נחל אילן וחורבת עלקת

מסלול טיול לכל מכונית מפארק קנדה לשער הגיא





  • אזור:

    הרי ירושלים והשפלה
  • אורך:

    19 ק"מ
  • משך:

    3-5 שעות
  • דרגת קושי לרכב שטח קשוח:

    קלה
  • דרגת קושי לרכב שטח רך:

    קלה
  • עונה מומלצת:

    אביב, קיץ, סתיו, חורף
  • מגבלות שטחי אש:

    אין מגבלה. ניתן לטייל בכל ימות השבוע



הפריחה הלבנה מתחילה כבר בסוף דצמבר. חודש וחצי מאוחר יותר מתכסה רוב העמק בלבן, וגם קצת בוורוד. פארק קנדה (פארק איילון) שבעמק איילון הוא אחד מריכוזי השקדיות הצפופים ביותר בישראל. המסלול חוצה את הפארק, גולש לעבר שער הגיא, מעפיל להרי ירושלים לאורך ערוץ נחל אילן ונעצר בחורבה על מדף סלע עצום וטבעי, בדיוק מול שיא הנוף.

להחזיק בירוק

נקודת ההתחלה היא הכניסה המזרחית לפארק קנדה – פארק איילון, על כביש מס' 3, סמוך למחלף לטרון שבכביש תל אביב-ירושלים (1) (הכניסה המזרחית נמצאת מימין כשבאים מכיוון המחלף). מאפסים את מד המרחק סמוך לשלט עץ הנושא את מפת האזור. מכאן נוהגים קדימה, לכיוון מזרח. כעבור 100 מ' חולפים על פני צומת וממשיכים ישר, בצמוד לסימון שבילים ירוק (מס' 9244). לאורך הכביש שפע של עצי שקד, תאנה, רימון, זית, חרוב ועוד.
הקמת הפארק, בכספי תרומות מקנדה (ומכאן שמו), החלה בשנות ה-1970. עד מלחמת ששת הימים שכנו באזור זה של עמק איילון שלושה כפרים ערביים: יאלוּ, עימְוואס ובית נובא. יאלו ישב בשעתו על מקומה של איילון המקראית, שנתנה את שמה לעמק. בשוליים הדרום-מזרחיים של העמק נמצא אתר ארכיאולוגי גדול ובו שרידי היישוב אֶמָאוֹס מתקופת החשמונאים.

מפת מסלול נחל אילן וחורבת עלקת. באדיבות הוצאת מפה

מפת מסלול נחל אילן וחורבת עלקת. באדיבות הוצאת מפה

ב-2.2 ק"מ מגיעים למחסום בקר – שורה של צינורות במרווחים מדודים המונעים מעבר פרות וחוסכים מעוברים ושבים פתיחה מסורבלת של שערים – והאספלט המטולא מתחלף בדרך כורכר סימפטית. ב-2.4 ק"מ מגיעים למזלג דרכים ובוחרים בהסתעפות הימנית, זו הנושאת את השילוט ל"שער הגיא" (2). ב-3.1 ק"מ עוברים מחסום בקר נוסף וממשיכים בדרך הראשית עם השילוט "דרך איילון". ב-3.3 הדרך מתפתלת למטה ודרומה בירידה. מסביב, כבר אחרי הגשמים הראשונים, מרבדים של עשב. בהמשך החורף – רקפות, כלניות, נוריות ועוד. את הצבע הירוק ממשיכים להחזיק עצים ושיחים לרוב גם בקיץ. ב-4.1 ק"מ מנקודת ההתחלה מגיעים למזלג נוסף. צריך לפנות שמאלה, מזרחה, בעקבות השילוט "דרך איילון, שער הגיא" (3).

