52. נחל ברק

אוֹרי דביר: "נחל ברק: עם הסטתו של `שביל ישראל` מזרחה לעבר הערבה, הוא עובר גם בפניני נוף וקניונים יפים. הגישה לקניון ברק היא מכביש הערבה ברכב קשוח. `שביל ישראל` מוליך דרך הקניון, אך אפשר להסתפק במסלול היקפי. כשיש מים בגבים הטיול משנה אופי ויש להצטייד בהתאם".

מהר כיפה לקניון ברק. מתוך אתר החברה להגנת הטבע

מראש הר כיפה הצופה אל לב הנגב המרכזי, נרד דרך רמת ברק אל קניונו הצר של נחל זה. בעזרת סולמות וחבלים נעבור סדרת מפלים ומכתשות עמוקות בנחל ברק.

צבע המסלול: כחול בנחל ברק
מפת סימון: מזרח הר הנגב (17)
משך הטיול: 6-8 שעות
נק' התחלה:על כביש מצפה רמון – צומת ציחור, במסעף הדרך להר כיפה, כ-15.5 ק"מ מצומת ציחור לכיוון מצפה רמון, וכ-41 ק"מ ממצפה רמון לכיוון צומת ציחור.
נק' סיום: נחל ברק

דרך הגעה:
על כביש מצפה רמון – צומת ציחור מצד מזרח מזדקר שלט, המורה: 'מועצה אזורית רמת הנגב'. מתחתיו יש שלט נוסף, המורה להר כיפה. ליד השלט פונה דרך עפר מזרחה ועולה בנחל יחם עד להר כיפה. ניסע בה כ-10 ק"מ, עד שנגיע לסופה ליד מתקן צבאי. לאורך הדרך אפשר להבחין בשרידי טראסות, המפוזרות לרוחב הערוץ – שרידי חקלאות בדואית. מהמתקן הצבאי מתחיל מסלול ההליכה הרכב יאסוף אותנו בנחל ברק.

הגעה לנקודת איסוף: ניסע בכביש הערבה עד סימון הק"מ ה-115, שם מורה שלט כתום אל נחל ברק (א). הדרך מסומנת בסימון שבילים כחול. נפנה מערבה בדרך העפר, שלאורכה עובר קו חשמל, עד שנגיע לנקודת קידוח מים. נעבור את הקידוח, ולאחר כ-5 ק"מ מתחילת הדרך נגיע לצומת דרכים (ב). ניסע בדרך הימנית עוד כ-6-5 ק"מ, עד שמגבלות עבירות הרכב יעצרו אותנו.

תיאור המסלול:
נלך בכיוון צפון על המישור החצצי, עד שנעמוד על המצוק הצפוני-מערבי של הר כיפה. נמשיך לאורך המצוק כ-1.5 ק"מ, עד לנ.ג. 518 נ.צ. 15120/98090. כאן נערוך תצפית לעבר לב הנגב המרכזי (תצפית זו רצוי לעשות בשעות הבוקר המוקדמות, אז תנאי הראות טובים יותר ואור השמש צובע את הנוף בצבעים מרהיבים).
במרחק 4.5 ק"מ, בכיוון צפון-מזרח, נראה הר בודד, זהו הר נשפה. במרחק 4.5 ק"מ, בכיוון צפון-צפון-מערב, נראה את הר מכביר. במרחק 5 ק"מ, בכיוון מערב, נראה את הר המישר. שלושת ההרים בנויים מאותו מיסלע הבונה גם את הר כיפה: שיכוב של קירטון וגיר רך לסירוגין (מגיל איאוקן מלפני 40 מיליון שנה), היוצר את המצוקים התלולים על גבי מסלע חווארי (מגיל מאסטריכט מלפני 50 מיליון שנה), אשר יוצר דרדרות מתונות בצבע אפור-ירקרק. בעבר היו כולם מחוברים למישור רמתי אחד, אך נחל עשוש הקדום ויובליו, העוברים כיום למרגלות מצוקי הר כיפה, חתכו עמוק בסלע, והפרידו ביניהם לגושים נפרדים. לתופעה כזו אנו קוראים הרי מישאר, מלשון שארית. הר נשפה מהווה דוגמה אופיינית להר מישאר. במרחק 12 ק"מ בכיוון צפון, נראה גבעות שחורות מבותרות, הנקראות רמות עומר. הן בנויות מסלע צור (מגיל הסנון – 80-60 מיליון שנה). במרחק של כ-13 ק"מ בכיוון צפון-מערב נשקפים מצוקיו של הר חדב. במרחק של כ-10 ק"מ בכיוון צפון-מערב-מערב נראה את המישר, מישור גדול (כנראה שריד לאגם הקדום) המתנקז לנחל המישר, ובאמצעות נחל נקרות נשפך לערבה. במרחק של כ-30 ק"מ, בכיוון צפון-מערב, נראה את מצוקיו המערביים של מכתש רמון. בראות טובה אפשר להבחין אף במגדל המים דמוי הפטרייה של מצפה רמון. במרחק 20 ק"מ, בכיוון צפון-מערב מתחת לקו האופק, נראה את מצוקי עריף. 30 ק"מ מערבה נראה את פסגתו המשולשת של הר עריף.

