36. ואדי קלט

אוֹרי דביר: "נחל פרת, הוא ואדי קלט: פונים ליישוב עלמון ולידו בדרך היורדת לעין פרת. המבכרים לרדת ברגל יירדו בשביל תלול יפה ומסומן. מעיין נובע ומפלונים, שרידי תחנה שהעלתה מים מהמדבר לירושלים ומנזר יפה דבוק למצוק".

טיול לשמורת טבע עין פרת / ואדי קלט. מתוך אתר רשות הטבע והגנים

קסם של נווה מדבר – הרוח והשקט והמים.

מעיין פרת היווה מאז ומתמיד מוקד משיכה למתבודדים ולנמלטים. ירמיהו הנביא ונזירים שביקשו להתנתק הקימו שם את ביתם. המים מביאים אתם גם צמחייה עשירה, מגוון של בעלי חים ועופות דורסים.

משך המסלול: כשלוש עד ארבע שעות.
אופי המסלול: סיור רגלי ובסיומו רחצה במי המעין.
ציוד נדרש: כובע, נעלי הליכה וכ-2 ליטר מים לאדם.
כתבו: תמי צדוק, מדריכה ועמוס סבח, אקולוג מחוז יו"ש, רשות הטבע והגנים.

טיול סתווי לשמורת טבע עין פרת מזמן לנו מפגש נדיר עם נווה מדבר קסום, ריכוזי פריחה של בן-חצב סתווני יחד עם שאר פריחה סתווית מרהיבה, נחל שוקק ובריכות טבעיות. לצד נפלאות הטבע נפגוש במעשי ידי האדם בעת העתיקה.
המים של מעין פרת היוו מוקד משיכה לאורך ההיסטוריה למתבודדים ונמלטים. דמויות כירמיהו הנביא מענתות והנזיר המתבודד הראשון חריטון ראו את מקור המים, הקשיבו לשקט מסביב והחליטו שהם הגיעו למקום המיוחל (אולי גן עדן…).

אל השמורה נגיע בנסיעה דרך פסגת זאב (למחסום חיזמא),נמשיך מהמחסום ישר לישוב ענתות – עלמון. מהשער הראשי ליישוב נמשיך וניסע בדרך הראשית של היישוב (שימו לב לשלטי ההכוונה לשמורה). בתחילת חורשת האורנים נשאיר את רכבנו ומשם נלך רגלית. המסלול הרגלי מסומן בסימון שבילים (כחול). תחילתו במספר מבנים שהראשון שבהם, המשמש היום כפינת חי, היה חלק ממערך השאיבה של מי המעין בשנות העשרים של המאה הקודמת. נצא מתחומי החורשה הנטועה ונרד בשביל המטיילים ששימש את נזירי מנזר פיראן ולכן נקרא שמו שביל הנזירים. השביל יורד במתינות יחסית ומאפשר תצפית מרהיבה לעבר נופי פרת (במזרח) ושוליו של מדבר יהודה. מכאן נראה בבירור המעבר מסלעי הגיר והדולומיט של חבורת יהודה אל הקירטונים של חבורת הר הצופים, סלעים הבונים את מדבר יהודה.

שביל הנזירים היורד בסלעי הגיר הקשים מאפשר מפגש עם פריחת הסתיו של בן-חצב סיתווני. גיאופיט קטן זה פורח בפריחה עדינה סגולה בהירה, בחודשים ספטמבר-אוקטובר, לפני גשמי היורה ומכאן קיבל את שמו – מבשר הגשם. לבן-חצב סיתווני יש בצלצל קטן באדמה ו"השעון הביולוגי" שלו דואג להעיר אותו משנת הקיץ ולפרוח. בעת הגשמים מלבלב בן החצב ונעלם בתוך מרבדי הנביטה האחרים.

השביל ממשיך ומגיע אל מצוק הנחל, היישר אל מנזר פיראן – חריטון.
המנזר, שנבנה בסוף המאה הרביעית לספירה על ידי הנזיר חריטון, הוא "חלוץ" נזירות המדבר בתקופה הביזנטית (נבנה מחדש במאה ה- 19 על ידי הכנסייה הרוסית) והוא משמר בתוכו חלקים ביזאנטיים שנבנו סביב מערות טבעיות. במרכז המנזר מצוי על פי המסורת קברו של הנזיר חריטון, כמו-כן נמצא בו עבודות אומנות בעץ של נזירים מתקופות שונות (הכניסה למנזר מבוצעת בתיאום עם קופת האתר).

