48. חמוקי ניצנה

אוֹרי דביר: "חמוקי ניצנה: לא רחוק מניצנה יש נוף קסום, `נוף ירח` לפי חלק מהמטיילים. אלה גבעות רכות למראה בנויות קרטון ולעת ערב עם תחילת שקיעת השמש מקבלות גוון צבעים יפהפה המשתנה עם השתנות קרני האור".

חמוקי ניצנה – טיול סובב ניצנה. מתוך אתר קק"ל

עונה מומלצת: כל השנה (בחודשי הקיץ כדאי לטייל בשעות אחר הצהריים).
אורך המסלול: כ- 11 ק"מ.
משך הסיור: בין חצי יום ליום, בהתאם לעניין (הטיול הרגלי לחמוקי ניצנה אורך כחצי שעה).
חניונים נופש: חניון בארותיים – לרגלי גבעת היישוב עזוז. בצל חורשת עצי אשל שולחנות לפיקניק, מתקני משחק לילדים וברזי מים. באר מילכה – חורשת אשלים ליד הבאר ולידה שולחנות פיקניק.
התאמה למוגבלים בתנועה: חניון בארותיים וחניון באר מילכה, מתאימים בחלקם לכיסאות גלגלים רגילים.
טלפונים: טלפונים: קרית החינוך בניצנה: סמינר נגב קק"ל – 08-6561468,
הערות נוספות: ניתן לטייל גם באופניים. אזהרה: על פי הוראות הצבא הנסיעה בכביש 10, על גבול מצרים, מותרת בשעות היום בלבד. עד כשעה לפני שקיעת השמש וכשעה אחרי זריחתה. כמו גם יש לנסוע לפחות שני כלי רכב בצמידות, לשאת נשק ואמצעי קשר.

איך להגיע?
נוסעים בכביש 40 וחולפים על פני העיר באר שבע לכיוון צומת טללים (נסיעה של 30 ק"מ). בצומת טללים פונים מערבה לכביש 211 לכיוון ניצנה (כ- 34 ק"מ נוספים). בצומת ניצנה (לאחר צומת קציעות) פונים שמאלה (דרומה). משמאל נראה את קהילת החינוך ניצנה. מסלול הטיול יתחיל מנקודה זו ויסתיים בחניוני עזוז-בארותיים. לחמוקי ניצנה: מגיעים מתל ניצנה מערבה בכביש ישן ומשובש (5 דקות נסיעה).

המסלול:
הקהילה חינוכית וכפר הנוער ניצנה – מוסד שהוקם בשנת 1987 על ידי המחלקות לעליית הנוער ולהתיישבות בסוכנות היהודית ובסיוע קק"ל במקום שבו היה המושב קדש ברנע הישן (ניצני סיני). ממי שיזם את המפעל החינוכי הזה ועמד בראש צוות ההקמה שלו הוא אריה (לובה) אליאב, מחיה חבל לכיש, איש עלייה ב', ממפקדי צה"ל ומזכ"ל תנועת העבודה לשעבר. במקום בית ספר שדה שבכל שנה עוברים בו הדרכה אלפי בני נוער מישראל ומחו"ל הלומדים על הבטיו השונים של הנגב: האדם, הטבע, הנוף, המים, הקרקע, האנרגיה הסולארית, אסטרונומיה ומורשת הקרב. במקום אולפן לעולים חדשים ושלוחת מחקר קטנה של האוניברסיטה העברית. החניכים, השוהים בכפר במשך תקופות קצובות, עוסקים בין השאר בנטיעת עצים וצמחים ייחודיים לנגב, נטיעה בשימוש מים מליחים לנטיעת עצים. בימים אלה נחנך בקריה החינוכית מרכז לימודי "בית אורי", לזכרו של אורי גורדון ז"ל, ממנהיגי התנועה הציונית. המרכז כולל חדר הרצאות ומרכז מבקרים. הוא ממוקם על גבעת דיונה, שממנה נשקף נופה המרהיב של פיתחת ניצנה.

