נחל צין תחתון – גבי שיש

טיול ג`יפים בצפון הערבה. מסלול אינטנסיבי, אתגרי, מרתק. מנחל אמציהו למעלה עקרבים





  • אזור:

    הר הנגב והערבה
  • אורך:

    40 ק"מ
  • משך:

    6-8 שעות
  • דרגת קושי לרכב שטח קשוח:

    קשה
  • עונה מומלצת:

    אביב, קיץ, סתיו, חורף
  • מגבלות שטחי אש:

    אין מגבלה. ניתן לטייל בכל ימות השבוע



המלצות: לצאת לדרך בשני כלי רכב לפחות. להצטייד ברצועות גרירה. להצטייד בדוחה יתושים.

מדבר ארץ-ישראלי, מים זורמים, צמחיה שופעת ירוק. השילוב הזה נראה לא מציאותי. והוא באמת לא לגמרי מציאותי: המים הם מי שטיפת פוספטים ממפעל צין. מקרוב הם נראים עכורים למדי, אבל הם רטובים, יודעים להשקות את הצמחייה ולספק את הסחורה. הטיול לאורך החלק התחתי של נחל צין אכן מספק את הסחורה: נוף מגוון, אתגרי נהיגה ו…יתושים.

המסע מתחיל בצומת כביש 90 וכביש 2499, סמוך לצומת הערבה. מאפסים את מד המרחק ונוהגים בכיוון דרום מזרח אל מושב עין תמר. ב-6.6 ק"מ מגיעים לש.ג. של עין תמר. ב-6.7 ק"מ, לצד השלט שמימין, "נחל אמציהו", מאפסים שוב את מד המרחק. פונים ימינה, לדרום מערב ולפי סימון השבילים האדום (14120). הגובה כאן הוא מינוס 344 מטר. המטרים הראשונים של הדרך סלולים ולצידם קרוואנים למגורי פועלים. האספלט מתחלף במהירות בדרך עפר נוחה שמתקדמת בתוך קניון של חוואר הלשון – קירות לבנים זקופים ויפים, שמזמינים טיפוס והשתוללות. רק לא לישון מתחתם או לצידם. ב-30 בדצמבר 1970, לא רחוק מכאן, נתקו גושי סלע במשקל 1500 טון ומחצו מבנה ששימש כחדר-אוכל בבסיס צבאי. 19 חיילים ואזרח אחד נספו. אסון נאות הכיכר נחשב אסון הטבע החמור ביותר בתולדות המדינה.

נחל צין. זהירות מדרגה

נחל צין. זהירות מדרגה

הסימון האדום רץ לאורך הצד הדרומי של ערוץ נחל אמציהו ומתחת לקו חשמל. נחל אמציהו נקרא בערבית ואדי אל-קוצייב ("נחל הקנה"). ב-6.5 ק"מ מפגש נחלים, אמציהו ואביה, סימון אדום וסימון שחור (14125). מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה לעבר נחל אביה. הגובה כאן, אגב, הוא מינוס 288 מטר. המלך אביה יפה אפילו יותר מאמציהו. הערוץ שלו צר יותר, מפותל ומגוון. אבל כבר ב-4.1 ק"מ מתרחב הערוץ וב-5.8 ק"מ, אחרי עליה קטנה, מגיעים לכביש – כביש הערבה, מספר 90. מאפסים שוב וחוצים בזהירות. ממול, ממש ממול, המשך הטיול – נחל חצרה, סימון שבילים כחול (14148). יש גם שלט שמבשר "קידוח עופרים 7". נוהגים לאורך קו המתח עם הסימון הכחול. ב-1.1 ק"מ ממשיכים ישר. ב-1.3 ק"מ גולשת הדרך אל נושא הטיול – נחל צין.

זהו הנחל השלישי בגודלו בישראל, אחרי נחל פארן ונחל הערבה. אורכו כ-120 ק"מ מהר רמון לערבה ודרום ים המלח דרך שדה בוקר. נחל צין מכונה בערבית "ואדי פוקרא" ("נחל העניים") – אך שמו העברי החדש ניתן לו בעקבות מדבר צין המקראי, הנזכר בעיקר במסורות על נדודי בני ישראל במדבר (במדבר יג, כ, לד; יהושע טו 1-3). המשך מסלול. ב-2.3 ק"מ מגיעים למפל או למרפסת הראשונה. המים כרסמו בסלע ויצרו מפל ומעוק נהדרים. חובה לעצור.

המשך הדרך יוצא מהערוץ – הסימון הכחול מטפס ימינה. ב-3.5 ק"מ חוזרים לערוץ וב-3.7 ק"מ צומת. מכאן מומלצת גיחת הלוך-חזור עם הסימון האדום (14147). היעד הוא המפל / המרפסת השנייה מלמטה וטפטפת הנטיף. נוהגים 900 מ', עוצרים ועוברים ל-2 על 2 – שתי רגליים וטיפוס על קיר הסלע, שמתחת למפל. המפל יבש למעט בזמן שיטפונות אבל מהנטיף הגדול שבתקרה מטפטפים קבוע מים. טיפות מים אמיתיות. גם היתושים שבתווך הם אמיתיים (ומורעבים).

