנשה חוצצים שני נחלים: נחל יוקנעם יורד בתלילות לעבר נחל קישון בבקעת מגידו (מערב עמק יזרעאל), ופני נחל תות (ואדי אֶ-שֻּקָּאק – ההתבקעות) אל נחל דליה (ואדי דִפְלֶה – הרדוף) היוצא אל הים בחוף הכרמל. עד היום שומרים לנחל יוקנעם את כינויו הערבי ואדי אל-מִלְח – נחל המלח – זכר לאורחות הגמלים שהוליכו מטעני מלח מחוף הים התיכון לעבר דמשק. בשל חיוניות המלח זכו מטענים אלו למעמד יוצא דופן, ואפילו הבדווים, שנהגו לפשוט על אורחות הסחר ולשדוד את מטעניהן, לא נגעו לרעה במובילי המלח (בדרך כלל הם עצמם היו בדווים).
בערבית האשכנזית אשר בפי רבים מאתנו נשתבש כינויו של נתיב המלח משום ש'מִילְךְ' הוא חָלָב ביידיש, וצירופו עם 'ואדי' נשמע בלתי מתקבל על הדעת. העברית המדוברת הכניסה בו תיקון קטן, והכול עושים שימוש בשם המפוברק 'ואדי מִילְק'.
לא חִ'רְבֶּת אֻםּאֶ-תּוּת – בעלת התות – הצופה על נחל דליה ממערב למפגשו עם נחל תות היא שנתנה את שמה ליובלו. שמו בא לו משדרת עצי התות, בין צומת אליקים לבת-שלמה, שנטעו טמפלרים גרמנים בצד טחנת הקמח שפעלה בכוח מימי המעיין הסמוך, המכונה היום עין תות.

בת שלמה – שתי בנות לשלמה
לרגלי ח'רבת אום א-תות, בצד הגשר המודרני שכביש נחל יוקנעם עובר עליו עתה, עדיין נטוי על נחל דליה גם הגשר הישן מימי הטורקים אשר ראה את אורחות המלח, מקור כינויו הערבי של הנחל. מול זוג הגשרים, מדרום לכביש, חצוב בצלע ההר היקב הישן של המושבה הסמוכה בת-שלמה. זו כוללת היום את בת-שלמה הישנה שנוסדה בשנת1889 – ממזרח לכביש, וממערב לו את בת-שלמה החדשה, שנתוספה עליה לאחר קום המדינה ונקראה תחילה 'ההשלמה'. לא בכדי מכונה כאן המסעדה על אם הדרך בצל הגשר העילי להולכי רגל שבין שני חלקי היישוב בשם 'מסעדת הבנות', ובעקבותיה נולד גם הכינוי 'צומת הבנות'.

מנהרת מנשה – וזה היה דבר הַנִּקְבָּה
המוביל הארצי חוצה את רמות מנשה בדרכו דרומה ועושה חלק נכבד מדרכו בשתי מנהרות, שאורכן הכולל כשבעה קילומטרים. כמו נִקְבַּת השילוח הנודעת בירושלים, מימי חזקיהו, גם מנהרת מנשה א נכרתה בידי שתי קבוצות חוצבים – אחרי 2,660 שנה. הם החלו במלאכתם בשני קצות המנהרה ונפגשו בתווך, כשמאה ושישים מטר "היה גובה הַצּוּר על ראש החוצבים" ציטוט?. ככל שנתקרב מפגש הקבוצות רָבְתָה ההתרגשות במעבה האדמה ואף תחרות החלה בין השתיים: מי יפרוץ ראשון? הפרס המובטח היה ארגז בקבוקי קוניאק, שהמתין בקצה המנהרה בצפון – ומשנפרץ מחסום הסלע האחרון בחמישה במאי 1961 נשאו את אנשי הקבוצה המנצחת על כפיים הלומי יין ושמחה. כשני קילומטרים מדרום למנהרת מנשה א נחצבה גם אחותה, שאורכה כ-350 מטרים בלבד. דרך המוביל מלווה כאן ממעל את שתי המנהרות ויוצאת אל כביש נחל עירון (דרך 65) בצד אנדרטת משמר הגבול וצומת מג"ב.

גבעת נוח – ג'וּעָרָה
ממזרח לקיבוץ רמת השופט, בראש גבעה, ניצב בית הקומתיים של האפנדי הערבי, בעל קרקעות הסביבה בעבר. בצדו ישב בעבר כְּפָרוֹן האריסים גִ'עָארָה – נקבת הצבוע – שנתקיים עד שנת 1936, עת רכשה הקרן הקיימת לישראל את אדמות ג'וּעָרָה. בשנת 1937 התיישבו פה חברי עין השופט ביישוב חומה ומגדל. העלייה על הקרקע נעשתה ברגל עם חלקי המבנים והציוד על הכתפיים, במעלה הדרך ממשמר העמק לכאן. משהקימו בסמוך לה את יישוב הקבע שלהם החלה ג'וערה לשמש בסיס אימונים של ההגנה, ועד ימיה הראשונים של מדינת ישראל נתקיים בה קורס מפקדי מחלקות, בית הספר לקצינים באותה עת. אנשי עין השופט כינו את המקום גבעת נוח על שם חברם נוח לינדהיים, שנספה בהתרסקות מטוס קל. אמו, ממייסדות הדסה בארצות-הברית, ישבה בקיבוץ משמר העמק הסמוך.

יהודה זיו עוסק מנעוריו בידיעת הארץ, חוקר את נופיה ואת עברה ומקנה את אהבתה לחניכיו הרבים ולקוראי ספריו. על ספרו "שביל המטיילים" הוענק לו פרס י. ברסלבי. יהודה זיו שימש גיאוגרף ברשות שמורות הטבע ועמד בראש מדור מורי"ה (מורשת ידיעת הארץ) בצה"ל. הוא חבר ועדת השמות הממשלתית מאז 1972 ומכהן בה כיו"ר ועדת המשנה לשמות ישובים.