מכאן ניסע דרומה ובצד הדרך נתבונן בפסל "נתיב השלום" של הפסל דני קרוואן. הפסל מעוצב בצורת שדרת עמודים. הפסל העמיד מאה עמודי אבן מלאכותיים במרחק קבוע של ארבעים מטר זה מזה. האבנים מזכירות עמודים של כנסיות ביזאנטיות, והן משתלבות בסביבה הנופית. כל עמוד נושא בכותרתו את המילה שלום באחת ממאה השפות השונות של העמים שחצו את המידבר. הפסל המיוחד, המתחיל באזור משלטי קרבות תש"ח ומגיע בקו ישר אל מסוף הגבול, חוצה את אדמת המדבר החרבה, דרך חורשת השלום של קק"ל עד חורשת הנשיאים ומוצב צה"ל בואך גבול ישראל מצרים. נטיעות העצים באזור מבוססות על מים מליחים.

כעבור כמה מאות מטרים נגיע לצומת נוסף (צומת חורב) ובו נפנה ימינה ל"שיחזור חווה קדומה", ונגיע אל תצפית על שם חיים בר לב – הרמטכ"ל השמיני שהיה מפקד גדוד בחטיבת הנגב במבצע "חורב". מהמצפור ניתן לראות את הר הלאל בסיני, שגובהו כ- 840 מטר מעל פני הים.

חמוקי ניצנה. צילום ניב בראון באדיבות קקל

משם נמשיך ישר כחצי קילומטר עד לפניה שמאלה לדרך עפר המסומנת בכחול ונבקר במערת ניצנה ששימשה את הנבטים. היא מחולקת לארבעה אולמות תת קרקעיים, ובנויה כמחצבת קרטון אשר שימש כחומר לבנייה לטובת יצירת סיד וטיח. במקום זה ניתן להצטנן קלות בקיץ ולהתגונן מרוחות בחורף.

נשוב אל הרכב וניסע לכביש 10 העובר בגבול עם מצרים. ניסע בו (בהתאם להוראות הצבא!) ונגיע אל שמורת טבע מרהיבה בשם חמוקי ניצנה. כאן עיצבה הבלייה צורות פיסוליות מעוגלות בסלעי הקירטון הלבנים של האזור. הגבעות הרכות "מזמינות" ילדים ומבוגרים יוכלו לגלוש עליהן להנאתם.

מכאן נמשיך אל ניצנה העתיקה שממוקמת מעט צפונית-מזרחית לתל מוצבת אנדרטה לזכר חללי חטיבה 8 שנפלו במלחמת העצמאות על הגנת המקום במבצע חורב, ולצידה ניצנה העתיקה (תל ניצנה). על התל גם בית חולים טורקי, שנבנה מעל עיירה צבאית טורקית-גרמנית שהוקמה לרגלי התל בשנת 1908 ונקראת עוג'ה אל חפיר.

תל ניצנה היא אחת מהערים הנבטיות שצמחו במדבר: ממשית, עבדת, רחובות (בנגב), חלוצה ושיבטה. המלך אלכסנדר ינאי כבש אותה בדרכו להשתלטות על דרך התבלינים העוברת מפטרה לעזה. הביזנטים ישבו בה, והיום אפשר למצוא בה בין השאר שרידי כנסיות ובורות מים. שמו הערבי של המקום הוא עוג'ה אל חפיר, שפירושו העיקול של החפירה או הבאר, ומקורו בעיקול הגדול שעושה נחל ניצנה לרגלי התל ובבורות המים שנמצאים בו.

חפירות ארכיאולוגיות שהתבצעו באתר מוכיחות כי המקום מיושב מתקופת האדם הקדמון, לפני כתשעים אלף שנים ועד ימינו אנו. זאת בעיקר בשל כמות המים הזמינים במקום.

חניון עזוז בארותיים – לרגלי גבעת היישוב עזוז. מספר קטן של משפחות גרות כאן. משפחה אחת מגדלת צאן, כבשים ועיזים ומוכרת גבינות מעשה ידיה. משפחה אחרת מייצרת כלי חימר, ומשפחה נוספת עוסקת בפיסול מסלעי המקום. זהו מקום נפלא לסיים בו את הטיול.

