פרויקט "שביל ישראל באופניים"

שבת, שבע בבוקר, הכניסה ליער בן שמן. לאורך הכביש הצר חונות עשרות מכוניות וקשה למצוא חנייה פנויה; הצפיפות מזכירה את מרכז תל אביב. בזו אחר זו נפתחות דלתות המכוניות ואל האוויר הצונן יוצאים עשרות אנשים – רזים וחטובים בדרך כלל – לבושים בבגדי רכיבה צבעוניים. הם פורקים את אופני ההרים המשוכללים שלהם, חובשים קסדות ומדוושים יחד אל השבילים הצרים המתפתלים בין העצים.
ענף רכיבת האופניים מסתמן בשנים האחרונות כספורט הפנאי הפופולרי בישראל אחרי הכדורגל והכדורסל. רק בשנה שעברה נמכרו בישראל כ-400 אלף זוגות אופניים חדשים (כולל אופני ילדים ואופני כביש) – והכמות גדלה ב-20% מדי שנה. הרוכבים פעילים בחבורות, בקבוצות, בעמותות, במועדונים ובפורומים באינטרנט. יציאתו לדרך של פרויקט "שביל ישראל לאופניים" – מסלול רכיבה באורך 1,000 ק"מ מדן ועד אילת – מעניקה דחיפה נוספת לענף הרכיבה. השביל ייפתח לרכיבה באופן הדרגתי, בקטעים נפרדים. ההערכה היא שהשביל כולו יושלם תוך עשר שנים.
גופי הטבע והנוף – ובראשם רשות הטבע והגנים, שמובילה יחד עם קרן קיימת לישראל את פרויקט שביל ישראל באופניים – הביעו בעבר התנגדות לספורט האופניים מתוך חשש לפגיעה בטבע: צמיגי אופניים עלולים לחרוץ את השטח, לרמוס צמחים ולהשפיע על זרימת מי גשמים. ואולם, כיום מבינים הגופים הירוקים שכדאי – ואולי אפילו אין ברירה – להצטרף לזרם.
ועדת ההיגוי של הפרויקט קיימה שלשום את ישיבתה הראשונה במשרדי רשות הטבע והגנים בירושלים. בוועדה חברים מינהל התכנון במשרד הפנים ונציגי משרדי החקלאות, איכות הסביבה, התיירות, הבינוי והשיכון, החינוך והספורט, התחבורה והתשתיות.

אל הישיבה הוזמנו גם נציגים של החברה להגנת הטבע, מינהל מקרקעי ישראל, רשויות מקומיות, איגוד האופניים הישראלי וקבוצות רכיבה.

השביל עשוי לקדם לא רק את ענף הרכיבה, אלא גם את תיירות הפנים ואפילו למשוך תיירים מחו"ל. לדברי מנהל הפרויקט, יועץ התכנון הלל זוסמן, "אין הרבה מדינות בעולם – בוודאי לא עם צפיפות כמו בישראל – שבהן יש אפשרות לטייל לכל אורך המדינה דרך רצף של שטחים פתוחים וירוקים.

"השאיפה היא להימנות על המדינות שמקדמות את איכות הסביבה ואת נושא ה'אקו-טוריזם'. השביל יהווה מנוף לפיתוח תיירות כפרית אזורית. בחזון שלנו אנחנו רואים הרבה עסקים שיקומו סביב הפרויקט: החל מבתי קפה ומסעדות ועד בתי מלון. לתיירים מחו"ל זו עשויה להיות אטרקציה מיוחדת במינה. אנחנו יכולים להציע רכיבה של מאות קילומטרים במדבר – חוויה שאי אפשר למצוא באף מקום אחר בעולם".

בחודשים הקרובים ייכנס הפרויקט לשלב של תכנון ראשוני. המימון לתכנון הראשוני – בהיקף של כמה מאות אלפי שקלים – בא מתרומה של המיליונר הקנדי סטיוון ברונפמן, שהוא אחד הספונסרים המרכזיים ב"שביל חוצה קנדה". בעוד כחצי שנה יחל התכנון המפורט של קטעי השביל השונים ולאחריו יחלו העבודות בשטח.

עלות הפרויקט נאמדת בכ-10 מיליון דולר. רוב הסכום יוקצה לבניית גשרונים, שיאפשרו מעבר בטוח מעל כבישים. התוויית השביל עצמו לא אמורה לעלות כסף רב: המטרה היא להתבסס, ככל האפשר, על עבודת מתנדבים ועל שבילים קיימים – ולא לפרוץ שבילים חדשים, שעשויים לגרום נזק לטבע.

השביל אמור להציע חווית רכיבה מגוונת: רכיבה משפחתית קלילה, אבל גם רכיבה ספורטיווית יותר בשבילי "סינגל" צרים. לדברי זוסמן, "באזורים מסוימים, על בסיס שבילי הליכה או שבילי בקר, נפתח סינגלים – פסים ברוחב 20 ס"מ – שנותנים לרוכבים חוויה ייחודית של התמזגות בטבע".

השביל החדש יהיה נגיש במשך כל עונות השנה ובכל ימות השבוע, ולא יעבור בשטחי אש פעילים ובשמורות טבע או אתרים שפתוחים רק בתשלום. זאת כעיקרון שנשמר מסלילת "שביל ישראל" להולכי רגל, שחנכו אורי דביר והחברה להגנת הטבע ב-1995.

אחת השאלות שאתן יתמודדו מתכנני השביל, היא כיצד למנוע כניסה של רכבי 4X4 לתוואי, כמו שקורה כיום בשביל ישראל. "אם השביל יהפוך למוסד שכולם מעריכים", אומר זוסמן, "אנשים יקפידו יותר לשמור עליו. בכל מקרה, אנחנו נשתמש באמצעים פיסיים – כמו שערים מעץ והצרה מלאכותית של השביל באמצעות סלעים – כדי למנוע נסיעת ג'יפים בתואי".

למרות שתוואי השביל טרם נקבע, כבר התקבלו כמה עקרונות: השביל יעבור בתחומי הקו הירוק בלבד; הוא יבקר באתרים חשובים – היסטוריים, ארכיאולוגיים ודתיים – מתוך רצון להעלות את ערכו התוכני והתיירותי; הוא יגיע אל כמה ערים או אל שוליהן, כדי ליצור שדירה, שממנה תסתעף רשת של שבילי אופניים עירוניים ואזוריים; והוא יעבור ביערות של קרן קיימת לישראל, כחלק ממדיניותה להביא קהל מגוון ככל האפשר אל היערות.