נלך לאורך המצוק בכיוון כללי צפון-מזרח. בדרך נחצה שני ערוצי נחל תלולים (העלייה מהערוץ השני ניכרת בשביל הבהיר והתלול המטפס על המדרון) נמשיך כאן, ובערוץ השלישי , נרד לכיוון המפגש עם נחל רעים. בערוץ זה בולטות דרדרות החוואר. בתוך שכבות החוואר שבדפנות הנחל, וכן בערוץ עצמו, פזורים גושי אבן בצבע אדום-צהוב, אלה הם תרכיזי תחמוצות של ברזל גופרתי, הנקראים פיריט. כאשר שוברים גוש כזה מתגלה בפנים גופרית צהובה ונודף ריח אופייני. הפיריט מכונה גם 'זהב השוטים' בשל דמיונו לזהב. תרכיזים אלה מכילים גבישי גבס, המופיעים גם כעורקי גבס בתוך שכבות סלע החוואר. לאחר כ-1 ק"מ מתחבר הערוץ לערוצו של נחל רעים, אנו נפנה דרומה (ימינה) ונתחיל לעלות באפיק. נשים לב לניגוד הרב בין כמות הצומח המועטה, הפזורה על הר כיפה, לבין כמותה בערוץ הזה, המתאפיין בצומח רב-שנתי רב, כמו רותם המדבר. רכפתן המדבר, קזוח עקום, אטד ערבי ועוד. גם עצי שיטה מעטים פזורים לאורכו. אזור הר כיפה ורמת ברק מקבלים בשנה כמות גשם מועטה ביותר. רמת החלחול של הקרקע הרדודה, המכסה את סלע הקירטון, נמוכה אף היא, ורוב המים זורמים על פני השטח ומתנקזים אל הנחלים הגדולים. אלה שהם בעלי אגן ניקוז גדול, מקבלים למעשה יותר מים מאשר כמות הגשם שירדה על שטחם, ולכן אפשרית בהם צמיחת צומח רב-שנתי רב, ואף עצים.

בנ.צ. 15464/97920 עושה הנחל תפנית חזקה מזרחה (שמאלה. פה נוצרה סדרת מפלים אשר לא נוכל לעלות בהם. לשם עקיפתם נעלה על השביל המטפס בדופן ימין של הנחל, ממש בתחילת העיקול, עמו נעקוף את המפלים ונחזור לאפיק הנחל (שים לב! השביל העוקף עולה בדופן ימין של הנחל כאשר אנו עולים בערוץ) נמשיך בערוץ כ-250 מטר. במקום זה שוב מתעקל הנחל, ואנו נעזוב את נחל רעים .
נעלה בערוץ הנשפך לאפיק הראשי בנ.צ. 15465/97920 ויוצר מפלון קטן עם ערוץ נחל רעים. נעלה בערוץ עד שנגיע למצוק הדרומי-מזרחי של הר כיפה. הפעם נערוך תצפית לעבר רמת ברק, הערבה והרי אדום. נתחיל במישור הפרוש תחתנו. זוהי רמת ברק, שנוצרה במזרח, במרחק של כ-40 ק"מ מאיתנו, נישאים הרי אדום לגובה ממוצע של 1500 מטרים. עקב שני שברי מדרגות, העוברים לאורך שני המצוקים: זה שאנו עומדים עליו ומצוק "במות" שטוחות: שתיים הבונות את רמת ברק – ואחת את הר כיפה. לאורך המצוק אפשר להבחין, כי השכבה העליונה של הבמה שמתחתנו (הזהה לשכבת הסלע עליה אנו עומדים) גלשה ו"נמרחה" על המצוק עקב ירידתה יחסית למיקומנו. במרחק של כ-9 ק"מ, בכיוון דרום-דרום-מזרח, מבחינים ברכס ארוך. זהו רכס מנוחה, שעלה בעקבות היווצרות שבר הפארן – אחד מחמשת שברי הרוחב הגדולים בנגב. פסגתו הגבוהה נקראת הר עשת. בין רכס מנוחה לרמת ברק נפתח אפיקו העצום של נחל פארן, שתחילתו בצפון-מזרח סיני, אורכו כ-150 ק"מ, שטח אגן הניקוז שלו 3,840 קמ"ר, והוא נחשב לגדול נחלי האכזב בארצנו. לפני הישפכו לערבה, מתרחב אפיקו לכדי 5 ק"מ ומתפצל למספר ערוצי זרימה. בתוכו נבחין, במרחק של כ-10 ק"מ, במושב פארן ובשטחים החקלאיים שסביבו. במזרח, במרחק של כ-40 ק"מ מאיתנו, נישאים הרי אדום לגובה ממוצע של 1500 מטרים. אחד המעניינים שבהם הוא ג'בל הארון, הור ההר, עליו, לפי מסורת שלוש הדתות נקבר אהרון הכהן. אמנם שיאו של ההר מצוי מעט מתחת לקו הרקיע הכללי של הרי אדום, אך ננסה לאתרו בעזרת כמה סימנים: נסתכל היישר לעבר ההרים, בקו אחד עם שטחי השדות המוריקים שמשמאל למושב פארן. נוכל לראות גוש הררי כהה בהרבה מסביבתו ואת קו המיתאר של שיאו, הנראה משמאל לימין כגיבנת אשר בהמשכה כעין חרוט. איתורו של ההר תלוי בטיב הראות. מאחורי ההר, משמאל, עובר ואדי מוסא, בו עוברת הדרך לפטרה.