בחניון בארות מים כרויות על גדת הנחל וחורשה גדולה של עצי אשל שבצילה שולחנות פיקניק. החורשה ניטעה בימי מלחמת העולם הראשונה על ידי תלמידי בית הספר החקלאי "מקווה ישראל", ששימשו כפלוגות נוטעים בצבא התורכי. באתר שתי בארות: באר משה ובאר אהרון. נטפס על צלע הגבעה ונגיע אל מבנה אב, שגגו משופע. זוהי בריכת מים מקורה. מי הבארות שבחורשה נשאבו אליה, ושימשו למילוי המכלים של קטרי הקיטור התורכיים. מבריכת המים ממשיכים ומטפסים אל ראש הגבעה, למצודה מתקופת הברזל. ליד החניון עובר תוואי מסילת הרכבת התורכית מבאר שבע לסיני, ובצידו תחנת רכבת קטנה. בתחילת שנות ה- 60 של המאה הקודמת הכשירה קק"ל שטחים להתיישבות בנחל עזוז.

מרכז אסטרונומי – אבי שגיא 08/6595959 (בתיאום מראש),
בית הדבש קדש ברנע – 08/6558992, 052-8991807 (בתיאום מראש!),
קסם המדבר – סיורים ליחידים, משפחות וקבוצות בתיאום מראש ברכבים או ברכיבה על אופניים.
סיור בחממות עגבניות השרי וטעימות יין מיקב קדש ברנע 052-2756225 (חמי צמח).
אתרים נוספים בסביבה: באר מילכה (יישוב חדש), כמהין, מאגר נחל לבן, קדש ברנע, מסוף הגבול בניצנה (3 ק"מ מתל ניצנה).

למידע מורחב:
הנבטים:"הנבטים" הוא שמו היווני של עם ערבי-שמי שכינה עצמו "נבטו" והתמקם על דפי ההיסטוריה החל מהמאה הרביעית לפני הספירה ולא הותיר עקבות כתובים. הנבטים שלטו על דרכי המסחר בין דרום ערב לחופי הים התיכון, ולאורכן של דרכים אלה הקימו תחנות ומצדים. הצלחתם המסחרית הגיעה לשיאה בשנת 106 לספירה, אך אז כבשו הרומים את החוף המזרחי של הים התיכון, והחלו להשתלט על הסחר. הנבטים צברו ידע רב בתחום אגירת המים ועשו בו שימוש בתחום החקלאות. בשנים 169 לפני הספירה ועד 106 לספירה הם אף הקימו ממלכה, שבירתה פטרה. הם החלו להעלם מעל דפי ההיסטוריה במאה השלישית. תחילה נטשו את שפתם (סוג של ארמית) לטובת היוונית ואחר כך, במאה הרביעית, קיבלו עליהם את הדת הנוצרית. מלכיהם של הנבטים נזכרים בכתובים גם בשל הבריתות והמלחמות שניהלו עם ממלכת החשמונאים.

מה הסיפור ? – ייחודו של האתר
מידבר, נופים צהובים-חומים, נבטים, שיירות גמלים, תרבות מפוארת עתיקה ויצירת ידיים אתגרית בהווה – כל אלה קשורים לגבעות הרכות של חולות ניצנה, המשתרעים במקום שבו נדמה כי הזמן עצר מלכת. אנו נצא לטייל במסלול היורד דרומה מקהילת החינוך ניצנה דרך ניצנה הנבטית, ונבקר בחמוקי ניצנה – אתר מדהים לילדים שבו ניתן לגלוש על הגבעות הרכות בצבעי הפסטל ולהתלכלך באבק ובחול. משם נדרים מעט אל שרידי ניצנה התורכית ונסיים בחניון עזוז – בארותיים. לאתר קק"ל

חזרה לרשימת 60 הטיולים של אורי דביר