שביל ישראל לאופניים

שביל ישראל באופניים, פרויקט התשתית הארוך ביותר בתולדות המדינה, נכנס בימים אלה לשלב התכנון המפורט. בסיומו, בתוך מספר שבועות, יחלו העבודות בשטח. השביל ישתרע לאורך כ-1,200 ק"מ – מהחרמון לאילת דרך הכנרת, הים התיכון וים המלח – ואמור להיחנך בעוד שנתיים-שלוש.
לפי מפת השביל יעבור השביל בשטחן של 40 מועצות מקומיות שונות, ויבקר בכל צורות ההתיישבות הקיימות בארץ ובכל סוגי הנופים והקרקעות. "האטרקציה של השביל, שכמוה אין באף מקום בעולם, תהיה הרכיבה במדבר" אומר מנהל הפרויקט, הלל זוסמן. "למעלה מ-12 ימים של רכיבה מדברית רצופה, כולל מקומות לינה בסוף כל יום רכיבה".

שביל ישראל באופניים, שהתוואי העקרוני שלו תוכנן על ידי מנחם מרקוס ואביעד שר-שלום, יתחיל בחרמון ויעבור ברמת הגולן, עמק החולה, הירדן ההררי, הגליל התחתון, עמק יזרעאל, הכרמל, השרון, הירקון, הרי ירושלים, מדבר יהודה, צפון הערבה, מכתש רמון, הרי אילת ומפרץ אילת. השביל יעבור גם בתוך ערים – תל-אביב וירושלים.
אטרקציה בעלת חשיבות תיירותית שעומדת בפני עצמה היא הרכיבה בירושלים. מתכנני השביל מתכננים לסלול שביל אופניים נפרד מהכבישים, שיעבור דרך כל האתרים החשובים והיפים של העיר – הכנסת, עמק המצלבה, הטיילת בארמון הנציב ואחרים. "בהרבה ערים בעולם יש שבילים כאלה", אומר זוסמן. את הסכום הראשוני לפרויקט, בסך כמה מאות אלפי שקלים, תרם סטיבן ברונפמן הקנדי, אחד היהודים העשירים בעולם. שאר הכסף אמור להגיע ממשרדי ממשלה שונים. "הדבר הקשה, המסובך והיקר ביותר הוא תחזוקת השביל בעתיד", אומר יובל פלד, יו"ר ועדת ההיגוי של הפרויקט ומנהל חטיבת תכנון ופיתוח ברשות הטבע. "אנחנו שוקלים להשיג מימון באמצעות חסויות של חברות מסחריות".

הביצוע של הפרויקט ייערך בשלבים, בהתאם לקטעי הרכיבה שיתוכננו כל אחד בנפרד. הקטעים הראשונים שיתוכננו ו"ייסללו" הם הקטע הצפוני ביותר והדרומי ביותר – מהחרמון לעמק החולה ומפארן לאילת. השביל אינו חופף לשביל ישראל בהליכה, שנחנך ב-1995 ואורכו 850 ק"מ.

את הפרויקט מובילים רשות הטבע והגנים וקרן קיימת לישראל. חברים בו משרדי ממשלה רבים – התיירות, החקלאות, הסביבה, הפנים, התמ"ס, תשתיות, שיכון – וגם החברה להגנת הטבע, איגוד האופניים הישראלי והבינלאומי וגופים נוספים. לתכנון המפורט של כל קטע שביל מוקם צוות שבו חברים אנשי הפרויקט, מועצות אזוריות רלוונטיות, גופים בעלי עניין, רוכבים מקומיים ועוד.

הצוות בוחן כעת מפות, שוקל תוואי דרך שונים ומפרט אילו שינויים ושיפורים דרושים בשטח. "השאיפה היא לא לפרוץ דרכים חדשות", אומר זוסמן. "אנחנו רוצים לקחת דרכי עפר קיימות ולהצר אותן כך שיתאימו לאופניים בלבד. המטרה היא להפריד בין אופניים לכלי רכב כדי שהשביל יהיה נעים ובטוח לרכיבה. הפרדה בין אופניים להולכי רגל היא סוגיה אחרת, שלא פתורה עדיין".

מתכנני השביל שואפים להפוך אותו למוקד משיכה לתיירים מכל העולם. כל קטע רכיבה יכלול ביקור באתרים ויכיל שירותים לרוכבים כמו אוכל ולינה. השאיפה היא ליצור שביל בהרכב מאוזן, שיכיל גם אתגרי רכיבה וגם תוכן נופי ותיירותי, כמו אתרים ארכיאולוגיים.

יום רכיבה לאורך השביל אמור להיות בן 35-40 ק"מ – מרחק סביר לרוכב שטח ממוצע. בדומה לשביל ישראל בהליכה, חלק מהרוכבים ינסו לגמוא את השביל בטיול רצוף של מספר שבועות או במקטעים – מקטע אחד בכל סוף שבוע – לאורך חודשים.

מהחרמון ועד אילת – השביל במספרים

1,200
אורך השביל בקילומטרים: פרויקט התשתית הארוך ביותר בתולדות המדינה

40
מספר המועצות שבשטחן יעבור השביל, בהן ירושלים ותל אביב

40-35
המרחק הממוצע – בקילומטרים – שיגמאו הרוכבים ביום

15
מיליון שקלים – עלות הפרויקט: 5 מיליון לתכנון, 10 מיליון לביצוע

2-3
שנים לפי הלו"ז המתוכנן, עד לחנוכת השביל כולו, מהחרמון ועד אילת