לאחר התצפית נלך על המצוק בכיוון דרום-מערב. כעבור כמה עשרות מטרים נפגוש בדרך העפר היורדת מהמצוק, נרד בה כ-250 מטרים, עד למפגשה עם ערוץ. אנחנו נמצאים באחד מערוציו העליונים של נחל ברק. ניטוש את הדרך ונרד במורד הנחל. כעבור דקות מספר נגיע למפל, נרד בו בזהירות. לאורך הערוץ פזורים ריכוזי אבנים, שלידם נמצאו חרסים מן התקופה הרומית. נמשיך בדרכנו עד למפגש הערוץ עם דרך עפר, הפעם נמשיך ללכת בדרך כחצי ק"מ, ושוב נחצה ערוץ. זהו ערוצו הראשי של נחל ברק. לאחר שנחצה גם אותו, נפנה בכיוון דרום-מזרח (שמאלה) ונתחיל לעלות בעלייה מתונה לכיוון השביל אשר יוריד אותנו לתוך הנקיק. מתחתנו, משמאל, מתגלה קניון נחל ברק. נמשיך לעלות עד לנ.צ. 15550/976353, שם נפגוש בשביל המסומן בכחול, הבא מכיוון נחל ורדית ויורד למעמקי הנקיק . ממולנו, בקירו הנגדי של הנחל, על מפל גבוה, נראה שיח ירוק גדול של סהרון משולשל. צורת צמיחה זו אופיינית לסהרון, הנוהג לטפס גם על עצי שיטה.

אנו נמשיך עם השביל המסומן בכחול. השביל יורד צפונה על שלוחה תלולה. בהמשך פונה שמאלה (מערבה) מעל שפת נקיק נחל ברק. רוחב הנקיק כאן מגיע לכדי מטרים ספורים. פה בולטת תופעת בליה, האופיינית למיסלע קירטוני. המצוק נראה כגלידה לבנה מצופה סירופ שוקולד. הקרום הקשה החום, המצפה את הקירטון הרך, נוצר עקב עלייה נימית של מים ומינרלים מתוך הסלע, והתגבשותם על פניו. ציפוי זה נקרא 'נארי'. סלע הקירטון מתבלה במהירות רבה יותר מאשר הנארי, הנשאר ככיסוי מעל החללים אשר נוצרים בקירטון (בעת הליכה בשביל מעל הקניון, יש להיזהר ולהימנע מלדרדר לתוכו אבנים, שכן אלה עלולות לפגוע במטיילים מתחתנו). בגמר הירידה אנו מצויים בתחילת סולם החבלים הראשון.

מכאן נרד בנקיק הנחל לאורך כחצי ק"מ ונעבור סדרה של חמישה מפלים בעזרת שלושה סולמות חבלים. לסיום ניעזר בסולם קטן ובחבל קצר. נלך בתחתית הקניון עוד כמה עשרות מטרים. פה מתרחב אפיק הנחל. אנו נמשיך ללכת עד שנפגוש ברכב. כאן מסתיים מסלולנו.