שיירי השקשוקה נדבקים בעקשנות למחבת. סקוץ', סבון והרבה מים יעשו את העבודה – זה נכון. אבל יש פתרון חלופי, הרבה יותר ידידותי לסביבה. הכירו: השיטה הבדואית לשטיפת כלים. באוזניים של חלק מכם זה עלול להישמע רע אבל נא להירגע: השיטה הזאת הגיינית וגם חסכונית במים. זה הולך ככה: לוקחים את הכלי המלוכלך – ולא משנה

השעה הייתה חמש וחצי אחה"צ. פרשנו בנחת אוהלים. לפתע זה החל. סופה חזקה וגשם זלעפות. המדבר השקט חטף ג'ננה. בתוך דקות הנחל היבש שטף בזרם אדיר

במעלה עשוש אנחנו עירניים 100 אחוז אבל מה קורה דווקא בחלקים השגרתיים והאפורים לכאורה של הטיול? איך לשמר על ריכוז ועירנות גם בלי מנת יתר של אדרנלין?