נצא מן המנזר ונרד חזרה לנחל היישר למקור הנביעה של עין פרת, שם מצויות מספר בריכות קטנות שבהן ניתן להשתכשך. אם נביט בתשומת לב נוכל לראות בבריכות דגי חפף, סרטנים וצפרדעים ירקרקות.

עין פרת הוא המעיין העליון והראשון מבין שלושת המעיינות המרכזיים הנובעים וזורמים בנתיבו של נחל פרת הלוא הוא ואדי קלט. הנחל זורם מהמורדת המזרחיים של הרי בית אל ומהווה את גבולו הצפוני של מדבר יהודה. הוא מנקז שטח של כ- 180 קמ"ר ומאגד בתוכו מספר יובלים הפרוסים מצפונו (נחל מכמש, ואדי שק-א-ד'אבע). התחתרות הערוץ בסלעי גיר קשים נותנת לנחל את אופיו המצוקי.

מליחותם הנמוכה של מי המעיין גרמו לבחירת המקום כמקום ישוב בעת העתיקה. הישוב ענתות שבו חי ירמיהו נביא החורבן, הוקם לצד המעיין. גם נזירים שחיפשו מקום להתנתק מהעולם ולהתחבר לאל, מצאו בואדי את כל מחסורם והחליטו להתיישב בו. כמו-כן סיפקו מי המעיין את צרכי השתייה של השכונות המזרחיות והצפוניות של ירושלים עד שנת 1970.
מן המעין נמשיך לאורך הנחל, הליכה של כ-10 דקות, ומימיננו נפגוש בשרידי אכסניה מן המאה ה- 19, ששימשה את עולי הרגל שבאו לבקר בכנסיה ובמנזר. בחזרתנו נוכל לנפוש בחורשת האקליפטוס הגדולה שנמצאת במרכז השמורה, שם נאכל את ארוחת הצהרים באתר שהוכשר לצורך העניין.

לאחר ארוחת הצהרים נטפס מעל החורשה אל הגדה הצפונית, שם נמצא בריכת מים מטויחת ועמוקה. השחייה בבריכה זו אסורה!
משם, בתוך הנחל בשביל המסומן בתוך המצוק, ולאחר כ-200 מטר נראה שרידים של אמת מים שתחילתה בתקופת החשמונאים והמשכה בתקופה העותמאנית. האמה הובילה מים מן המעיין עד לבקעת יריחו. בצמוד לאמה נראה שרידים של ישוב עתיק, בור מים וטחנת קמח.
אמת המים צמודה לתחתית מצוק הנחל הבנוי גיר קשה ומכוסה בריכוזי צמחי סלעים. למבקר בשמורה בחודש ינואר מחכים "זרים" יפים של פרחי כדן סגולים.
בדרך ניתן לעבור בבריכות המים בעלות המפלונים היפים. במקום צמחייה מגוונת ועשירה המורכבת מצומח נחלים וגדות. כך למשל, ניתן למצוא במקום את הרדוף הנחלים, שיח בעל פריחה ורודה ועלים ירוקים עזים המכיל בתוכו רעל ונענה משובלת, אך קצת מעל לגדות הנחל נפגוש בצמחייה מדברית שיודעת להתמודד גם עם תנאי יובש. במקום פזורים בוסתנים של עצי פרי, זכר לימים עברו אשר היו מלאי פעילות אנושית והמדגימים את יכולת ניצול המים לצרכיו האישיים של האדם.
כמו הצומח בנחל כך גם עולם החי: מגוון, עשיר ושוקק. ניתן לצפות בשפני סלע וצבאים (אם לא נפריע את שלוותם ירדו הם מדי פעם מן המצוקים להרוות את צימאונם במעין), לקראת הערב ניתן גם יהיה להבחין בין הנקיקים בשועל מצוי, דורבן ואף לשמוע את נהמותיו של הצבוע המפוספס.
מבין בעלי הכנף מצויים בשמורה עופות דורסים המקננים במצוקים כמו העייט ובזים למינהם. בין כל אלו חולפות ציפורי שיר ואם נאזין היטב נוכל לשמוע את צלילי הקוקייה האירופאית המכריזה כי מצאה קן של ציפור אחת להטיל בה את ביציה..
את טיולנו, נסיים במבני השאיבה ששופצו על ידי רשות הטבע והגנים ומשמשים היום כמרכז מבקרים ומשרדי השמורה.
מומלץ לסיים את הטיול בשמורה במנוחה שלווה ליד אחד מפלגי המים וליהנות מהשקט והמסתורין.