נחל צין. מרפסת השטפונות

נחל צין. מרפסת השטפונות

בחזרה לרכב ולצומת – 6.15 ק"מ. מאפסים ופונים ימינה מערבה עם הכחול. ב-1.0 ק"מ יוצאים מהנחל, כלומר פונים ימינה, צפון-מערבה, בעלייה. ממשיכים להיצמד לכחול: ב-1.5 ק"מ הדרך מתעקלת ימינה, ב-2.3 ק"מ ירידה, ב-2.5 ק"מ צומת – מפגש עם סימון אדום. מימין נמצא המפל בו ביקרנו קודם, מלמטה. ב-3.1 ק"מ עצי שיטה שמזמינים הפסקה. ב-4.3 ק"מ צומת חשוב. מי שימשיך ישר יגיע למכתש הקטן, מכתש חצירה. צורתו המעוגלת, הצוקים העוטרים אותו וקרקעיתו המכוסה חול צבעוני הולידו את שמו הערבי "חצ'ירה" (קרי "חדירה") – "אסם תמרים". ואילו שמו העברי, שנגזר מאותו שורש, בא לציין את דמיונו לחצר עטורת קירות זקופים. מי שרוצה להמשיך במסלול יאפס כאן ויפנה שמאלה מערבה עם הסימון האדום (14259) ולפי השלט "נחל צין". הדרך מושכת בחזרה לערוץ האדיר. מצפון לה נוף מצלעות המכתש הקטן. בהמשך, מדרום, נוף ערוץ הצין שמכרסם בסלעי הגיר הבהירים. התוצאה קיבלה את השם "גבי שיש". אפשר לרדת אל הגבים ברגל. האמיצים מוזמנים לטבול במים אבל מתבקשים להיזהר ממגע עם העיניים או הפה. המים שכאמור נפלטים בתהליכי השטיפה במפעל הפוספטים "צין" מכילים ריכוז גבוה של מלחים וזרחות. אם כי בשנים האחרונות השתפרה איכותם ובהדרגה משתקמת אוכלוסיית הצמחים ובעלי החיים באזור.

הניווט פשוט לגמרי – מכאן ועד סוף המסלול לדבוק בסימון האדום. העבירות פשוטה פחות. למשל, מדרגת הסלע שאורבת לנהגים ב-6.3 ק"מ. מומלץ לא להתעצל ולנדב מישהו שיכוון את הנהג מבחוץ. הדרך חוצה מדי פעם את הנחל ובתקופות מסוימות יש בוץ. ב-7.0 ק"מ יוצאים מהערוץ ונוהגים מעל הגדה הצפונית שלו. ב-9.0 ק"מ שמאלה עם העיקול וב-9.7 ק"מ חוצים את הנחל. אופציה לפיקניק – תלוי בשעה של היום ובזווית קרני השמש. לא רחוק מכאן בנוי סכר קטן ומתקן ישן למדידת גובה שיטפונות. האזור הזה נקרא גבי צין והוא משופע בקנה מצוי ואשל. 

נחל צין. גבי שיש

נחל צין. גבי שיש

ב-9.8 פניה חדה ימינה – כדאי להיעזר בכיכר המאולתרת. ב-11.2 סדרה של מדרגות. השלישית, ב-11.5, היא האכזרית מכולן – תלולה והיישר לתוך המים. ב-11.7 מתחפשים למעבורת וחוצים את המים לפי הסימון האדום. ב-12.5 ק"מ עליה תלולה ואחריה קטע קצר ומרהיב של סכין. ב-14.7 עדר של דקלים – עין צין ועין עקרבים. חלק מהדקלים מתו עקב מי הפוספטים, חלקם הצליחו להשתקם בשנים האחרונות. ב-15.5 ק"מ עוד קטע חצצי חמוד לנהיגה. ב-16.1 ק"מ שמאלה עם האדום וב-17.6 ק"מ מגיעים לכביש, כביש מספר 227. הגובה כאן הוא מינוס 6. מאפסים את מד המרחק. מי שיפנה שמאלה דרומה יגיע לצומת עין חצבה ולכביש הערבה. מי שיפנה ימינה יגיע כעבור 500 מ' לצומת: שמאלה לעבר "שדה הבולבוסים" ומפעל הפוספאטים. ימינה למעלה עקרבים, לסרפנטינות ולתצפית הנפלאה מעל בקעת צין. למעלה עקרבים נתונים מרשימים: 318 מטר טיפוס לאורך 3.6 ק"מ ו-35 עיקולים. השם "מעלה עקרבים", מספר הגיאוגרף יהודה זיו בספרו "רגע של מקום", מרמז על עיקוליו הרבים: שורשו של 'עקרב' הוא עק"ב, קרוב משפחה של עק"ל ועק"ם. האות ר' נוספה כאן לחיזוק הכוונה וכך הרי מכונה גם העקרב בעל הזנב הכפוף שבקצהו עוקץ מעוקל. העולים במעלה עקרבים יראו משמאל את "סלע האריה" (או "סלע הצפרדע" – תלוי בשעת היום ובמצב השמש).
ב-9.2 ק"מ צומת T – מי שיפנה ימינה יגיע כעבור 1.7 ק"מ לתצפית משובחת מעל המכתש הקטן – מצפה עלי. מומלץ. ממצפה עלי חוזרים לצומת וממשיכים בכביש שכעבור כ-10 ק"מ נשפך לכביש 206 – ימינה לעבר דימונה ובאר שבע, שמאלה לירוחם ולמכתש הגדול. אבל זה כבר טיול אחר.




אולי תתעניינו גם במסלולים הבאים: