טיולי 4X4: איך לתכנן ולהוביל טיול שטח מוצלח?

טיול מוצלח הוא תוצאה של מסלול, מזג אוויר, הרכב משתתפים, מספר התקלות והתקיעות – ובסעיף הזה, יש מי שיאמר, כל המרבה זה משובח.
לקראת טיול צריך להקדיש מחשבה להכנת הרכב, לציוד, לאוכל. כמובן שצריך גם להחליט על המסלול עצמו ולתכנן את ציר הניווט.
אני לא רוצה לדבר כאן על רשימות ציוד ולא על מקומות יפים לטיול ברחבי הארץ.

המסע להר כרכום. צילום איציק שטאובר

הפעם אני מבקש לדבר על עקרונות מנחים בתכנון טיול. כשיוצאים עם חברים בשלושה ארבעה כלים, כולם כלים קשוחים, משופרים, כולם נהוגים בידי ג'יפאים מנוסים, התכנון יכול להיעשות בקווים כלליים וצריך רק להשאיר זמן לאלתור והתגברות על תקלות. אבל כשיוצאים עם קבוצה של משפחות, נהגים שלא כולם מנוסים, כלי רכב שלא כולם רנגלרים, ובוודאי שאתם לוקחים על עצמכם תפקיד של מוביל שיירה, בין אם זה בהתנדבות או בשכר, חייבים להקדיש מחשבה לתכנון.
מספר נקודות שכדאי לקחת בחשבון:

1. הרכב השיירה – נוסעים
מי מגיע לטיול: האם יש ילדים או רק מבוגרים? הרכב המשתתפים צריך להשפיע על תכנון המסלול: אורך, דרגת קושי, מספר ומשך ההפסקות. ילדים, בדרך כלל, מעדיפים טיולים לא ארוכים מדי ובמיוחד הם שמחים לעצירות ממושכות והכי טוב מבחינתם – להגיע מוקדם לחניון הלילה. טיול לנהגים בלבד, כולם חולי הגה כבדים, פירושו יותר נסיעה ופחות עצירות (עוצרים רק לקפה ותיקונים).

2. הרכב השיירה – נהגים

נהגים מתחילים או מנוסים? קצב השיירה יוכתב על ידי הנהג האיטי ביותר בחבורה.
אל תזרקו את הנהג האיטי לסוף הטור. אל תנסו להיפטר ממנו. זה יחזור אליכם כמו בומרנג. אם תשימו אותו בסוף, הוא ינהג עוד יותר לאט או ינסה להדביק אתכם בכוח ומכאן קצרה הדרך לפיצוץ צמיג ותקלות אחרות.
את הנהגים החדשים בשטח כדאי להציב אותו בחלק הקדמי של הטור, רצוי מייד אחרי המוביל. זה יעזור להם להרגיש בטוח ולראות את הקו הנכון בתיקול מכשולים. ואילו המוביל יוכל בקלות לשים עין ולהשגיח.

3. הרכב השיירה – דגמי רכב
בגדול, העולם מתחלק לשניים – רכב כביש-שטח "רך" ורכב "קשוח". הרכים נטולי הילוך כוח והם למעשה "פרייבטים" מוגבהים ועיצוב דמויי רכב שטח. ה"קשוחים" מתוכננים יותר ל-OFFROAD, מצוידים בתיבת העברה עם הילוכי כוח ובדרך כלל במהלך מתלה משופר ומרווח גחון גבוה יותר.
אלא שבתוך הקבוצות יש הבדלים גדולים בין כלים שונים. טויוטה לנדקרוזר מציע עבירות טובה יותר בשטח סלעי בהשוואה למיצובישי פאג'רו (קינג או BK), סוזוקי גרנד ויטארה, מהשנתונים האחרונים, מצויד אמנם בהילוכי כוח אבל הגחון שלו מלחך את הקרקע ויוצר מגבלה. סובארו פורסטר 2008 מציע עבירות טובה יותר מסובארו פורסטר 2014 (גיר רציף מקולל..), מיצובישי אאוטלנדר מציע עבירות טובה יותר מפורד אדג' אבל גרועה יותר מסובארו XV וכך הלאה.
צריך להכיר את הכלים ואת המסלול ולעשות התאמה נכונה – הכלי ה"חלש" ביותר הוא המדד הקובע. לא מומלץ להגיע למצב שנצטרך לגרור מאזדה CX5 במעלה מרזבה, אפילו לא CX5 מליסינג.

3. מספר הכלים בשיירה
ככל שמספר הכלים בשיירה רב יותר כך הקצב איטי יותר. זה ברור. אבל עד כמה מואט הקצב? הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב. הוספנו שני כלים ולפעמים ההאטה תהיה בלתי מורגשת. הוספנו ארבעה כלים ופתאום נקבל האטה של 50 אחוז. תוספת כלים לשיירה מאיטה בדרך כלל את הקצב בטור הנדסי. שיירות ארוכות ממש, מעל 15 כלים, זה דיכאון ופתח לצרות. עדיף להוסיף נהגים מובילים ולפצל לקבוצות.

4. תכנון המסלול – קילומטראז'

שיירות הגמלים של הנבטיים, במסעות שלהם לאורך דרך הבשמים, התקדמו בקצב של 35 ק"מ ביום. עד כמה זה השתנה מאז? לא הרבה. 35 ק"מ, פלוס מינוס, זה גם הקצב המקובל לשיירה של רכבי שטח בטיול משפחות.
אפשר יותר, אפשר הרבה יותר. זה תלוי בשטח – אם, למשל, נוסעים בשטחים פתוחים מהירים כמו שמורת הנחלים הגדולים – וכמובן תלוי בנהגים ובכלי הרכב. ואפשר גם פחות. יש מי שרוצה לנסוע קילומטרים בודדים ולהתעמק שעות בפויקה.

5. תכנון המסלול – מהסוף להתחלה
תתחילו את התכנון מהסוף: באיזה חניון לילה אתם רוצים לישון? מתי שוקעת השמש? באיזו שעה אתם רוצים להגיע לחניון הזה? (רצוי לפחות שעה שלמה לפני החשיכה). ואם מדובר בטיול חד יומי – מתי ואיפה אתם רוצים לחבור לכביש.
מנקודת הסיום פסעו לאחור לעבר נקודת ההתחלה של הטיול. בדרך סמנו לעצמכם נקודות חובה – נקודות שלדעתכם יעשו את הטיול, אטרקציות שאי אפשר לוותר עליהן. למשל גב צניפים, למשל הר גוונים, למשל התצפית למרסבא. נקודות סוף היום ונקודות החובה מכתיבות את שאר הטיול. לגבי שאר הטיול, הצירים המובילים לנקודות החובה ולסיום היום, תמיד החזיקו בשתי אלטרנטיבות לפחות. כך תוכלו להחליט – בהתאם לקצב ההתקדמות, מצב השטח, מספר התקלות וכו' – איפה כדאי לקצר ואיפה להאריך. כמובילי הטיול, תמיד השאירו לעצמכם זמן ספייר. בלת"מים הם חלק מהשגרה.

6. תכנון המסלול – נקודות החלטה
נקודות החלטה הן בדרך כלל צמתים. בצומת אני מחליט אם לקחת שמאלה או ימינה, אם לבחור בדרך האתגרית או הקלה יותר. צריך לדעת את המחיר של כל החלטה כזאת – כמה זמן זה יעלה לי, איך זה משפיע על הלו"ז הכולל של השיירה. אחרי קבלת החלטה ותחילת תנועה, אין חרטות. אנחנו כבר ב"נקודת אל חזור". הולכים על מעלה עשוש ולא על הציר העוקף, אז הולכים על עשוש ולא מסובבים לאחור את השיירה.

7. תכנון המסלול – הפסקות
עצי שיטה, קיר קניוני, מעיין ולצידו תאנה גדולה. כדאי לתכנן מראש כמה אופציות להפסקה. לא כדאי להיתקע עם ילדים קטנים במישור חשוף לשמש, בשיא החום וללא רשת צל. הכי טוב להכיר את השטח מראש. ואם אפשר, לצאת לסיור מכין או לפחות לקבל מידע טרי על מצב המעלות והמקומות בהם עלולים להיות קשיי עבירות, עיכובים ותקלות.

הפסקה בצל עץ שיטה

אוהבים לטייל? רוצים להוביל? מעוניינים להתפתח וללמוד?
"מוסמך שטח" היא תכנית ייחודית להכשרת מדריכי 4X4. 
התכנית מחולקת לשלוש מגמות: נהיגת שטח מתקדמת, ניווט ושדאות, הובלת טיולים. היא מתאימה לחובבי שטח שרוצים לקחת את התחביב צעד אחד קדימה.
בוגרי התכנית, שיתאימו לכך ויביעו עניין, ישתלבו בהדרכות ובטיולים במסגרת "שבילים 4X4".
כל הפרטים כאן >> מוסמך שטח.