ב-5.0 ק"מ צומת T – פונים ימינה עם הדרך הראשית ומגלים ממול את ההתרוממות הפתאומית של שלוחות הרי ירושלים. ב-5.6 ק"מ מחסום בקר נוסף וצומת T. כאן פונים ימינה (לכיוון דרום, סימון שבילים שחור, מס' 9211), לכיוון שער הגיא. ב-6.9 ק"מ חולפים על פני אמפיתיאטרון קטן. ב-7.15 ק"מ, במזלג, בדיוק מול עמוד חשמל, פונים שמאלה, לכיוון דרום-מזרח. ב-7.25 ק"מ, במזלג, ממשיכים ישר עם הסימון השחור (ולא פונים ימינה). במזלג הבא, ב-7.35 ק"מ, פונים ימינה (דרומה), עם הסימון השחור, וחוצים על גבי גשר אירי את ערוץ נחל אילן. מיד אחרי החצייה פונים שמאלה (מזרחה) ומתחילים בנהיגה לאורך ערוץ הנחל (סימון שבילים אדום, מס' 9347) (4).

בחורבת עלקת. מיקום מצויין להפסקת תה מול הנוף

בחורבת עלקת. מיקום מצויין להפסקת תה מול הנוף

בריכה סודית ופלג צנוע

נחל אילן, על שם היישוב נווה אילן, נמשך לאורך 6 ק"מ. הוא זורם רק בעת גשמים ונשפך לנחל נחשון המגיח משער הגיא. הדרך חוצה מדי פעם את הנחל, ובחורף עלולים להיערם בנקודות החצייה מצבורים קטנים של אדמה ואבנים. לא צריך להתרגש – רק להביט קדימה ולנהוג.
לנסיעה לאורך הנחל, גם כשהוא יבש, יש קסם משלה. מסביב אורנים, ברושים, אקליפטוסים וגם אלות, אלונים, חרובים ועצים אחרים. ב-7.8 ק"מ מגיעים לצומת (5) וממשיכים ישר, עם הסימון הירוק, מס' 9348 (פנייה ימינה, דרומה, מובילה לדרך דיפנבקר ולכיוון שואבה ושורש). בהמשך הדרך פוגשים מגופות של מקורות. כאן, מתחת לפני האדמה, עובר קו המים הרביעי לירושלים – צינור המים הגדול (44-50 צול) והחדיש, שנחנך ב-1995. הצינור מתחיל בקידוחי מי תהום סמוך למושב אחיסמך, באזור לוד, ויכול להזרים לירושלים 8,000 קו"ב, 60% מסך הצריכה של תושבי העיר.

ב-9.35 ק"מ מתעקלת הדרך ימינה לפני מאגר ותחנת שאיבה של מקורות. אחרי העיקול, ב-9.5 ק"מ, מצד ימין, פוגשים חניון קטן עם כמה שולחנות פיקניק (6), שהוקם לזכר אברהם הלר, עובד מקורות שנהרג בהתהפכות אוטובוס בטיול של עובדי החברה. מתחת לחניון, בתוך הערוץ, במרחק חמישה צעדים, מסתתרת בריכה סודית ומסורגת, שממנה נשפך פלג צנוע. עובדי מקורות הדביקו לו את הכינוי "עין הלר", אבל למעשה אין זו נביעה טבעית אלא מי עודפים צלולים הפורצים מהמשאבות.
ממשיכים בדרך הנוכחית (מס' 9348), מזרחה, במעלה הערוץ. ב-10 ק"מ פוגשים עץ אקליפטוס ענקי ולצידו בור מים עמוק – עין עֲלֶקֶת. בתוך הערוץ נטוע מסדר של ברושים ובצדדים טרסות ישנות. האזור המיוחד והציורי הזה מבקש חניה ושיטוט ברגל.

חורבת עלקת

חורבת עלקת

ב-10.5 ק"מ, במזלג, פונים ימינה (עדיין עם הסימון הירוק). ב-10.8 ק"מ שוב פנייה ימינה, לכיוון דרום, עם הסימון הירוק ובמגמת עלייה. ב-11.2 ק"מ, במזלג, פונים שמאלה, לכיוון מזרח. הדרך כאן מכוסה אדמה חומה וכבדה, שעלולה להיות בוצית בזמן גשמים. כדי להגיע ליעד הבא – חורבת עלקת (7), ובשמה הערבי המקורי חִ'רְבַּת עַלַקֶה (עלוקה) – אפשר לחנות בצד ולפסוע ברגל כ-100 מ'.
השלט הירוק מכריז: "הנכם נמצאים בתחום גן לאומי. אין לערוך אירועים". המבנה המרכזי של החורבה – בית חווה ערבי נטוש בעל שתי כיפות שטוחות, נותר שלם ושמור למדי (באחד החדרים יש אח לחימום). בחצר פזורים עוד כמה מבנים הרוסים, בורות מים, גת וגרנות החצובים במשטחי הסלע – שרידי יישוב קדום. מסביב טרסות ובוסתן שקדים. במדרון שמתחת לחווה גדל חורש של עצי אלון מצוי ואלה ארצישראלית. ליד המבנה המרכזי רחבת אבן מדורגת בצורת משושה – אחת הנקודות המוצלחות להפסקת תה מרווה. מסיבות פרועות אסורות במקום, כאמור.

כשחוזרים למכונית, אפשר להתלבט בין שני המשכים. הראשון, מעט ארוך יותר, מציע נוף משופר וחוזר לשער הגיא. השני, לירושלמים ולשוחרי חומוס.

עין הלר במסלול נחל אילן. לא נביעה טבעית

עין הלר במסלול נחל אילן. מים נקיים אבל לא נביעה טבעית

המשך א': יותר נוף, פחות חומוס

מאפסים את מד המרחק לצד חורבת עלקת (7) ונוהגים ישר קדימה. כעבור 100 מ' מגיעים לצומת T ופונים ימינה בעלייה. במזלג הסמוך בוחרים בזרוע השמאלית, לפי השילוט "דרך דיפנבקר, שלוחת משלטים" (8 א'). ב-700 מ' ממשיכים ישר, בעלייה. ב-1.1 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע השמאלית עם הסימון הירוק. ב-1.2 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע הימנית, עם הסימון האדום ולפי השילוט "שלוחת משלטים". נוף נהדר נשקף בדרך, גבוה מעל כביש מס' 1, רחוק לעבר השפלה.
ב-4.6 ק"מ חוזרים לדרך שלצד ערוץ נחל אילן (5) ופונים שמאלה, לכיוון מערב, עם הסימון האדום. ב-5.1 ק"מ, במזלג, בוחרים בזרוע השמאלית. ב-5.3 ק"מ מגיעים אל ח'ירבת חרסיס – מצודת שמירה מימי הטורקים, אחת מ-17 המגדלים שנבנו בידי השלטון העות'מני לאורך הדרך מיפו לירושלים ב-1869. כעבור 100 מ' יוצאים אל האחוריים של תחנת הדלק של שער הגיא. פונים ימינה ומגיחים אל ההמולה של כביש מס' 1. סוף המשך א'.

נחל אילן. זורם רק בעת הגשמים

נחל אילן. זורם רק בעת הגשמים

המשך ב': פחות מרחק, יותר חומוס

בחורבת עלקת (7) מאפסים את מד המרחק. יש לסוב לאחור ולחזור בירידה, לאורך 500 מ', עד לערוץ של נחל אילן. כאן מאפסים את מד המרחק ופונים ימינה (לכיוון מזרח). ממשיכים לנהוג בדרך המסומנת בכחול (מס' 9343) המטפסת בעלייה לא תלולה אבל משובשת מעט. ב-1.8 ק"מ בוחרים את הזרוע השמאלית של המזלג. ב-2.3 ק"מ הדרך מתעקלת ימינה. ב-3.1 ק"מ חולפים על פני תחנת שאיבה נוספת וב-3.2 ק"מ, במזלג, פונים שמאלה. דרך העפר מגיעה לקיצה ב-3.8 ק"מ, במפגש עם הכביש המוליך לנווה אילן (8 ב'). מי שיפנה ימינה יגיע כעבור 300 מ' לתחנת דלק, מסעדת אלביס ולצומת: שמאלה לאבו-גוש, לחומוסיות ולירושלים, ימינה לכביש מס' 1 ולתל אביב. סוף המשך ב'.